לוקחים צימר עם בריכה? בנו של הרב בנימין חותה ניצל בנס

הפוסק הגאון רבי בנימין חותה שהתארח בשבת האחרונה בעיר יבנה, שם מסר שיעורי תורה רבים לאורך כל השבת בהשתתפות מאות אנשים, זכה לנס גדול בהצלת בנו הקטן.

משפחתו של הרב התארחה בוילה עם בריכה, כאשר בצהרי יום השבת, בעוד הרב עובר משיעור לשיעור, בנו הקטן, עוד מעט בן שלוש, ניצל את מנוחת יתר בני המשפחה ויצא אל הבריכה. הבן הקטן, התקרב לשפת הבריכה והכניס את ראשו למים - ואך בנס, לא נפל פנימה.

בשיעור שמסר הרב חותה בבית המדרש 'חזון עובדיה' במושב בן זכאי, סיפר למשתתפי השיעור על הנס הגדול - כדי להודות להשם וכדי להזהיר את כל מי שיוצא לנופש בתקופה הקרובה, להיזהר ולהישמר.

"אני רוצה לספר נס גדול שהיה לנו, שאנחנו כל רגע שעובר, העוצמות של ההבנה בנס, תופסות יותר, יותר עוצמה. השבת, היינו ביבנה, וקיבלנו בית מיוחד, אנשים מכניסי אורחים, באמת, שלימות מכל הבחינות, כביתו של אברהם אבינו. בגינה שלהם, יש בריכה קטנה לילדים, עולים במדרגות, יש בריכה, אני לא יודע את העומק שלה, לא עמוקה מאוד, אבל זו בריכה.

"ביום שישי אמרתי לבעל הבית שיש לי ילד קטן שובב, פחות מגיל 3, ואנחנו צריכים לראות מה לעשות, אמרתי אולי נשים איזה דיקט. ואז אמרתי, רגע, יש כיסוי לבריכה, מן הסתם זה מספיק.

"שבת בצהריים, יצאנו באחד ורבע ליבנה בצד השני, מהירוקה חצי שעה ברגל, לרבי יעקב דוד, בן פורת יוסף יש שם בית מדרש... ציבור מיוחד מאוד, ויצאנו. אשתי היתה ישנה עם הילד, היא נרדמה והוא קם מהמיטה, ירד. הבנות נרמדו, צהריים, אני והבנים לקחתי אותם איתי לשיעורים.

"יצא לגינה, הלך במדרגות עלה לבריכה, פתח את הכיסוי של הבריכה, הרטיב את הראש, פנים ושערות במים - וחזר לבית. האחות הקטנה ראתה אותו, רצה לאמא, אומרת: 'הוא הלך שטף את הראש בבריכה'.

"רבותיי, רק לחשוב, חלילה וחס, ילד קטן בבריכה, חס ושלום, אני לא רוצה אפילו לחשוב כמה סיפורים שומעים כל הזמן, 'ואילו פינו מלא שירה כים'".

הרב חותה ביקש לחדד את המסר בפני הציבור ואמר: "מה הציבור לוקח - לא לעשות פשרות בנושאים האלו. מי שיש לו ילדים קטנים קטנים, אני כך חושב, לא ילך לצימר עם בריכה. עכשיו חופש, השם ישמור ויציל, תצילנו משעות קשות המתרגשות ובאות לעולם. אין מושג שאדם יכול לשלוט על הדברים, חלילה וחס, פספוס קטן, שכח לרגע, מישהו פתח, השם ישמור זה עניין של שניות, השם יצילנו איזה פחד.

"וגם תחושת הלב שלי, אותו זמן ללכת, עשינו מסירות נפש לשיעור הזה, בשמש, חזרתי, לא היה סנטימטר אחד בבגדים יבש, מרוב הזעה, אמרתי אולי אולי המסירות נפש הזאת, אולי, זה לעומת זה...

"אבל תודות לבורא יתברך שברוך השם אתם רואים השם הציל אותנו, כמה צריך להודות, זה לא דבר מובן מאליו, חס ושלום, היה קורה משהו איפה היינו עכשיו, 'אילו פינו מלא שירה כים', בנורמל מה אדם צריך להודות לבורא יתברך , אני לא מדבר על עוד דברים, אז זה ברוך השם 'יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם', תודות לבורא יתברך שהצילנו".