פרק ח': כפי שפרסמנו בסדרת כתבות על מספר דעות של רבנים ששללו את המיקום הגיאוגרפי של מערת רשב"י בפקיעין, ותחת זאת הציעו שמיקום מערת רשב"י היא ב"יער בן שמן" הסמוכה לעיר לוד העתיקה, המכונה בזוהר הקדוש "מַדְבְּרָא דְלוּד", שם על אחת המערות[1] הצביעו פרופ' זאב וילנאי, וד"ר שמואל זילכא שהיא המערה בה הסתתר אדוננו רשב"י, ואת מערה זו רצה לשפץ מנכ"ל משרד הדתות כבר בשנת תשי"ד (1954).
- המקובל יצא עם תפילין, הפריח יונה לבנה וגילה את הסוד | "מערת רשב"י" - נחשפת
- 'מערת הנזירים' היא 'מערת הרשב"י'? אלו האתרים ההיסטוריים שמוטלים בספק
- מערת רשב"י ביער בן שמן? הארכיאולוג הבכיר ירד לשטח, זו מסקנתו
- הטיול ל"מקומות הקדושים" שהסתיים בביקור ב"מקומות הרטובים"
- הפוסקים הספרדים הכריעו: האם העיר לוד היא לוד העתיקה?
- היוזמה העתיקה לשיפוץ "מערת הנזירים" - שנגנזה
- המעלה של מַדְבְּרָא דְלוּד - מקום קדוש בלי להשתטח על קבר
בנוסף לדברי החוקרים והרבנים, צטטנו מאת המהרי"ל דיסקין ששלח את תלמידיו להתפלל במערה זו, וללמוד בה את הזוהר הקדוש.
מסתבר שישנם מקובלים שסברו שהמערה בה רשב"י הסתתר ולמד במשך שלוש עשרה שנים והגה בתורת הנסתר, היא לא פחות מהמערה אליה נכנס משה רבנו, ואליהו הנביא.
המערה בה משה רבנו ואליהו הנביא נכנסו אליה היא בחורב, המזוהה עם נקרת הצור והיא אחת מהדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (פסחים נד ע"א), רחוק מפקיעין ויער בן שמן, אלא נמצאת בהר סיני.
אחד מאלו שכתבו זאת, הוא המקובל ר' יוסף אנג'לט שזיהה את המערה שחיבר בה רשב"י את הזוהר, עם מערת משה רבנו ואליהו הנביא, וכך בספרו "לבנת הספיר" נאמר "ואפריון נמטיה לר' שמעון וחן יקבל מלמעלה הוא וכל העוסקין בדבריו הם דברי חכמתו שנתחכם במערה במשה ואליהו" ('לבנת הספיר' כתב יד לונדון 429א)[2].
בספרו "שערי אורה" חזר שוב המקובל ר' יוסף אנג'לט על דבריו: "ר' שמעון בן יאחאי ובנו ע"ה נתחכמו שלשה עשר שנים במערה של משה ואליהו ע"ה".
קשר עם מערת רשב"י למערת משה רבנו ואליהו הנביא הובא בפתיחה לספר "הר אדני" (אמסטרדם תע"ב) "וכאשר היה רשב"י במערה שהיה בה הרועה הנאמן שאל ממנו שאלה זו" (מתורגם).
המסורת הקושרת את מערת רשב"י למערת משה רבנו ואליהו הנביא מבוססת על המופתים המבהילים המובאים על רשב"י בדומה למשה רבנו ואליהו הנביא.
בחיבור המכונה "תפילת ר' שמעון בר יוחאי" הובא שרשב"י זכה להתגלות אלוקית במערה לאחר שנתענה ארבעים יום, וארבעים לילה - וזה מקביל על המובא על אליהו הנביא שהלך ארבעים יום וארבעים לילה.
כך גם נמסר בחיבור המכונה "נסתרות ר' שמעון בר יוחאי": "אלה הן הנסתרות שנגלו לר' שמעון בן יוחי כשהיה חבוי במערה מפני קיסר מלך אדום ועמד בתפלה ארבעים יום וארבעים לילה".
ניתן גם להשוות את תגובתו החריפה של רשב"י על התנהגות בני האדם לאחר יציאתו מהמערה, לתגובתו של משה רבנו על מעשה העגל, ואת חזרתו השניה[יש1] של רשב"י לעלייתו השנייה של משה להר.
הדמיון בין רשב"י לאליהו הנביא, נובע גם מהסתתרות רשב"י מפני אימת הרומאים הרוצים להוציאו להורג, ובין הימלטותו של אליהו הנביא מפני איזבל הרשעה. כמו כן ישנו דמיון בין ההופעה הניסית של עוגת הרצפים וצפחת המים שהזינה את אליהו הנביא, לבין עץ החרוב והמעיין שפרנסו את רשב"י ובנו במשך שהותם במערה.
המסורת המזהה את מערת רשב"י עם מערת משה רבנו ואליהו הנביא, לא זכתה לתפוצה, מפני שלא נכתבה במקורות קבלים רבים, אולם יתכן שעליה התכוון המקובל ר' שם טוב אבן גאון שכתב: "ונסתם במערה שעמד בה משה ואליהו פן יבא בה איש בה איש אשר לא מזרעך..." (בדי הארון ומגדל חננאל, עמ' 27 -28).
על הזיהוי של מערת הרשב"י עם נקבת הצור של משה רבנו ואליהו הנביא, כבר פייט המשורר בשיר המפורסם "בר יוחאי נמשך אשריך" - "בר יוחאי מושב טוב ישבת, יום אשר ברחת במערת צורים שעמדת שם קנית הודך והדרך", ונראה שמערת צורים רומזת על נקבת הצור של משה רבנו ואליהו הנביא.
עוד הביאו מסורת זאת בספר "הילולא רבא" מאת המקובל ר' שלמה וענונו "ושמתיך בנקרת הצור בהקדים מ"ש רבינו האר"י זלה"ה שהמערה שישב בה משה רבנו עליו השלום וזה לאור עליון אותה המערה בעצמה ישב בה רשב"י ונגלו בה סודות התורה וזכה לאור העליון" (הילולא רבא ס ע"ב).
מערת רשב"י כמערת משה רבנו, ואליהו הנביא, – דיון רוחני ולא גיאוגרפי
ברם, נראה שהדיון אינו גיאוגרפי, אלא רוחני, שכן משה רבנו לא זכה להיכנס לארץ ישראל, והמערה אליה נכנס הייתה במדבר סיני, ולא שמענו שאדוננו רשב"י ביקר במדבר סיני.
מעניין שישנה מסורת שבהר הכרמל ישנה מערה, אליה נכנס משה רבנו ואליהו הנביא (!). מי שהביא את מסורת זו, הוא תלמיד האור החיים הקדוש רבי חיים בן עטר - ר' ישמעאל חי סנגוניטי שתיאר את עליית האוה"ח הקדוש לארץ ישראל בשנת תק"ב (1742).
כשמשלחת האוה"ח נכנסה למערת אליהו (בהר הכרמל) נכתב כך: "שם נחה אלינו רוח אלוקיםוראינו בנפשינו הארה גדולה עד מאד, והיא היא המערה שאמרו עליה בגמרא מעולם לא זזה שכינה משם".
"היא היא המערה" כוונתו למערה שמוזכרת במסכת מגילה "ואמר רבי חייא בר אבא א''ר יוחנן אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה" (שם י"ט ב').
דא עקא שמעיון בסוגיה שם מובן שהמערה היתה בהר חורב (סיני) ולא בהר הכרמל, ככתוב על אליהו: "וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב, וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם" (מלכים א י"ט ח' ט') .
מי שהעיר על דברי תלמיד האור החיים הוא הג"ר יחיאל מיכל שטרן (המקומות הקדושים, ירושלים תשס"ד, עמ' 685), וכתב שלא מדובר באותה מערה, וכן הגאון רבי מאיר מאזוז בשיעורו השבועי[3] כשדיבר על מערת אליהו, אמר בהאי לישנא: "אנשים חושבים שזו היא מערת אליהו הנביא שכתובה בהפטרת פרשת פינחס "וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם" (מלכים א י"ט ט') אבל זה לא נכון, כי המערה של אליהו בהר סיני, ואילו המערה הזאת בהר הכרמל".
***
נמצאנו למדים שמערת אליהו בהר הכרמל, היא לא מערת משה רבנו ומדובר על שני מערות שונים.
כמו כן אותם מקובלים שתיארו את אותה מערה פלאית אליה נכנסו משה רבנו, אליהו הנביא, ורשב"י ובנו, לא דנו במיקום גיאוגרפי, אלא באו להעביר לנו מסר רוחני שבא ללמדנו על המעלה העצומה של רשב"י שעומד בשורה אחת עם משה רבנו ואליהו הנביא.
גולשי 'כיכר השבת' הרוצים להתקשר עם דמותו של אדוננו רשב"י, מוזמנים לעלות על קברו אשר בהר מירון (אלו שנוהגים לעלות על קברי צדיקים), וכן למערה בפקיעין, שלדברי הגרי"מ דנציגר מאלכסנדר רשב"י חיבר שם את הספרא דצניעותא, והכי חשוב יבקרו ביער בן שמן, שהוא הוא המתואר אצל חז"ל "מדברא דלוד" ובמערה במעמקיה הסתתר רשב"י ובנו וחיבר את הזוהר הקדוש, מערה שנותרה עלומה שנים רבות, עד שפרופ' זאב וילנאי וד"ר שמואל זילכא זיהו אותה ב"מערת הנזירים" אשר ב"בקעת הנזירים" ביער בן שמן, עליה שמעתי מסורת מאוחרת מאת המהרי"ל דיסקין שכבר הוא שלח את תלמידיו להתפלל וללמוד בה.
לקריאה נוספת: בועז הוס, כזוהר הרקיע, ירושלים תשס"ח
•
[1] או במערה הסמוכה אליה.
[2] עוד על זיהוי המערה שרשב"י הסתתר בה, עם מערת משה ואליהו מצוי בכתב יד מינכן של תלמוד בבלי- ראו שטרק, כתב יד מינכן, עמ' 13א.
[3] פורסם בעלון בית נאמן פרשת ואתחנן תשע"ט, בהערה מס 4.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות