סגולות ומנהגים ליום הכיפורים

לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ | כמה פעמים יש לטבול בערב כיפור ומה הטעם לאמירת הווידוי בניגון?

מנהגים וסגולות רבות נאמרו על יום הכיפורים ועל ערבו של יום, אספנו מעט לפניכם. אם מנהג הוא - אפשר יהיה לאמצו. אם סגולה - ניתן לקיימה ולצפות שתפעל פעולתה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת | למה מכים על לב? מה טעם נתן החת"ס לאמירת הווידוי בניגון ולמה נקרא הוא בכתוב "יום הכיפורים" ולא כיפור ביחיד? | וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת (יהדות)

מנחה של ערב כיפור (צילום: Chaim GOldberg/Flash90)

אנו ממש שעות מספר קודם ליום בו יכפר ה' עלינו לטהר אותנו מכל חטאתנו, כולנו כבר נמצאים בסיומן של עשרת ימי תשובה אשר במהלכן ניסה כל אחד ואחד את כוחו בחיזוק בתורה ויראת שמיים ובקבלות לקראת השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה.

מנהגים רבים וסגולות נפלאות נכתבו על שעות אלו, הרגעים שלפני הכניסה אל קודש הקודשים, נציג מקצתן לפניכם, אם מנהג - כדי שניתן יהיה לאמצו. אם סגולה - כדי שניתן יהיה לעשותה. ונברך שנזכה כולנו לגמר חתימה טובה ושנה שנשמע ונתבשר בה ישועות ונחמות.

מספר הטבילות שיש לטבול בערב יום הכיפורים

בספר חסידים (ס' שצד) כתב שנהגו לטבול בערב יום הכיפורים ג' פעמים, וטעם הדבר הוא לפי שהוזכרה טהרה ג' פעמים בפסוק, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם" (יחזקאל לו כה) וכנגד כל טהרה שבפסוק טובלים טבילה אחת.

טעם שנקרא יום זה בכתוב 'כיפורים' בלשון רבים

כתב המהרי"ל (מנהגים יוה"כ) שזהו משום שיום זה מכפר על החיים ועל המתים כאחד, וכפי שנאמר בספרי (שופטים כא, ה) 'כפר לעמך ישראל אשר פדית ה'" לעמך - אלו החיים, אשר פדית - אלו המתים.

הליכה בבגדי לבן כמלאכים (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

ברכת האבות לבנים בערב יוה"כ

כתב הרב מטה אפרים (תרי"ט) שנהגו שהאב והאם מברכין את בניהם טרם לכתם לבית הכנסת, ומעטירים בברכה זו שיזכו יוצאי חלציהם ויחתמו לחיים טובים ושיהיה ליבם נכון ביראת ה'. ומוסיף הרב מטה אפרים שיש אף לעורר הבנים לעבודת ה' ולעודדם שילכו בדרך ה' ולחזק לבבם לעבודתו יתברך, והטעם הוא "כי בעת ההיא מורך בלבבם מאימת הדין" וזהו עת מסוגל שיעשו הדברים רושם.

הדלקת נרות כנגד בני הבית

באליהו רבה (תר"י סק"ד) כתב בשם ספר אמרכל שבליל צום הכיפורים מדליקין נרות העולים לסכום הבנים והאבות (כפי מספר נפשות בני הבית).

לכפר על נפשותכם (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

בכיה בעת תפילת יום הכיפורים

בספר מדרש תלפיות להגאון רבי אליהו הכהן מאיזמיר כתב (ערך בכיה) שמי שבוכה מעצמו ויש לו התעוררות לבכיה גדולה מאליו, בידוע שבאותה שעה דנין אותו בבית דין של מעלה ונפשו מתרגשת מזה ולכן באה לו הבכיה מאליה.

טעם למנהג שאומרים הווידוי בקול ניגון

החתם סופר (עה"ת מהדו"ת) כותב שהטעם שאומרים ביום הכיפורים את הוידוי בקול נעים ובמנגינה הוא משום שהוידוי הוא מצוות עשה, ואת המצוות כולן יש לעשות בשמחה. ודבר נוסף הוא על פי המדרש על הפסוק "ונשלמה פרים שפתינו" שקאי על הוידוי , והמתוודה חשיב כאילו הביא קורבן וקיימא לן שקורבן טעון שירה.

בדחילו ורחימו. הליכה לתפילת ערבית של כיפור בכותל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

למה מכים על הלב בעת אמירת התחנון

טעם לזה שנהגו העולם להכות על הלב בעת אמירת התחנון הוא משום מה שאיתא במדרש (קהלת ז) "והחי יתן אל ליבו...למה כותשין על הלב? מימר דכלא תמן" פירוש הדבר שבהכאה אנו אומרים שהכל בא לנו משם, מהלב, וכמו שנאמר "והחי יתן אל ליבו".

ויה"ר שיתקבלו תפילותינו ברצון ונזכה שיחתם דיננו לחיים טובים ולשלום. אמן.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (85%)

לא (15%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד באקטואלי: