היסטוריה ואקטואליה

מה דעת מרן הגר"ח קנייבסקי על 'קבר יתרו'?

מה היה יחסו של שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל ל'קבר יתרו' המכונה אצל הדרוזים 'נבי שועייב' ליד טבריה? ומה השיב כשנשאל האם כדאי להתפלל בקבר יתרו? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
קבר יתרו (צילום: סאלח עקל ח'טיב, מרכז הדרכה דרוזי, מתוך אתר פיקיויקי)

יחס שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל ל'קבר יתרו' המכונה אצל הדרוזים 'נבי שועייב' ליד טבריה.

הרה"ק רבי מנחם מנדל ראבין זי"ע ראש כולל "חיבת ירושלים" ומחבר ספר "עיני מנחם" התפרסם בעיקר ממספר מכתבים שכתב לבני משפחתו אודות מסע קברי צדיקים שערך בשנת תרמ"ח (1888) בגליל. הכתבים נאספו ופורסמו בספר 'מסע מירון' שהודפס בעשרות מהדורות.

קבר יתרו (צילום: ד"ר צבי הר שפר)

ספר 'מסע מירון' מצוטט בעיקר בתיאוריו הססגוניים על הילולת הרשב"י בעיתונים 'המודיע' ו'המבשר' מידי שנה בערב ל"ג בעומר. קטע פלאי ביותר מתיאורו מביקורו בקבר יתרו הפליא את כותב השורות, בו רמ"מ ראבין מזהה בקבר יתרו את טביעת כף רגלו של חתנו משה רבנו ע"ה אותו הביאה ציפורה אשתו, וכך דבריו:

"לא רחוק משם מכוון נגד הפתח בתוך הרצפה רצוף אבן אחד, ובתוכו שקוע מדרך כף רגל שמאל- אומרים שזהו מִדְרָךְ כף רגל משה רבינו עליו השלום אשר הביאה אתה ציפורה אשתו בכניסתה לארץ".

נדבת מתקן שתיה קרה בקבר יתרו בידי משפחות חרדיות שאף הנציחו עליו את יקיריהם (צילום: אהרן גולדהבר)

הגרמ"מ ראבין בראותו את מִדְרָךְ כף הרגל הנ"ל, עבר ביעף, ולא נתן את ליבו שכמה עשרות שנים קודם לכן, ביקר במקום הגה"ק רבי אברהם דב מאוריטש הבת עין הקדוש ו"חיבק ונישק את מִדְרָךְ הרגל הקדוש הזה, אף מילא אותו בדמע עינו ורחץ אותו בדמעותיו", להלן דבריו המלאים:

"ואנוכי בעת ראיתי, לא נתתי כל כך על ליבי הדבר הזה, אבל בבואי בעיר נודע לי כי הרב הצדיק קדוש ה' מאוריטש, אשר מנוחתו כבוד בעיר הקודש צפת ת"ו, כאשר בא אל האבן חיבק ונישק את מִדְרָךְ הרגל הקדוש הזה, אף מילא אותו בדמע עינו ורחץ אותו בדמעותיו אשר שפך כמים עליו (אז כשאר נודעתי גם ליבי נמס כמים, אשר זכיתי להיות במקום הקדוש הזה, מִדְרָךְ רגל משה רבינו עליו השלום, ומדוע לא עשיתי אנוכי כן?) אמרנו קפיטל תהילים ויצאנו משם".

הנשיא לשעבר ראובן ריבלין נוגע במִדְרָךְ כף הרגל עליו בקבר יתרו (ממלא בדמע?) (צילום: חיים צח, לע"מ)
מִדְרָךְ כף הרגל עליו בקבר יתרו (צילום: ד"ר צבי הר שפר)

בשינוי מר' מנדל ראבין והבת עין מאוריטש שזיהו את טביעת רגלו של משה רבינו. מאה ותשע עשרה שנה לפני ר' מנדל מבקר במקום ר' משה ירושלמי, ולשיטתו מִדְרָךְ הכף רגל הוא לא של משה רבנו, אלא של יתרו ש"התרגז רוגז גדול וקפץ על האבן ברגלו ונסדקה, ונשאר רושם כף רגלו באבן", להלן דבריו המלאים:

"חיטין לדרומה הר גדול... ובו קבור יתרו חותן משה בתוך ארון של אבן, ולפני הארון תלויה פרוכת של משי, ולפני הפרוכת תלויות שתי מנורות הדולקות יומם ולילה. לימין החדר פתח לחדר אחר ובו מונחת אבן שיש, אמה ארכה וחצי אמה רחבה, והאבן סדוקה, כי פעם אחת התרגז יתרו רוגז גדול וקפץ על האבן ברגלו ונסדקה האבן ויתרו דרך על האבן כאיש הדורך הטיה, ונשאר רושם כף רגלו באבן, טפח עומקו, ואורך הרגל חצי אמה, וניכר שזו היתה רגלו השמאלית".

הסבר מטעם "המועצה הדתית הדרוזית העליונה" בקבר יתרו על "שקע כף הרגל" – דעסה בערבית, בה נטען שהנביא שועייב כעס והכה את האבן בחזקה, והיא נשברה וסימן כף רגלו השמאלית נשארה חקוקה בו. את מסורת זו ציטט ר' משה ירושלמי.

גירסה שלישית למִדְרָךְ כף הרגל אנו מוצאים ביומנו של הנוסע ר' פתחיה מרגנסבורג שעלה לארץ ישראל לפני כשמונה מאות שנים. לדבריו הקבר הוא של יהושע בין נון, והכף רגל היא של מלאך, וכך דבריו המלאים:

"והר געש גבוה מאוד.. ורחוק ממנו ניתאי הארבלי בארבל... וההר עשוי מעלות שעולין בו, ובאמצע ההר יהושע בן נון קבור ואצלו כלב בן יפונה. ואצלם נובע מעיין מים טובים מן ההר ובנוין היכלות נאים אצל קברים, וכל בנין של ארץ ישראל הוא של אבנים, ואצל היכל אחד ניכרת פסיעה אחת כאדם הפוסע בשלג כך ניכר.. וזו שדרך בה המלאך ונתגעש ארץ ישראל לאחר מות יהושע".

קבר יתרו (צילום: יחיאל ברונר)

על איזה רעידת אדמה כוונת ר' פתחיה? במדרש רות רבה מוזכר על רעידת אדמה שכמעט נענשו עם ישראל מפני שנתעצלו ולא נתעסקו דיים בקבורת יהושע וכך לשון המדרש: "לפי שתגעשו ישראל מעשות גמילות חסד ליהושע... ביקש הקב"ה להרעיש את כל העולם כולו על יושביו" (רות רבה פתיחתא ב'). מהמדרש לא משמע שרעידת האדמה ארעה במציאות.

נשאל שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל האם כדאי להתפלל בקבר יתרו? והשיב שר התורה זצוק"ל: "כמו כל הצדיקים". מרן זי"ע לא התייחס למִדְרָךְ כף הרגל הנ"ל וחבל על דאבדין.

"כמו כל הצדיקים" השיב מרן שר התורה זצוק"ל לגבי תפילה בקבר יתרו. ספר שאילת רב דף פ"ח (אוצר החכמה)
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר