פרק ב': אמש כתבנו על המחלוקת ההלכתית בין מרן הגר"ע יוסף למרן ה'בן איש חי', שהובילה, לדברי בנו הראשל"צ הגר"י יוסף, לשריפת ספרי אביו בידי עיראקים קנאים.
גם ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגאון רבי מאיר מאזוז באחד משיעוריו (עלון בית נאמן 326) הביא נקודת מחלוקת בין ה'בן איש חי' לגר"ע יוסף בעניין שיעור חלה, והוסיף שבעקבות כך "כמעט הפכו את העולם כנגדו [הגר"ע יוסף]. הוא היה בחור צעיר בן 19 שנה, ואמר לא כמו הרב יוסף חיים [ה'בן איש חי']... וקמו עליו הבבלים, אמרו לו: אתה תחלוק על הבן איש חי? אתה לא תחלוק עליו!... ועל הדבר הזה כמעט רצו חס וחלילה לנדות את גאון הגאונים וכו'".
מתברר שלגבי דברי הגר"י יוסף בשם הגאון רבי עמרם אבורביע מחבר ספר 'נתיבי עם' שלאחר פטירתו[1] של רבי צדקה חוצין הראשון (שנפטר בשנת תקל"ג 1772) ייבאו רב אשכנזי לבגדאד שהוא הביא את פסיקות הרמ"א לעיראקים ולכן הם (וה'בן איש חי') הזניחו את פסקי השולחן ערוך, יש שחולקים.
מבירור שערך כותב השורות נמצא שבמחקר המקיף על חכמי בגדאד בארבע מאות שנים האחרונות שפורסם בסדרת הספרים 'ישיבות בגדאד' שנעשה על ידי חוקרים תלמידי חכמים מובהקים לא נזכר פרט זה, ואין שום מסמך המעיד על זה.
האם מדובר בהשערה בעלמא? ואם מדובר אכן במעשה שהיה, מדוע מרן הגר"ע יוסף בעצמו שהיה בן העדה הבבלית ונולד בבגדד, לא זכר מעשה זה בכל ספריו הרבים??
אחר בקשת המחילה, יש לעיין מנין לרב אבורביע בן העדה המרוקאית מסורת זו שלא נכתבה בשום מקור?
ותימה גדולה ביותר שמרן ה'בן איש חי' שהיה דור שלישי ברבנות בגדאד, לא הזכיר, ולא אמר במאומה על רב אשכנזי שכיהן לפניו כרב בבגדאד. בפרט שמאורע כזה היה אמור להותיר זכר בין דפי התקופה, אולם מאומה לא נזכר מזה.
כמו כן אם נדייק בדברי הרב אבורביע: "שבתקופה מסוימת היו תחת השפעת גאון אשכנזי", היכן כתב שרב אשכנזי שימש בפועל ממש כרב בבגדאד? אולי כוונתו "הושפעו", על השפעה רחוקה שעיינו גאוני בגדאד בספרי גאוני אשכנז, ושוכנעו מכך, והלכו כפסיקותיהם? וצע"ג.
• • •
בספר זכרון 'קדוש יעקב', "תולדותיו של הגאון רבי יעקב בנו יחידו של מרן רבי יוסף חיים ה'בן איש חי', שיצא לאור לרגל מאה שנים לפטירתו (ירושלים תשפ"א), הביא המחבר הגאון הנודע החוקר רבי משה שבת את הפולמוס לאחר שנים רבות של מחקרים שערך על יהדות בגדאד לאחר שעיין בעשרות אלפי דפים מכתבי גאוני בגדאד במאות שנים האחרונות.
את דבריו מתחיל הרב שבת, "הן אמת כי כמה ממנהגי בבל הם כדברי הרמ"א". ולגבי דברי הרב אבורביע מחבר 'נתיבי עם' שהיה רב אשכנזי שהטעה את יהודי בגדד, כותב הרב שבת: "אולם מאן ספין ארעא ומי הגיד לו רז זה כי השורש לזה הוא איזה רב אשכנזי שהיה רב העיר, שאין לו שום סימוכין בעולם, ומעולם לא אמרה אדם מעולם לבד ממנו, והשערתו אינה הופכת לעובדה מוגמרת מפאת כתיבתו אותה בספרו".
הרב שבת מסביר ומבאר שיהודי בגדאד נהגו ע"פ הרמ"א מפאת חומרות שנהגו, ומעיד שחקר את יהדות בגדאד, ולא נמצא אפילו רמזים לרב אשכנזי שהטעה את יהודי בגדאד בהליכות אשכנזים: "ואני העני בחקרי את יהדות בבל בספר ישיבות בגדאד, עברו תחת ידי עשרות אלפי דפים ומסמכים ותשובות ומנהגים ממאות מגדולי בבל לאורך 450 שנה, ואין להשערת הרב נתיבי עם לא שורש ולא ענף ולא אתחלתא פורתא אחר המחילה מכבודו".
בהמשך דבריו טוען הרב שבת להיפך, שהעדה הספרדית היחידה שלא היה עליה השפעה אשכנזית הם יהדות בבל: "ואדרבה העדה הספרדית-מזרחית היחידה שלא היתה עליה כמעט השפעה אשכנזית בלתי תלויה, היא יהדות בבל, בפרט מפאת ריחוקה מציר הנסיעה לארץ ישראל בזמנם".
הרב שבת ת"ח שמשמש כמגיד שיעור וכר"מ, מביא לראייתו את אחד מגאוני הדור: "וכן סבור הרב הגדול הגרי"ח סופר שליט"א שאין להשערה זו מקום" (ראה אמרי יעקב חיים, גליון ו, סוכות תשפ"א, עמ' ה).
בהמשך דבריו מבקש מחילה הרב משה שבת, ומשיג על דברי הראשון לציון הגר"י יוסף (ובכבוד רב כדרכם של תלמידי חכמים), שמזכיר את דברי ה'נתיבי עם' למרות שאין להם שחר: "ועל כן מה שמרבה לאחרונה הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א להזכיר את דברי הרב נתיבי עם, אחר בקשת המחילה לא היה לו להיתלות בדבריו כלל, ואביו הגדול שבבקיאים מעולם לא זכרה לא בכתב ולא בע"פ ובוודאי לא שמיעא ליה, כלומר לא סבירא ליה, ודי בכך".
• • •
תגובה לדברי הרב משה שבת, הביא הראשל"צ בשיעורו השבועי בחודש אלול תשפ"ב (עלון 362 פרשת כי תבוא כ"א אלול תשפ"ב) והגיב בחריפות על דבריו בספרו 'קדוש יעקב' (ללא הזכרת שמו) כדלהלן:
השיעור חל בתאריך פטירתו של מרן ה'בן איש חי', ואין יותר מתאים מתאריך זה כדי לבאר את שיטות הפסיקה השונות בין מרן הגר"ע יוסף למרן ה'בן איש חי'.
בראשית דבריו הבהיר הגר"י יוסף שה'בן איש חי' היה גדול הדור וגאון עצום, חיבר עשרות ספרים ואם חולקים עליו אין זה מוריד מגדלותו.
סיפר הגר"י יוסף מעשה בשם אביו מרן מלכא זצוק"ל שהגאון רא"י ולדינברג שהיה חבר בית הדין הרבני הגדול ביחד עם אביו ודיבר עמו לפני שישים שנים על עניין הלכתי מסוים, ואמר לו שכך מנהג יהודי הונגריה. שאלו הגר"ע יוסף מנין לך? וענה לו שהוא ראה בשו"ת רב פעלים ל'בן איש חי'. הגיב הגר"ע יוסף ואמר שה'בן איש חי' לא היה בהונגריה אלא בבגדד שבעירק, ומנין לו לכתוב את מנהגי הונגריה? והתפלא ביותר הגרא"י ולנדינברג לאחר ששנים רבות חשב שה'בן איש חי' הונגרי כיון שהוא מפלפל כמו רבני הונגריה, החתם סופר, מהר"ם שי"ק ועוד, והוא לא האמין שהוא ספרדי.
ממעשה זה הבהיר הגר"י יוסף לשומעי לקחו, על דרך הפסיקה האשכנזית שהייתה למרן הבן איש חי, שבשל כך איננו (=הספרדים), הולכים בדרכיו.
הגר"י יוסף סיפר שהמחלוקת בין אביו מרן הגר"ע למרן 'בן איש חי', היא מה עושים כשיש מחלוקת בין המקובלים לפשטנים. ה'בן איש חי' סבר שהולכים לפי דברי האריז"ל, ודבריו הם הלכה למשה מסיני, לעומת הגאון מוילנה שסבר שלא כל תורת האר"י היא מאליהו הנביא, אלא היו לו חידושים משלו, ולכן מותר לחלוק עליו, וכפי שתלמידו המובהק רבי חיים ויטאל חלק על מורו ורבו האר"י.
בשיעור הביא הגר"י יוסף מספר דוגמאות למחלוקת הלכתית בין אביו מרן הגר"ע יוסף, למרן ה'בן איש חי', ולאחר מכן סיפר על השפעת רב אשכנזי שהיה על ה'בן איש חי', וכאן לראשונה אמר הגר"י שאביו מרן הגר"ע אמר זאת בהקלטה בשיעור בהלכות נדה, ואמנם אמר זאת כהשערה ולא מידיעה, וזכה לכוון לדעתו של הגאון 'נתיבי עם' שכתב במפורש שרב אשכנזי הגיע עם מנהגי הרמ"א לבגדד.
בהמשך דבריו הביא הגר"י כדרכו של אביו ראיות "וכן כתב" לדבריו שמינו רב אשכנזי בבגדאד: וכך הובא בהקדמה לשו"ת צדקה ומשפט, וכן בספר וזאת ליהודה שהיה זה לאחר המגיפה בשנת תק"ג[2] (1743) שכולם ברחו מחוץ לעיר, ולאחר שהביאו את רבי צדקה חוצין מחוץ לעיר, והוא גם נפטר הביאו גאון אשכנזי שלימדם מנהגי אשכנז. וכן סיפר הגאון רבי משה מאיה ששמע זאת מפי חכם מנצור בן שמעון וחכם משה הכהן טוויל, וכך מובן לדברי הגר"י יוסף מדוע הב'ן איש חי' חלק על מרן הבית יוסף כי חשב שכך היה המנהג הקדום כבר בדורו של השולחן ערוך, ובאמת הוא מנהג אשכנזי, ולכן צריך לבטלו.
יש להעיר, כי בעיון במקורות שצויינו ע"י הגר"י, אין זכר לרב אשכנזי שכיהן ברבנות העיר, אלא לזה שהיתה מגיפה בבגדאד. כמו כן גם חכם מנצור בן שמעון וגם חכם משה טוויל הינם חכמים בני הדור האחרון בלבד, וגם הם אינם נמנים על עדת יוצאי בבל.
ממשיך הגר"י יוסף בדבריו ומבאר שאי אפשר לומר שהגאון רבי עמרם אבורביע מחבר 'נתיבי עם' היה איש תמים ומישהו הצליח לעבוד עליו, אלא הוא היה גברא רבה, ר"מ בפורת יוסף, ולימים התמנה לרב פתח תקוה.
וכאן הגיעה התקפה:
הגר"י יוסף: "יש אברך ספרדי אחד שהוציא חוברת וציין למה שאמרתי בשם הנתיבי עם שלמדו את ההלכות מגאון אשכנזי, וכותב שדבריו הם דמיון, לא היו ולא נבראו. זו חוצפה לומר כך כלפי הרב אבורביע, שהיה חסידא קדישא מחכמי ורבני פורת יוסף, והיה בקיא מאד במנהגים".
בשיעור השבועי במוצ"ש לא הזכיר הגר"י את שמו של הרב שבת, אולם בהקדמה לספר 'ילקוט טהרה' עמ' י"ב והלאה הביא את שם ספרו, וכך דבריו המלאים: "יש שערערו על הדברים וטענו שדברי הרב נתיבי עם אינם נכונים, ומעולם תושב בגדאד לא הושפעו מהוראות של גאון אשכנזי ואברך אחד הפריז לזמר בחוצפה שדברי הרב נתיבי עם הם דמיון ולא היה ולא נברא וכו' [חוב' קדוש יעקב]. אולם כפי הנראה מרוב אדיקותם בדברי רבנו הגרי"ח זיע"א, עד שאינם יכולים לקבל האמת".
לסיום נזכיר את דברי מרן המשגיח הגר"ש וולבה זצוק"ל שהתלונן: "מדוע בעיתונים שלנו מובא כתבות של חדשות המתחדשות מידי יום, מה אמר ראש ממשלה פלוני ומה אמר שר פלוני? מדוע לא יהיה מוזכר בכותרת ראשית חידוש שחידש ראש ישיבה בסוגיית 'תקפו כהן', וחידוש שחידש ר"מ פלוני בסוגיית 'מקדש במלווה' וכו[3]'".
ואשרינו שזכינו במדור 'היסטוריה ואקטואליה' באתר החדשות הגדול ביותר בעולם החרדי 'כיכר השבת', להעלות סוגיות למדניות של 'דרכי הפסיקה' של גאוני המזרח, לטובת קהל הגולשים שליט"א שצמא לדבר ה'.
•
[1] יש לציין שפ"א הגר"י אמר שהרב האשכנזי הגיע לבגדד בשנת תק"ג, (עלון 362), ופ"א אמר שהיה זה בשנת תקל"ג (עלון 270).
[2] יש לציין שפ"א הגר"י אמר שהרב האשכנזי הגיע לבגדד בשנת תק"ג, (עלון 362), ופ"א אמר שהיה זה בשנת תקל"ג (עלון 270).
[3] הובא במאמרו של הגאון רבי יוסף חיים סוויסה ר"י תורה ודעת מירושלים מעל דפי מוסף שבת קודש של עיתון יתד נאמן.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות