(צילומים: מאיר אלפסי)
"משרד הדתות מחריב את מוסד הרבנות", כך התבטאו הרבנים בכנס רבני ההתיישבות שננעל בסוף השבוע במלון רמדה רנסנס בירושלים.
הכינוס, שעסק בשלל הנושאים העומדים על סדר יומו של רב, בפרט בסוגיות הנוגעות לנושאי התיישבות, משך אליו מאות רבני מכל רחבי הארץ, שהגיעו לעשות את סוף השבוע בצוותא.
מי שעומד מאחורי ארגון הכנס, הינו הרב יוסף שלוש, המשמש בנוסף לתפקידו כרב האזורי של דרום השרון, גם כיו"ר ארגון רבני התיישבות, שרתם לארגון הכנס, את משה מלכא מנכ"ל חברת ´מרגליות תיירות ונופש´, ויחד הם הפיקו לתפארת את הכנס המושקע.
הנושא המרכזי שעמד בפני הרבנים המשתתפים בכינוס, היה סוגיית ה"רפורמה" המוצעת על ידי וועדת גולדברג והעומד בראשה הראל גולדברג. לטענת הרבנים, יישום הרפורמה המוצעת, הינו לא פחות מ"חורבן הדת והרס הרבנות".
השר נעדר
לא למותר לציין, כי דווקא על רקע זה בלטה שבעתיים היעדרותו התמוהה של השר לשירותי דת יעקב מרגי, אחרי שמוקדם יותר אישר את בואו. ´מקורות יודעי דבר´ טוענים, כי הסיבה לביטול נעוצה באורח אחד שהוזמן, שמו בישראל: אריה דרעי.
על פי אותם מקורות, מרגי דווקא רצה לבוא, אלא שהוראה ברורה שקיבל מ"למעלה" לא הותירה לו כל ברירה. אותם מקורות גם יודעים לספר, כי גם הראשון לציון הגרמ"ש עמאר קיבל שיחת דומה לזו של השר מרגי, אלא שהוא דחה את הדרישה, והשתתף בכנס במתכונת מליאה, כשהוא שוהה עם הרבנים לאורך כל השבת, לצידו של אריה דרעי.
בנוסף, השתתפו בכנס - הרה"ר הרב יונה מצגר, הרב יוסף גליגקסברג – רבה של גבעתיים, הרב שלמה שלוש – אב"ד חיפה, הרב יהודה דרעי – רבה של באר שבע, הרב רצון ערוסי – רבה של קריית אונו, ראש ישיבת מרכז הרב וחבר מועצת הרבנות הראשית – הרב יעקב שפירא, וחברי הכנסת ישראל אייכלר וניסים זאב.
בדבריהם עמדו האורחים על מצבם הקשה של רבני ההתיישבות: "לא אתן את ידי לפגוע בכבודם של הרבנים" התחייב הראשון לציון הגרמ"ש עמאר.
"שמענו מהו השכר והזדעזענו", אמר אריה דרעי בנאומו, "זה נושא חמור מאין כמותו, חייבים להצמיד את שכר הרבנים לשכר המכובד במשק. אני כאן כדי לעזור לרבנים, לכבודם ולמעמדם, ככל שידי משגת".
הרב שלמה שלוש מחיפה היה ישיר יותר, ולא בחל במילים קשות: "האנשים ששלחנו למשרד הדתות, הם האנשים שנלחמים בנו...."
גם הרב רצון ערוסי הביע את זעקתו כנגד "ההרס הרבנות והפיכת הרבנים לפקידים. אני משתתף אתכם במאבק" הבטיח.
משרד הדתות – נגד רבנים
מאחורי זעקת הרבנים כנגד הרפורמה אותה מנסה המשרד לשירותי דת להעביר כעת, עומדת שורה של החלטות דרקוניות וחסרות תקדים, כאלו, שלדברי הרבנים מעידות כי לכותביהן אין שמץ של הבנה ברבנות וברבנים. יתירה מזו, הם אומרים, נראה כי ישנו כאן רצון לחבל בהמשך כהונת הרבנים, ואולי כך לחסוך בכלל את עצם מישרתם.
מעיון בסעיפי הרפורמה המוצעת, נראה כי אכן יש דברים בגו, וכי זעקת הרבנים אינה לשווא.
החלק הראשון כנגדו זועקים הרבנים, הינו נושא השכר. מסתבר, כי רב מתחיל בהתיישבות מקבל משכורת של כ-3,500 - 4,000 שקלים(!) בלבד – ברוטו כולל אחזקת רכב, שכר שלא ניתן לתאר אותו מלבד במילים: בושה והשפלה. "ועל זה הם עוד מערימים רשימת דרישות ארוכה קשה ובלתי אפשרית, כזו שתגרום כי כל מוסד הרבנות פשוט ייעלם" אומרים הרבנים.
אגב, בכדי להשלים את הכנסתם, נאלצים הרבנים לעסוק בעבודות נוספות, כמו משגיחי כשרות בערים אחרות(!...), אך גם לכך נדרש אישור מוקדם מהמועצה או היישוב בו הוא מכהן. רב שישלים את פרנסת משפחתו ללא אישור שכזה – יפוטר. "ככה הופכים את הרב לפקיד עלוב, כזה שחושש לפרנסתו ומציית לאדוניו. זה נקרא לקבור את הרבנות" אומר הרב יוסף שלוש.
רבנים מושפלים
בקובץ מיוחד שהדפיס וועד הרבנים, מפורטת בהרחבה הרפורמה המוצעת, לצד סיבת ההתנגדות אליה.
אחד הנושאים הינו סוגיית הקמת וועדה מיוחדת המוסמכת להפסיק כהונת רב. לטענת הרבנים, המדובר בחברי וועדה שאינם שייכים כלל לעולם הרבנות, ונעדרי כל הבנה בו. "זה יסרס את כל עבודת הרב ויביא אותו לרצות את אדוניו במקום לעשות את עבודתו. המצב התקין הוא, כי רק מועצת הרבנות הראשית תהיה זו שבסמכותה לפטר רב, בדומה לרבני ערים - הכפופים אך ורק לרבנות הראשית לישראל".
סוגיה נוספת, הינה הרפורמה המחייבת את הרב למלא מעתה דו"חות נוכחות בגין עבודתו. לטענת הרבנים, "מלבד העובדה כי מדובר בהפרה בוטה של ההסכם הקיבוצי, בו נאמר, כי "תפקידו של רב נמנה עם התפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, ותנאי עבודתו ונסיבותיה, אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו, ולפיכך לא יחולו על הרב הוראות החוק האמור בדבר דיווחי שעות...", הרי שגם מדובר בדבר שאינו הגון: "הרי איננו מקבלים כל שכר על עבודתנו בשבתות וחגים, איננו מקבלים תוספת על עבודה בשעות הערב והלילה, על טלפונים אליהם אנו קשובים 24 שעות ביממה, וכל זאת מהטעם כי המדובר ב"משרת אמון", אלא שמאידך, דורשים לפתע מאיתנו למלא דו"חות על כל הנ"ל".
חלק נוסף של הרפורמה, נוגע לתנאי ה´כושר´ למשרת רב. זו על פי וועדת גולדברג, תהא תלויה בכושר לרישום נישואין ועריכת חופות. הגיוני לכאורה? אלא שמסתבר, כי הוועדה לוקה בידע בסיסי בכל הנוגע לרבנים, שהרי הבחינה והאפשרות לכושר הנ"ל, ניתנים אך ורק לאחר שהרב מכהן כבר בפועל בתפקידו...
רב אחד ל-30 ישובים
עניין נוסף – עקרוני לא פחות, הינה הדרישה לחייב את הרבנים לעקור ממקום מגוריהם ולהתגורר במקום עבודתם, ולא - יפוטרו.
גם לזה מתנגדים הרבנים נחרצות: "הדבר מנוגד לחוק, בו נקבע במפורש כי הדרישה הנ"ל הינה רק עבור רבני ערים ושכונות. היא אמנם הייתה בנוסח הראשוני של החוק, אך הושמטה ממנו לבסוף, ולא בכדי. הוא גם מנוגד לסיכום הברור שהיה עם וועד הרבנים, כי הרב יצטרך להתגורר במרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממקום כהונתו".
הסיבה להתנגדות, הינה לטענתם, הקושי הרב במימוש הדבר: "ראשית, הרי בשכר העלוב של הרבנים, לא ניתן לממן שכירות דירה באזורים הללו שחלקם יקרים מאוד, ובוודאי שלא הסעות ללימודים לילדיהם למקומות לימוד הולמים – שרחוקים לעיתים. מלבד זאת, לא תמיד היישובים הללו מתאימים למגורי משפחה דתית, למרות שעבודת הרב במקום נצרכת עד למאוד...
ואם חשבתם שזה הכל, מסתבר שיש עוד רעיונות יצירתיים לטרפד את הדבר שנקרא רב: על פי המלצות הוועדה, יכהן רב על כל קבוצת יישובים שבין 15 ל-30. כן כן, קראתם טוב. רב אחד לעד 30 יישובים. אין צורך להכביר מילים על יכולתו של אדם בודד להתמודד עם מספר כזה של יישובים, אבל לוועדה זה כנראה מספיק.
מי צריך רב
אבל גם בכך הרפורמה לא נגמרת. מי זכאי לרב? רק מושב או יישוב שמתפללים בו לפחות 15 תפילות במניין בשבוע ושיש בו מקווה טהרה. ומה יהיה עם מי שלא מתפלל במניין, או נוסע למקווה ביישוב אחר? ומי יחזק את אלו שבגלל נוכחותו של רב מתפללים וטובלים במקווה? ומי יטפל בכשרות? ומי ימסור שיעורי תורה? ומי ינהל חופות ויערוך לוויות? כל זה כנראה, מיותר על פי הוועדה.
ואיפה השר מרגי בתמונה? לדברי הרב שלוש, הביא השר הבנה לטענותיהם, ואף התחייב בעבר כי שום דבר לא יעשה בניגוד להסכמתם, כשמכתב מפורש ברוח זו אף נשלח לשלמה שטרן מההסתדרות הכללית.
אלא שכעת מסתבר, כי המשרד לשירותי דת מנסה כעת לכופף את הרבנים ולהחיל עליהם את הרפורמה דלעיל בניגוד לדעתם. האם יצליח? ימים יגידו.
הצגת כל התגובות