פרק א': אחד המקורות החשובים ביותר העוסקים בחנוכה, הלו הוא ספר "מקבים" (שפעמים קרוי מכבים או חשמונאים; מאמר נפרד בהמשך).
ספר זה שנוי במחלוקת בידי גדולי ישראל, כדלהלן:
הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל בספרו ההיסטורי "עם סגולה" שמפרט את קורות עמינו ע"פ מקורות ישראל, כותב (ח"ב עמוד קז) מילים חריפות כנגד ספר מקבים, ולדבריו הספר לא היה ביד עם ישראל ב-2000 שים האחרונות, וספר זה נאסר כדין ספר חיצוני, ולא הותר ליהודים להחזיק ספר זה. נביא מדבריו:
"אף אחד מחז"ל לא הזכיר את ספר "חשמונאים", וספר זה לא היה בידי עמנו במהלך אלפיים שנה האחרונות. לא הותר ליהודים להחזיק שום כתבים הנוגעים לציבור מלבד ספרי הקודש. וכל הספרים החילונים נאסרו כספרים חיצונים, ולא הותרו כתבי קודש למעט 24 ספרי התנ"ך... כל דברי עמנו מצויים במסורת שבעל פה בצורת הבריתות אותם דאגו לזכור היטב".
את דבריו מסיים הרב מילר בקביעה נחרצת: "ספר חשמונאים (כולל חשמונאים ב') בוודאי לא חובר על כן בידי מישהו מחז"ל או תלמידיהם".
דברים תקיפים אלו זכו להסכמת גדולי ישראל ובראשם הגר"ב רוזנברג ראש ישיבת סלבודקא, הגר"י שיינר, ראש ישיבת קמניץ, הדיין הגרמ"מ שפרן ועוד.
ברם, מסתבר שישנה מחלוקת בין גדולי ישראל, שכן ספר "מקבים" יצא לאור בשנים האחרונות במהדורה חדשה מאת הגאון רבי לוי יצחק חריטן ונפוץ ברבים מבתי הכנסת בריכוזים החרדים, וקיבל הסכמה מאת גדולי ישראל הגר"ש פישר ראש ישיבת איתרי ואב"ד ירושלים, הגרז"נ גולדברג חבר בית הדין הרבני הגדול, וראש כולל סדיגורה, הגר"י פדווא חבר בד"ץ לונדון, הגר"ש קהת הכהן גראס מו"ץ בד"ץ מחזיקי הדת בעלזא ירושלים, והגרי"י וויס רב ואב"ד נוה אחיעזר בני ברק.
בין היתר כותב הגר"ש גראס שעיון בספר 'מקבים' יכול ללמד אותנו להודות לקב"ה על הניסים והנפלאות:
"הובא לפני ספר מכבים (מכבי) שהובא הרבה בספרי גדולי הדורות, מובא תולדות ומלחמת היונים שהיה בבית שני, וכל מה שסבלו היהודים, ואיך לחמו ישראל כנגדם בחירוף נפש, ואיך שונאי ישראל היה להם מפלה, וכל הניסים שנעשו לישראל בזמן הזה.. ובימי החנוכה שממשמשים ובאין יכולין לקרוא בהספר הנ"ל לידע הניסים ונפלאות שנעשה לאבותינו בזמן הזה, ולהודות לו יתברך על כל הניסים שנעשו אז".
הגרי"י ווייס מאריך על העדות הקרובה שיש בספר זה על מאורעות הימים ההם:
"הספר הקדמון החשוב מקבים א'.. כי יש בו עדות קרובה ומהימנה למאורעות הימים ההם.. ספר זה אם כי לא נכתב ברוח הקודש, ולכן לא נכלל בין כתבי הקודש, בכל זאת ניתן ללמוד ממנו רבות על עובדות וניסים שהגיעו לידנו רק ברמז בספרי ז"ל, כפי שהשכיל הרב הגאון המהדיר שליט"א לפרש בהערותיו... ברור כי תרבה הדעת על ידי מהדורה משובחת זו, לשמחת לב שוחרי תורה וידיעת קדמוניות. וזכות הרבים תלויה בו. ומצוה גוררת מצוה שיעשיר את עולם התורה בההדרת אחיו הצעירים של ספר זה.."
• • •
אחר בקשת המחילה, נדגיש שעפר ואפר אנו מתחת כפות ידי גדולי ישראל, אולם ננסה לדון בסוגיה חשובה זו, תוך הבאת מקורות כדי להבין אליבא דהלכתא, האם ראוי לרכוש את ספר 'מקבים' לארון הספרים בביתנו.
נחזור לדבריו של הרב מילר: "אף אחד מחז"ל לא הזכיר את ספר "חשמונאים", וספר זה לא היה בידי עמנו במהלך אלפיים שנה האחרונות". בהקדמת הרב חריטן נטען שספר זה נכתב בידי יהודי פרושי הנאמן לחז"ל, תוך שנשלל לגמרי דברי החוקרים (שהרב מילר נקט כמותם) שהעורך היה צדוקי.
ראיות רבות יש לכך, בין היתר הוכח שעורך 'מקבים' בספרו העריץ רק את החשמונאים הראשונים שראה אותם מושיעי התורה העם והארץ, ולא את הדורות האחרונים שנהיו צדוקים רח"ל, ומשכך נראה שלא היה צדוקי כמותם, אלא נאמן לתורה כחשמונאים הראשונים.
כמו כן הוכח שעורך 'מקבים' לא הזכיר את שם ה' בספרו, כפסק חז"ל שלא להזכיר את שם האל בשטרות, דבר שהצדוקים התנגדו לו.
הספר נעלם מעם ישראל משום שהוא נכתב בשפה לטינית, ולא תורגם ללשון הקודש, לכן נשתקע זכרו מבין היהודים כמעט לגמרי, לא כמו התרגום היהודי לספריו של יוסף בן מתתיהו, שלפני 900 שנה העתיק יהודי איטלקי לספר יוסיפון הנודע, שלא נח מתחת ידם של רבותינו הראשונים.
• • •
לאחר שהבנו מדוע ספר 'מקבים' לא צוטט אצל גדולי הדורות, אנו נמצאים בדילמה, לגבי דבריו של הרב מילר שהוא ספר לא חיובי, לעומת דבריו של הרב חריטן הסבור שספר מקבים הינו ראוי ללומדו בימינו (כזכור, הן הרב מילר, והן הרב חריטן הביאו לדבריהם הסכמות מגדולי ישראל).
ברם, לאחר עיון במקורות רבים, מוכח שהיו מגדולי ישראל שכן הזכירו את ספר מקבים, ובעמוד י"ח בספרו, מצטט הרב חריטן מספר רבותינו הראשונים שציטטו את הספר, כגון רבי יוסף ב"ר שלמה מקרקשונה, ורבינו אברהם אבן עזרא.
גם גדולי ישראל מדורות אחרונים זכו לעיין בספר, כגון רבי דוד גנז תלמידו של המהר"ל מפראג, בספרו צמח דוד. רבינו יו"ט ליפמן בעל תוספות יו"ט אף מבאר ע"פ ספר מקבים פשט במסכת מגילה פ"ג מ"ו.
רבי אליהו שפירא מפראג בספרו המפורסם 'אליה רבה' מצטט את ספר מקבים, היעב"ץ-רבי יעקב עמדין המפורסם בקנאותו גם מביא את ספר מקבים בספרו מור וקציעה, ואף פוסק הלכה בהלכות חנוכה ע"פ ספר מקבים (עין במו"ק סי' תר"ע).
גם הגאון רבי פנחס אליהו מוילנא בספר הברית, ורבי יחיאל מיכל אפשטיין בספרו 'ערוך השולחן' מביאים את דברי 'מקבים'.
אז מה היחס לספר 'מקבים'?! – נשמח לקרוא את "ההשקפה" שלכם פה בתגובות...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות