בתפריט אצל מרבית גולשי 'כיכר השבת' האשכנזים והספרדים לארוחת צהריים היום 'תשעת הימים' - היה דגי סלומון ומושט (במקרה הטוב), ושניצל תירס ונקניקיות סויה (במקרה פחות טוב). לעומתם, גולשי 'כיכר השבת' שנמנים על קהילת יוצאי תימן, אכלו ארוחת צהרים שכללה עוף ובשר כמנהג יהדות תימן מזה מאות שנים.
כנגד מנהגם של יהדות תימן, התבטא במילים חריפות הגאון רבי אברהם יוסף[1] בפינתו ברדיו 'קול חי'. בדבריו הרב יוסף הסביר וביאר את המקור למנהג שלא לאכול בשר ועוף בתשעת הימים, ומסקנתו: "אין מי שיפרוץ גדר, אין מי שיזוז מהמנהג, ויאמר אנחנו לא נהגנו". וכנגד מנהגם של יהודי תימן לאכול בשר בתשעת הימים התבטא הרב יוסף: "לצערי יש בארץ קבוצות של תימנים חסרי דעת".
הרב אברהם יוסף הדגיש כי הוא קורא לחלק מהתימנים 'חסרי דעת' כי "הם לא מוכנים לקבל את דעת הכלל, הם מוכנים לעשות הכל לשמר את מנהגי אבותיהם", והמשיך: "ובאמת אם היה בדעתם לחזור לתימן. בבקשה שיאכלו בשר. אני לא מכיר תימני אחד שרוצה לחזור לתימן. הם באו לארץ במטרה להישאר בארץ. אם כך איזה סיבה יש להקל ראש בעניין אבלות על תשעה באב. וכי תשעה באב שייך לכל העדות חוץ מהתימנים? מה הם לא בכלל ישראל?. חלילה. לכן צריך ללמד אותם מוסר השכל להיות חלק מעם ישראל להיות מהמתאבלים על ירושלים ולא לאכול בשר בתשעת הימים כמו כלל ישראל" סיים הרב אברהם יוסף את דבריו החריפים.
כאן במדור 'היסטוריה ואקטואליה' סיקרנו בארוכה את הפולמוס על המנהגים ודרכי הפסיקה השונות בין העדות השונות שהתקבצו לארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות, ובעקבות הפירוד בין רבותינו הפוסקים בכל הדורות, התוצאה היא של מנהגים שונים האחד מהשני.
- היחס של מרן הגר"ע יוסף לכופרים ב'זוהר הקדוש'
- מחלוקת החזון איש והגר"ע יוסף - בגלל הספרים?
- לאחר שהותקף: החוקר התורני מגיב ל"חכמי הטוקבק"
- הפולמוס ההלכתי סביב מנהגי התימנים
הגאון רבי אורן צדוק, מגאוני תימן ראש בית ההוראה נזר ההוראה, ומרבני בית ההוראה 'המאורות' אותו הכירו גולשי 'כיכר השבת' כשפורסם הוראתו של הגאון רבי יצחק רצאבי לתלות ביצי יענים בבתי הכנסיות, פרסם תגובה הלכתית לדברי הרב אברהם יוסף.
בשיעורו השבועי הקבוע בבית הכנסת 'מורשת אבות' ברעננה, ביאר הרב צדוק ועשה סדר בפולמוס. להלן תקציר דבריו שם:
ראשית, המנהג שלא לאכול בשר בתשעת הימים הוא מנהג ככל המנהגים, ואינו הלכה כלל ועיקר, והעיסוק בו אינו חדש כלל ועיקר וכבר היה לעולמים, שכבר נתון הוא במחלוקת מזמן הגאונים. ויתירה מזו הרמב"ם עצמו שמעיד על מנהג זה, מעיר עליו במקום הרב המגיד 'נושא כליו' החשוב ביותר, וכותב 'שהמנהג הזה לא פשט בארצות אלו', וכן מעידים מגידים ראשונים ואחרונים על מנהגם לאכול בתשעת הימים, לעומת אלו שכותבים שמנהג מקומם להימנע.
אולם ההבדל בין אז להיום, שכל אחד כיבד את מנהג השני, ובוודאי שלא השמיץ אותו לקראו 'חסר דעת', השם ירחם. ויש לשאול מאידך, האם אנו נעז לקרוא לציבור הספרדים בפרט שומעי לקחו של מרן הראשל"צ זצ"ל 'חסרי דעת', בהיותם עושים נגד רוב ככל קהילות ישראל להתיר נישואין עד ראש חדש אב, בשעה שכל ציבור בני אשכנז ותימן נמנעים, ואף רבים רבים מבני קהילות הספרדים עמם במנהגם להימנע?!, ומדוע יראו להפריש עצמם מן הכלל להתיר זאת, וכי אינם בכלל שאר ישראל? האם אינם צריכים להתאבל על חרבן הבית כמו כולם, [מידה כנגד מידה]? אלא פשוט הדבר שכל אחד יעשה כדעת רבותיו ואבותיו, ואיש על דגלו באותות לבית אבותיו. ולא זו הדרך לפסול את השני גם אם אינו סובר כמוהו, ועוד לכנות אותו בשמות נלוזים בפרהסיה בפני הרבים, ומה גם לבזות עדה קדושה שלימה מישראל, ועוד לומר זאת בימי בין המצרים, בשעה שאנו אבלים על חרבן הבית שנחרב בעוון שנאת חנם?!.
עוד הוסיף הרב צדוק, שאין קשר ליסוד הידוע 'אתריה דמרן', היינו לעשות כמותו, היות שאין כאן כל הוראה אלא שוב רק מנהג, ומה הקשר ל'אתריה' בדבר הנעוץ במנהג. וגם זה הדבר לכשלעצמו איננו סוברים כן בהיות הקהילה התימנים הגיעה כולה עם רבניהם בתי דין שלהם, והדברים ידועים. ועוד אף הם שמטיפים לנו מוסר, אינם נוהגים כדעת מרן בתשעה באב לגמרי, לדוגמא שמניחין בבית כנסת בתשעה באב שחרית, טלית ותפילין בברכה, היפך הוראת מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"ט, וכבר השיג עליהם בזאת הגר"ש משאש זצ"ל רבה של ירושלים, יעוין שו"ת שמש מגן חלק ב' סימן ו'.
עוד העלה הרב אורן צדוק נקודה חשובה בעניין זה, 'ויתירה מזו מדוע הנכם נטפלים בכל העניינים דווקא לתימנים ולא לאשכנזים, אם זה אתריה דמרן כולם צריכים לעשות כמותו כולל האשכנזים, והתשובה ברורה שאינכם יכולים להתמודד עמם, אתם מפחדים מהם, שיכול להיות שהם עצמם יאמרו לכם שהם בעלי הבית כאן ואתם הנכם אורחים, לכן אתם נטפלים רק לעדה קטנה, להם אתם נותנים במה, 'מנהג אשכנז', ואילו שאר עדות קטנות אתם מבטלים, ואם תשובתכם בזאת הינה שכל עדות המזרח אחד הם, שאל הרב צדוק 'כיצד הגעתם לכך שהם אחד, בזה שמדברים ערבית?!'.
עוד תמה הרב אורן צדוק בשם איזה 'מנהג המקום' אתם רוצים לבטל את מנהגינו, כמה היו ספרדים בירושלים קודם שהגיעו התימנים, מה גם שבירושלים עצמה היו הרבה עדות כידוע, ואל מי בדיוק הנכם רוצים לבטלנו, אם רק לספרדים של היום, הרי מדובר על אוסף של עדות, מרוקאים, עירקים, חלאבים, כורדים, בוכרים, אלג'ירים, תוניסאים, טריפוליטאים ועוד, שרק לאחר שביטלתם אותם והעלמתם את זהותם, נוצר לכללות הספרדים מושג של 'רוב', ובשמו משתמשים לבטל שאר עדות קטנות, שעדיין מסרבים לבטל מנהג אבותיהם.
על כרחך אין בדברים אלו ממש וכל עדה תחזיק במנהגה, [יעויין חזון עובדיה הלכות 'ארבע תעניות' עמוד רל"ח וצרף לכאן], טוען הרב אורן צדוק.
לסיום הוסיף הרב צדוק נקודה חשובה, שרק תימני שמקפיד לשמור מסורת אבותיו כל השנה, שחולט את הבשר ומקפיד על חוזר וניעור וכדומה, רק הוא רשאי להמשיך במנהגו שלא להימנע מלאכול בשר בתשעת הימים אולם מי שמתנהג כמו ספרדי בכל השנה שימשיך לנהוג כן גם כעת, כפי הוראת רבותיו הספרדים.
ובעניין מה שרמז הרב אברהם יוסף שאין להם לפרוץ גדר, ורמז בכך למה שכתב מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"א סעיף י"א, הנה כבר הוכיח בפשיטות הרב צדוק בתשובה בשו"ת אורן של חכמים ח"ד (שהופיע באתר המאורות), שאין הדברים אמורים אלא רק מי שאינו נוהג כפי מנהג אבותיו, ואוכל בשר, ולא מי שלא נהגו אבותיו בזאת.
'כיכר השבת' פנה אל הגאון רבי אברהם יוסף בכדי לקבל את תגובתו לדברי הרב צדוק, וכשזו תתקבל - נפרסמה מיד.
[1] פורסם ברדיו 'קול חי' בפינת 'אורחות חיים', יום רביעי כ"ח אב בשעה 9.45 בבוקר.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות