ישראל נמדר
עוד מישראל נמדר:
רובנו נוטים לחשוב שהיסטוריה מעוצבת על ידי גנרלים בחדרי מלחמה או כלכלנים בבנקים מרכזיים. אבל האמת פשוטה בהרבה: ההיסטוריה היא מה שאנחנו מצליחים לזכור. ומה שאנחנו זוכרים הוא כמעט תמיד משפט אחד קצר, שנון או כואב, שנאמר ברגע הנכון | הציטוטים הגדולים של המאה ה-20 – אלו של דה גול, גולדה או בגין – הם לא רק "אמרות כנף", הם הדרך של מנהיגים לשנות את התודעה לדורות (פוליטיקה)
מסיפור יעקב אבינו והחולי הראשון בהיסטוריה עד לדיון של חז"ל בצער גידול בנים, דרך קושיית התוספות והפתרון החינוכי הטמון בה - עיון מעמיק במתח שבין שמחה וטורח, אהבה ואחריות, ובדרך המופלאה שבה העם היהודי למד למסור מוסר וערכים באמצעות "ווארט" - מילה טובה, סיפור קטן, ואור גדול שעובר מדור לדור (יהדות)
המבנים העתיקים והמופלאים בעולם
מסע חוצה ארצות: כך האדריכלות ניסתה להתגבר על המוות ולעצב את המרחב האנושי
ישראל נמדר|
מסע בין מבנים עתיקים, קברים וחומות אבן - איך אדריכלות קדומה ניסתה להתגבר על המוות, ולעצב את הזיכרון, האמונה והמרחב האנושי מחדש ומה סוד אריכות הימים של יצירות אדריכליות בנות אלפי שנים? | בעקבות האתרים העתיקים בעולם (מעניין)
כשהטבע מתגייס לשדה הקרב
פילים, דובים וצי נחשים מעופף: ההיסטוריה הפראית של חיות המלחמה בשדה הקרב
ישראל נמדר||
2
מהפילים המפלצתיים של אנטיוכוס ועד ל"מרגלים" של המלחמה הקרה: מסע היסטורי ואנתרופולוגי אל גיוסם של בעלי החיים לשדות הקטל - בין הנדסה קרבית יצירתית לאכזריות ותושייה תחת אש צולבת (מעניין)
ה"פייקלור" - כיצד מסורות נולדות?
מה לאכול, ללבוש ולאהוב: מסע מרתק בעקבות המותגים שעיצבו את חיינו
ישראל נמדר||
1
מה מסתתר מאחורי "ההיגיון הבריא" של מנהגים ומסורות רבות בתרבות המודרנית? | זהו מסע חשיפה: כך הפכו מותגים בינלאומיים ואף ישראליים למכונני תרבות, כשהם יוצרים הרגלים, מיתוסים וחרדות חברתיות שנועדו להגדיל את שורת הרווח - ולתת לנו לדמיין שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר (מעניין)
חוק או צחוק?
מ"איסור טיסה למכשפות" ועד "החזקת סלמון בנסיבות מפוקפקות" | אלו החוקים הכי מוזרים בעולם
ישראל נמדר|
מהפיצה הנאפוליטנית באיטליה ועד למכשפות על מטאטא באסוואטיני - הצצה לעשרה חוקים משונים מרחבי הגלובוס | חלק מהחוקים עדיין בתוקף וממשיכים להפתיע, ואחרים בוטלו (וטוב שכך) - אבל לכולם סיפור רקע ייחודי, לעיתים מצחיק ולעיתים מלמד על תרבות והיסטוריה מקומית | מסע מופלא ולא תמיד הגיוני בין סעיפי החוק המוזרים ביותר בעולם (בעולם)
"לזכור שאין בכוחנו לעשות מאומה"
"דעת תורה": מכתב ממרן החזו"א זצ"ל על המוטל עלינו לעשות בנוגע לשחרור שבויים
ישראל נמדר|
בלומדי בחיבור המרומם 'קובץ אגרות' למרן החזו"א, מצאתי מכתב העוסק במקומו של האדם שעולה בליבו התהייה האם להעדיף השתדלות בפדיונם של שבויים על פני התפילה והלימוד בעבור שחרורם | מכתבו של החזו"א חושף מעט מדרכי מחשבתו כיצד על האיש הירא לפעול בנוגע לדברים אלו ומהי העבודה הנדרשת מן האדם בעיתות בהן ישנם מישראל היושבים בצרה ובשבייה (יהדות)
סגולות ומנהגים ליום הכיפורים
לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ | כמה פעמים יש לטבול בערב כיפור ומה הטעם לאמירת הווידוי בניגון?
ישראל נמדר|
מנהגים וסגולות רבות נאמרו על יום הכיפורים ועל ערבו של יום, אספנו מעט לפניכם. אם מנהג הוא - אפשר יהיה לאמצו. אם סגולה - ניתן לקיימה ולצפות שתפעל פעולתה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת | למה מכים על לב? מה טעם נתן החת"ס לאמירת הווידוי בניגון ולמה נקרא הוא בכתוב "יום הכיפורים" ולא כיפור ביחיד? | וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת (יהדות)
ספרו של רבי משה אלשקר, "שו"ת מהר"ם אלשקר", אוצר בתוכו שאלות ותשובות וחידושים רבים בתחומים שונים, פסקי הלכה בסוגיות סבוכות ותשובות בענייני מנהגים - הכל על סדר השו"ע | במאמר זה נשפוך מעט אור על ספרו זה בפרט ועל דמותו רבת ההוד בכלל | מאמר לרגל יום השנה (יהדות)
"יום זה יכול למשוך עליו להשפיע נשמה עולמית"
"יום שני ח' בחודש אלול" | סגולה נפלאה ונדירה ביותר מרבי אליהו מני זצ"ל
ישראל נמדר|
בכתי"ק שנותר מרבי אליהו מני זצ"ל חושף הגה"ק סוד לפיו בשלושה חודשים מחודשי השנה ישנה סגולה לפיה אם יחול יום ח' בחודש ביום ב' בשבוע יוכל האדם להשיג השגות גדולות ועצומות | וגם- ממה כדאי לאדם להיזהר ביום זה. והייתם לי סגולה (יהדות)
יומי דפגרה היו חלק משגרת היום של תלמידי החכמים כבר מזמן התלמוד, אך אם בתחילה היו אלו ימי חג או ימים המיועדים למלאכה, עם השנים נעשו חלק מימות השנה למועד מנוחה שבו הישיבות יוצאות לפגרות ממושכות - ימי בין הזמנים | מהו אם כך המקור למנהג זה? מיהם חכמי ישראל שקראו לביטולו? ולמה גדולי הדור בדורות אחרונים הזהירו דווקא מפני ביטולו וקראו לקיימו אך מתוך שימת לב לכמה תנאים? | וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ (עולם הישיבות)
ספרו של הגאון רבי אברהם מונסונייגו זצ"ל , "שיורי מצוה", אוצר בתוכו חידושים רבים על סדר תורה, נביאים וכתובים - בפשט רמז דרש וסוד | במאמר זה נשפוך מעט אור על ספרו זה בפרט ועל דמותו רבת ההוד בכלל | מאמר לרגל יום השנה (יהדות)
ספרו של רבי אליהו מני, "זכרונות אליהו", אוצר בתוכו חידושים רבים בתחומים שונים על סדר השולחן ערוך - הכל מסודר לפי סדר אלף בית | במאמר זה נשפוך מעט אור על ספרו זה בפרט ועל דמותו רבת ההוד בכלל | מאמר לרגל יום השנה (יהדות)
ספרו של רבי שלמה קלוגר, "האלף לך שלמה", אוצר בתוכו שאלות ותשובות וחידושים רבים בתחומים שונים, פסקי הלכה בסוגיות סבוכות ותשובות בענייני מנהגים - הכל על סדר השו"ע | במאמר זה נשפוך מעט אור על ספרו זה בפרט ועל דמותו רבת ההוד בכלל | מאמר לרגל יום השנה (יהדות)
ספרו של רבי שמעון סופר, "התעוררות תשובה", אוצר בתוכו שאלות ותשובות וחידושים רבים בתחומים שונים, החל מפסקי הלכה ודברי אגדה ומוסר ועד לדקדוקים בנוסח התפילה - הכל על סדר השו"ע | במאמר זה נשפוך מעט אור על ספרו זה בפרט ועל דמותו רבת ההוד בכלל | מאמר לרגל יום השנה (יהדות)
לאחר חג מתן תורה, שבו זכינו להשיג מעלות רבות ונשגבות, אנו שואלים את עצמנו: כיצד נוכל ליטול חלק עמוק ואמיתי יותר בתורה בשנה הקרובה? | תשובה חיה ונושמת לכך נמצאת בדמותו הנשגבת של רבי עקיבא – זה שזכה לתואר "שורש תורה שבעל פה", שבזכותו שרדה התורה לאחר חורבן, ושאפילו משה רבנו נדהם מעומק תורתו. מה סודו? מה הוביל אותו מעדרי צאן אל שיאי הרקיע של לימוד התורה? | ממדרש 'אלה אזכרה', דרך דברי הזוהר, השל"ה הקדוש ורבינו צדוק הכהן – נחשף לנוסחת חייו של רבי עקיבא: עמל בכל הכח, אהבת תורה ללא גבול, ומסירות נפש שאין לה אח ורע (יהדות)
מִימֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ, לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵהֶם
בֵּי כְּנִישְׁתָּא | מקומות התורה, ההוראה והתפילה השונים בזמן חז"ל
ישראל נמדר||
2
הליבה הרוחנית של עם ישראל: הסנהדרין כמוסד משפטי ורוחני עליון, בתי הכנסת כמרכזי קהילה ותפילה, הסידרא כמקום התכנסות החכמים, והישיבה כמוקד לימוד ופסיקה - מבט על המוסדות שעיצבו את הזהות היהודית לדורותיה (חרדים)
אדוננו בר יוחאי
הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ | מקור מנהג ההדלקה בל"ג בעומר והפסקת מנהגי האבלות
ישראל נמדר|
מנהג העלייה לציון הרשב"י הוא קדום ומוזכר כבר מזה דורות, אך מתי החל מנהג העלייה לציון בל"ג בעומר? ומדוע יום זה הוא יום בו פוסקים ממנהגי האבלות? | תיאורי העליות להר מירון מפי גדולי ישראל בדורות עברו (יהדות)
ההבדל בין אויבך לאוהבך
בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ | כיצד הסביר הבעש"ט את הפסוק ומהו המנהג שיצא מפירוש זה?
ישראל נמדר||
2
פעמים רבות שומעים אנו שאין לשמוח במפלת האויב שכן נאמר 'בנפול אויבך אל תשמח', אך מהו הטעם לכך שאין לשמוח? והאם יש חילוק בין מתי שהנופל הוא אויב או אוהב? פרשנות מחודשת שהובאה בשם הבעש"ט מאירה את הנושא באור חדש (יהדות)
אולי יעניין אותך
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ