נהגו עם ישראל קדושים לצאת ל"נְאוֹת דֶּשֶׁא" - "דאצ'ה" בבין הזמנים, לצפון הארץ, להרים, מעיינות ונחלים. המחמירים נהגו לעלות על מטוס, להרי שוויץ ואוסטריה, וכל המחמיר ומעלה לסטטוס תמונות של הרי האלפים, הרי זה משובח.
רבים סבורים בטעות שמדובר בבילוי ותו לא, והחופש הוא תענוג לנפש הבהמית שיש לכל אדם באשר הוא.
מסתבר שגדולי עולם חסידים, דרשו על בין הזמנים רמזים נפלאים ונוראים כדלהלן.
האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, בעל ה"ייטב לב", כותב בפרשת מסעי על הטעם הרוחני של היציאה למקומות נופש, וזה גם כנראה טעם נסיעות האדמו"רים לעיירות נופש ומרפא שונות בימות הקיץ.
הרבי כותב על עצמו[1] כשישב בבית מרחץ בקצה המדבר, הוא הבין שבכל מקום יש ניצוצי קדושה שצריך להעלותן, ולכן הקב"ה עשה את בתי המרחצאות במדבריות (וכוונתו במקומות רחוקים מהישוב), כדי שיבואו צדיקים שיעלו את אותו מקום לשורש האמיתי שלו.
לדברי הרבי ה'ייטב לב', על הנופש של האדמו"רים התכוון דוד המלך בפסוק: "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" – שום ניצוץ השייך לשורש נשמתי, ועל כן "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת", דהיינו המים שעל ידם ימצא האדם מנוחה ממכאוביו, "ינהלני" – למען העלות הקדושה משם, וזהו שנסעו בני ישראל ארבעים ושנים מסעות, כדי להעלות את הניצוצות קדושה משם.
כך משמע ע"פ הרבי ה'ייטב לב', שהבתי מרחצאות שאבותינו נסעו אליהם במהלך מגוריהם באירופא כמאַריענבּאַד, קרלסבאד וקריניץ שע"פ ההבנה הפשוטה, מדובר בהחלפת כח, לשנה החדשה, כיון שבתי המרחצאות מרפאים את הגוף שעובד קשה במשך כל עונת השנה, - זהו שלא, מדובר בטעות בהבנה.
אלא מאי? מדובר במקומות רחוקים מהישוב שזקוקים להעלאת הניצוצות קדושה, ועל ידי שצדיקים מגיעים אליהם, ל"נאות דשא", הניצוצות זוכים לעלות לכיון מעלה. וכך בדיוק אבותינו בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר ארבעים ושנים מקומות, העלו את הניצוצות שלהם.
ישר כח לידידי אריה רוטנברג ששלח לי את הוורט המבהיל של ה'ייטב לב'.
ה'ייטב לב' צוטט גם בספר מיוחד שיצא לנוסעים בדרכים בשם "התנהגות הדרך" שליקט רבי שלמה ווילף. בספר לוקטו כל "עניני ודיני הדרך מש"ס ושולחן ערוך וספרים שונים וגם תפלת הדרך, וגם בו יבוא פנינים יקרים מספרים קדושים מדבש ונופת צוף מתוקים ובסופו ספר אמרי ספר".
הספר חולק לשבעה מאמרים. דרך ישרים. תיקון הדרך. לימוד בדרך. לויה וסגולות הדרך כבוד הצדיקים. נסיעות הצדיקים. נסיעות לצדיקים.
[1] דבריו של הרבי מסיגט: "ובשבתי במרחץ שהוא בקצה המדבר מאין אדם, ובימי הקיץ לפרקים יתאספו שמה אנשים לומדים ומתפללים ועובדים את ה' במקום ההיא..."
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות