אחרי החגים

'אסרו חג' | מה זה אסרו-חג והאם מותר לעשות בו מלאכה?

חגי תשרי כבר כמעט מאחורינו כאשר היום אנו מציינים את יום 'האסרו חג' | מדוע נתקן יום זה והאם הוא קשור דווקא לבני חוץ-לארץ | מה מותר ומה נהגו לאסור באסרו חג, וכיצד נוכל להמשיך את ה'אורות' מהחגים למשך השנה כולה? (יהדות ואקטואליה)

חסידי גור בהר הבית (צילום: באדיבות המצלם)

איסרו חג הוא כינויו של היום החול הבא מיד לאחר סיומו של כל אחד משלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות. יום זה מכונה בשמות שונים, ובתלמוד הירושלמי הוא אף כונה "בן המועד", או "בריה דמועדא" שמשמעותו בארמית היא "בנו של המועד".

מקור שמו, איסרו חג, מגיע מן הפסוק בתהילים": אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ". חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור לחג" כלומר, שקושר ומאגד את החג על ידי תוספת של מאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן.

נוהגים להרבות מעט באכילה ושתייה ביום זה מפני שהארת החג עוד נמשכת אליו. ההוספה בשמחת איסרו חג מראה שהחג חביב על האדם מאוד, וכי פרידתו קשה עליו. זוהי מידתם של ישראל קדושים שמחבבים את המצוות ומבקשים להיאחז בהן גם לאחר עברן.

הרעיון של המזבח האישי מתקשר לכך ש"שולחנו של אדם מכפר עליו כמו מזבח". כאשר אדם אוכל לשם שמיים, מזמין אורחים ומשמחם, ואומר על שולחנו דברי תורה, הוא נחשב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן לה'.

קדושת השולחן מתחילה בחגים, ומי שמוסיף בארוחת איסרו חג מתוך קדושת החג, ממשיך בכך את קדושת החג וערכיו אל הארוחות של כל ימות השנה. לפיכך, יש לכל איש ישראל לקבוע סעודה ביום זה ולהוסיף בסעודתו דבר מה שיהיה ניכר כי הוא עושה זאת לכבוד איסרו חג. נאמר כי סעודה זו נרצית לכפר עליו, ממש כמעשה עבודת הקרבנות, ואף נחשבת כקרבן לכפר על חטאים שאולי חטאו בימי החג.

כיוון שהארת החג נמשכת ביום איסרו חג, נוהגים שלא להספיד ולא להתענות בו, אף על פי שמעיקר הדין אין איסור גמור בדבר. בנוסף, אין אומרים ביום זה תחנון, ואם הוא חל בשבת, אין אומרים בתפילת מנחה "צדקתך צדק". למעט מנהגים אלו, איסרו חג הוא כמעט כמו יום חול רגיל. מניחים בו תפילין, והתפילות הן רגילות ללא אמירת הלל או מוסף.

יש שהדגישו כי יום זה הוא בעל חשיבות רוחנית מיוחדת, ועל כל אדם להתאמץ בו ביראת שמים ולימוד תורה לשמה, שכן הוא נחשב תחילת השנה וסימן טוב לכל השנה.

עוד כתבו שמנהג קביעת היום העוקב לחג נובע גם מכך שבימי העלייה לרגל לבית המקדש, חלק מהעולים נשארו בירושלים גם ביום שלמחרת החג. כמו כן, שלמי החג שהובאו ביום האחרון של החג, זמן אכילתם הסתיים רק בסוף היום שלאחר החג. מנהג איסרו חג אפשר להמשיך את שמחת החג מתוך קדושת הקרבנות גם ביום שלמחרת. בארץ ישראל, טעם נוסף למנהג הוא כדי להיות מאוחדים עם בני חוץ לארץ, אשר חוגגים באותו יום את יום טוב שני של גלויות.

בהקשר של אסרו חג חסידים היו מצטטים את דברי האר"י ז"ל בזמירות לשבת: יְהֵא רַעֲוָא קַמֵּיהּ 'דְּתִשְׁרֵי' עַל עַמֵיהּ. שאנו מפללים לפני ה' שחודש תשרי וחגיו ישרו על עם ישראל במשך כל השנה כולה. אמן כי"ר.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד באקטואלי: