בפרשת השבוע תרומה,
מצווים בני ישראל בהכנת
כלי המשכן – וביניהם את מנורת ה’ "ועשו
מנורת זהב טהור"
| מצוות הדלקת הנר מוכרת
לנו בשבת,
במועד או בחנוכה,
אך מה הטעם להדליק נר
לעילוי נשמת הנפטר?
| טעמו הנפלא של רבנו
בחיי בפרשתנו,
והאם יש עניין דווקא
להדליק את הנר בבית הכנסת?
(יהדות,
פרשת-השבוע)
פרשיות השובבי"ם
שבחומש ‘שמות’ הינם שבועות של תשובה
ותיקון רוחני | ימי השובבי"ם הם זמן המסוגל לתשובה ולתיקון הנפש מתאפיינים במנהגים שונים כמו תעניות,
לימוד תורה וצדקה | מתי התחיל המנהג וכיצד
נהגו בו החסידים?
(יהדות,
ואקטואליה)
לומדי הדף היומי במסכת סנהדרין
דף כ"ו עסקו השבוע בשבנא שהיה
ממונה על ביתו של המלך חזקיהו ובחייו הלך
לחצוב לעצמו קבר |
מה הסכנה להותיר קבר
פתוח?
והאם בירושלים נהגו
להקל בזה?
והחשש של רבי אריה
לווין בעניין יום פטירתו (יהדות,
הדף היומי)
הסביבון,
אחד מהמאפיינים הבולטים
של חג החנוכה,
טומן בחובו לא רק משחק
מסחרר אלא גם משמעות רוחנית עמוקה.
על פי מקורות שונים,
הסביבון שימש כסמל
להתנגדות היוונים ונשאר עד היום כזכר
לניצחון.
במאמר זה נעמיק במשמעות
ובסודות שמאחורי הסביבון,
האותיות החרוטות עליו,
והמנהגים הקשורים לו
בחג החנוכה (יהדות
ואקטואליה)
בפרשת השבוע - 'ויצא', לבן הארמי מספר לנו על מנהג המקום: "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" | האם לבן נהפך להיות ‘סמכות הלכתית’ ואכן על פי הלכה אין לבצע עקיפה בשידוכים? דברי לבן בספרות ההלכה נעים בין פסק הלכה מחייב וכלה בהתייחסות לנושא כאל מנהג חברתי | ומתי בכל זאת יש להקל? (יהדות)
אמירת תחנון,
ובפרט נפילת אפיים,
מעוררת דיון לגבי הצורך
בנוכחות ספר תורה | הדעות
השונות,
כאשר הרמ"א
מחייב נוכחות ספר תורה ואילו אחרים,
כולל מנהג הספרדים,
מתירים נפילת אפיים
גם בלעדיו,
| מה נהגו אנשי ירושלים?
(יהדות)
פרשת השבוע ‘תולדות’ מספרת
על סעודת האבלים שהכין יעקב |
ויעקב נתן לעשיו לחם
ונזיד עדשים |
מדוע אנו נוהגים לאכול
מאכלים עגולים כאות לאבל ועצבות |
וכיצד המאכלים העגולים
התגלגלו אל תוך סעודת השלום-זכר
(יהדות)
מי קבע את מטבע הלשון "אבינו
מלכנו"
| מודע דווקא רבי עקיבא
נענה בתפילתו ומה אנו יכולים ללמוד ממנו
|
בבקשות שנוספו במרוצת
הדורות |
מקיומה של התפילה
בסמיכות לנפלית אפיים |
המחלוקת האם לאומרה
בשבת |
פתח שערי שמים לתפילתנו
(יהדות)
"כל נדרי", היא התפילה שבכוחה לכנס אחת לשנה את כל עם ישראל תחת קורת בית הכנסת | מתי היא נתקנה ומי התנגד לה בתוקף? כיצד תפילה מן המחזור הפכה לכלי נשק לנושאי ישראל בוויכוחים פומביים? | מדוע החזן צריך לשני מלווים, הסיבה שהיא נאמרת שלושה פעמים בקול הולך ומתחזק ומי הם אותם עבריינים שאנו מותרים להתפלל עמהם? | על דעת המקום ועל דעת הקהל (יהדות)
האם דווקא תרנגול או שמא כל
בעל חיים אחר? |
האם כסף או דגים
עדיפים על תרנגול? | מה הם הטעמים
שעומדים בסוד המנהג הקדום? | "כפרות מן הצומח" - יש
דבר כזה |
ומה עניין שמו של
"הגבר"
(תרנגול)
שיכפר על "גבר"
(האדם)
| זמן כפרה (יהדות)
מנהג הכפרות על תרנגול היכן
מוזכר לראשונה |
מדוע היו שחששו משום
ניחוש ומשום דרכי האמורי |
השתלשלות המנהג ותוקפו
בזמן האריז"ל
| ומי
היה נוהג לזרוק את מעיי התרנגול הכפרות על
גגות הבתים (יהדות)
תקיעת שופר - המצווה החשובה ביותר בראש השנה, מדוע יש להדר אחר שופר של איל דווקא? | מי הוא ה'איל' והאם יש להדר אחר קרנו הימנית? | מה הדין בשופר של תיש או עז והאם השופר התמני יסודו בטעות או שמא הוא מהודר יותר מכל השופרות? | השופר התנ"כי ככלי מלחמה ותקיעת השופר של הרבי החסידי שהכריעה את בונפרטה (יהדות)
חלות -
שבת וחג מסממני השולחן
היהודי לדורותיו |
מדוע נהגו לבצוע על
חלות עגולות במועדי תשרי? |
הדמיון לכנפיי המלאכים
ולכתר מלוכה | איך חלה עגולה מרמזת על האמונה בא-ל אחד | חלות של אינסוף (יהדות)
הבקלאווה - ממאכל של מסורת ונדיבות למאכל שמחה לאיד | האם הפגנת שמחה בדומה לשמחת הגויים יש בהם משום 'בחוקותיהם לא תלכו' | על רגישות יהודית למנהגי הגויים והאם תמיד יהודי עושה אחרת ממה שהגוי עושה | היזהרו מחיקויים! (יהדות)
מסימני ראש השנה הוא
הרימון עליו נבקש ‘שירבו זכיותינו’ - המקור שיש בו תרי"ג
גרעינים |
כמה גרעינים יש במציאות
והאם בכל רימון המספר זהה? | והאם יש גם ברימונים
ירידת הדורות? (יהדות)
הפייטנים שקמו לעם ישראל, מדוע הוסיפו על התפילה הקיימת? | מי הם אותם פייטנים ובאילו מדינות התקבלו? | מדוע גאוני בבל התנגדו להוספת פיוטים? | אילו פיוטים שרדו את מבחן הזמן ונשארו בתוך המחזור? | הקהילות שלא מוותרות על אף פיוט ואלו שדווקא מקצרות... | עמוד התפילה (יהדות)
ימי ראש השנה הלכותיהם מרובות מאוד והחכם עיניו בראשו להתכונן כדבעי לקראת ימים אלו ולדעת המותר והאסור והלכה והמנהג | כיכר השבת עם 10 הלכות קצרות בכל יום מענייני החג | שואלים ודורשים (יהדות)