תשמישי קדושה מיניאטוריים הם קפסולת היסטוריה | מדוע אנו מוצאים גביעי קידוש עתיקים עם מכסה? | היום שאין נחשים מצויים במקומות יישוב האם מותר לעשות קידוש על יין מגולה? (יהדות ואקטואליה)
בפרשת השבוע ‘בלק’ אנו עוסקים
בדברי בלעם על עם ישראל – האם מהפרשה יש
מקור למנהג הידוע בהטמנת הערלה לאחר ברית
המילה?
| אילו מתנות כדאי לתת
לכח הרע, וכיצד הם גורמות לו לאבדון?
(יהדות ואקטואליה)
פרשת
השבוע, שלח לך, אנו לומדים על מצוות ציצית
– היכן נהגו לקבור את המתים עם טלית ומתי פסק מנהג זה? | ומדוע סירב הרבי לכבס את
טליתו עד שעלה לארץ ישראל? (יהדות, פרשת השבוע)
אין זמן מתאים יותר מערב חג מתן תורתנו, כדי לדבר על תורה שכמעט נשתכחה מישראל, אך חיה ונושמת בזכותם של מתי מעט המחזיקים בה בכל כוחם | ה"ייקים", כפי שמכונים בפי כל יוצאי גרמניה ומערב אירופה, התהדרו במשך מאות שנים במנהגים ייחודיים, בטעמים שונים בקריאת התורה - ואפילו בהגייה ייחודית רק להם | בין המתנה של שלוש שעות בין בשר לחלב - למנורת נחושת בת שישה קנים, בני מדינות אשכנז מתהדרים בתורה שלמה של מנהגים ייחודיים - שלא תראו בשום מקום אחר (מגזין חג)
בליל
שבועות נהגו ישראל
ללמוד כל הלילה -
מה מובטח
לעוסקים בתורה בליל התקדש החג?
| האם שינת
ישראל בליל מתן תורה הוא מעשה
שיש לתקנו,
או שמא זכות אבות היא לנו?
|"מצאם
ישנים" (יהדות
ואקטואליה)
קריאת
שם לבן או לבת הוא עניין שדשו בו רבים -
אך מדוע יש שקראו לילדיהם
בשמות של חיות?
| מי נקרא בתורה שפן או גמל?
| והאם השם 'איל' הוא שם
של בן אות בת?
(יהדות ואקטואליה)
פעמים רבות שומעים אנו שאין לשמוח במפלת האויב שכן נאמר 'בנפול אויבך אל תשמח', אך מהו הטעם לכך שאין לשמוח? והאם יש חילוק בין מתי שהנופל הוא אויב או אוהב? פרשנות מחודשת שהובאה בשם הבעש"ט מאירה את הנושא באור חדש (יהדות)
מצוות
ערלה שבפרשתנו 'אחרי -קדושים' היא
היסוד למנהג ישראל
להכניס את הילד לעול תורה
בדיוק בגיל שלוש | מה
המקור למנהג וכיצד הוא קשור למצוות ערלה
בפירות האילן |
והיכן הרמז בפרשה לחגוג
את ה'חלאקה' בקברו של רבי שמעון בר יוחאי?
(יהדות ופרשת-
השבוע)
יש שנהגו לומר קודם מצוות ספירת העומר את נוסח לשם יחוד |
האם
בנוסח המקובל יש חשש לבל תוסיף?
והאם
מצוות הספירה היום, היא מדאורייתא?
| איזו
תיבה נהג להשמיט הגר"א
והחשש באמירת הנוסח ביום האחרון לספירה
(יהדות
ואקטואליה)
מצוות
ספירת העומר היא מצוות יומיומית והיו שאף
הידרו להזכירה כמה פעמים בכל יום |
מה מקור המנהג לכתוב
בראש האגרות את מספר בני ישראל?
| והאם הזכרת המספר
יכולה לעזור למי שכח לברך באותו היום?
(יהדות ואקטואליה)
אחר מיטתו של ראש הישיבה הרג"מ
מאזוז זצ"ל
– אספנו כטיפה מן הימים
מתורתו הגדולה |
האם יש מקור לעמידה
בצפירה?
היכן המהרש"א
מזכיר את אביו בחידושיו?
על זן התאנים המסתורי - "אדם הראשון" ומה המקור לא לקרוא לתינוק
בשמו עד לברית? ועוד |
"וָאֶהְיֶה
שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם"
(יהדות ואקטואליה)
לקראת חג הפסח הבעל"ט,
ישראל מתהדרים בהידורים
שונים,
ומתאמצים להתרחק מחשש
חמץ בכל צורה שהיא |
מי נהג לאכול רק ירקות
ופירות קלופים?
ומה החשש בשימוש בקמח
תפוחי אדמה?
והאם מנהג חומרה הוא
בגדר נדר? |
"מאמר שני"
(יהדות ואקטואליה)
חודש
ניסן הוא חודש בו אין אומרים תחנון | מדוע אין אומרים תחנון בי"ג
לחודש? מה אירע באותו היום? | 10 טעמים נפלאים על י"ג
ניסן ועל מה שקרה בו ביום (יהדות
ואקטואליה)
שבת
שלפני חג הפסח נקראת שבת הגדול - בספרים הקודשים מבואר טעמים שונים לשם זה | האם מחמת הנס שאירע באותה שבת ביציאת מצרים? או שמא עקב מלחמת הבכורות של מצרים? | עשרה טעמים
נפלאים על שמה של שבת הסמוכה לחג הפסח (יהדות
ואקטואליה)
במרכז חג פסח,
עומד 'החמץ' אותו איסור חמור מן התורה שנאסר אפילו 'במשהו' | אך לא רק מחמץ נהגו ישראל להישמר - האם יש חומרות שנוצרו
בעקבות הדמיון ביניהם לחמץ?
(יהדות ואקטואליה)
בפרשת השבוע תרומה,
מצווים בני ישראל בהכנת
כלי המשכן – וביניהם את מנורת ה’ "ועשו
מנורת זהב טהור"
| מצוות הדלקת הנר מוכרת
לנו בשבת,
במועד או בחנוכה,
אך מה הטעם להדליק נר
לעילוי נשמת הנפטר?
| טעמו הנפלא של רבנו
בחיי בפרשתנו,
והאם יש עניין דווקא
להדליק את הנר בבית הכנסת?
(יהדות,
פרשת-השבוע)
פרשיות השובבי"ם
שבחומש ‘שמות’ הינם שבועות של תשובה
ותיקון רוחני | ימי השובבי"ם הם זמן המסוגל לתשובה ולתיקון הנפש מתאפיינים במנהגים שונים כמו תעניות,
לימוד תורה וצדקה | מתי התחיל המנהג וכיצד
נהגו בו החסידים?
(יהדות,
ואקטואליה)
לומדי הדף היומי במסכת סנהדרין
דף כ"ו עסקו השבוע בשבנא שהיה
ממונה על ביתו של המלך חזקיהו ובחייו הלך
לחצוב לעצמו קבר |
מה הסכנה להותיר קבר
פתוח?
והאם בירושלים נהגו
להקל בזה?
והחשש של רבי אריה
לווין בעניין יום פטירתו (יהדות,
הדף היומי)
הסביבון,
אחד מהמאפיינים הבולטים
של חג החנוכה,
טומן בחובו לא רק משחק
מסחרר אלא גם משמעות רוחנית עמוקה.
על פי מקורות שונים,
הסביבון שימש כסמל
להתנגדות היוונים ונשאר עד היום כזכר
לניצחון.
במאמר זה נעמיק במשמעות
ובסודות שמאחורי הסביבון,
האותיות החרוטות עליו,
והמנהגים הקשורים לו
בחג החנוכה (יהדות
ואקטואליה)