אחד המדורים הפופולריים בעיתונות החרדית הוא מדור תגובות הקוראים. ביומון 'יתד נאמן' הוא מופיע תחת השם מדור 'רשות הרבים' בימי שלישי בעיתון החדשותי.
>> למגזין המלא - כנסו
לא רבים יודעים שגם במוספים התורניים יש מדור של תגובות הקוראים ומטבע הדברים תגובות אלו עוסקות בדיונים תורניים וברמה גבוהה. כך ביומון 'הפלס' פרשת שלח תשפ"ג[1] פורסמה דעתו של הקורא י ליסיצין מקרית ספר בעניין "תפילה מהחזו"א להצלחת בנים".
לשון התפילה האמורה שנפוצה בשנים האחרונות:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁתְּרַחֵם עַל (יאמר את שם האדם שעליו הוא מבקש ואת שם אמו, כך: פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) וְתַהֲפֹךְ אֶת לְבָבוֹ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה שִׁמְךָ, וְלִשְׁקֹד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָסִיר מִלְּפָנָיו כָּל הַסִּבּוֹת הַמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ משקידת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָכִין אֶת כָּל הַסִּבּוֹת הַמְּבִיאוֹת לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
לדברי י ליסיצין לא ראוי לומר תפילה זו, שכן האור החיים הקדוש הזהיר שתפילה צריכה להיות מפורשת, ולא כפי שהובא במדרש חז"ל על אחד שהיה מהלך בדרך והתפלל שיזדמן לו חמור, ואכן הגיע חמור למקום, אלא שבעל החמור חייל רומאי, ציווה על היהודי האומלל שירכיב על גבו וולד של החמור שנולד זה עתה... אמר היהודי שתפילתו נשמעה, אלא שהוא לא פירש לקב"ה מה יעשה עם החמור, האם האדם ירכב על גביו, או שמא הפוך... (ראה אסת"ר פרשה ז כ"ד, ואוה"ח ואתחנן ג' כ"ד).
ממעשה זה הוכיח י ליסיצין שתפילתו של החזון איש לא נוסחה לכל ילד, אלא רק לבן שכבר התקלקל וסר מן הדרך רח"ל, ולכך ניסח את התחינה "ותהפוך את לבבו", אבל חלילה לבקש "תהפוך לבבו" על ילד שלבבו טהור, ולמרות שלאחר מכן מפרשים "לאהבה וליראה", אלא שסותר את ההתחלה, ולפעמים נוקטים "תפוס לשון ראשון".
בעקבות תפילת החזו"א, הנכד התנהג מוזר
בהמשך מכתבו כותב י ליסיצין מעשה מבהיל על ילד שהנהגתו הייתה מוזרה, ובכל נושא היה מסתבר לו הפוך מההיגיון, ובכל שבוע התנהל הפוך מהשבוע הקודם, עד שגילה אביו בסידור של הסבתא ששמו של נכד זה רשום אצלה בתפילת החזו"א הזו "ותהפוך לבבו", ואז הבין שתפילותיה מתקבלות ולכך ליבו חושב הפוך, ומתהפך שוב ושוב. אותו בן הסביר לאמו הצדקת והתמימה שתתקן את הנוסח לומר "ותמשוך את לבבו", ומאז הנכד התייצב בדרך הישרה עלה ונתעלה מעלה ב"ה.
זאב יעב"ץ מתנועת המזרחי מצוטט בטעות בהפלס
בתגובה נוספת באותו עיתון על מאמרו של הרב מ חבר (שפורסם בגיליון לפרשת נשא), תמה הקורא משה ויצמן מירושלים על הרב הכותב והשיג לגבי פרשנותו על רבי יהודה הלוי גבי הפיוט "יום שבתון".
לגבי מאמר נוסף של הרב מ חבר שפורסם בגיליון פרשת בהעלותך השיג בחריפות אודותיו וכתב "עירב הכותב הנ"ל מין בשאינו מינו, לא הבדיל בין קודש לחול". מחאה חריפה זו לדברי משה ויצמן הגיע מפאת שהכותב בפלס ציטט את "הרה"ח יעב"ץ בח"ה עמ' 126" והניח שהמדובר בגאון הנודע רבי יעקב עמדין, אולם הביא אפשרות בדבריו שהמדובר בגאון יעב"ץ הספרדי ממגורשי ספרד שחי כמה דורות לפניו. המגיב משה ויצמן הוכיח שהמדובר על זאב יעב"ץ מחבר תולדות ישראל י"ג כרכים. את דבריו הוא מסיים בחריפות: "טעויות מעין אלו עלולות להכהות את יופיו המרהיב של המוסף, וחבל".
יעב"ץ הנ"ל שצוטט בהפלס הוא הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (שחי ופעל בין השנים תר"ח תרפ"ד - 1847, 1924) והיה היסטוריון ואיש חינוך ממקימי תנועת המזרחי וממחדשי השפה העברית.
מסתבר ש"פשלה" זו של הוועדה הרוחנית של הפלס בה היסטוריון ואיש חינוך ממקימי המזרחי צוטט בשמו (ועוד נתנו משקל לדעתו שוות ערך לרבותינו היעב"ץ האשכנזי והספרדי), הינה מבדרת במיוחד, שכן באותו גיליון (לקראת שבת פרשת שלח תשפ"ג), צוטט הראי"ה קוק ושלא בשמו(!).
הרב קוק צוטט בכתבה שעסקה בקדושת ארץ ישראל: "בפלטרין של מלך – גדולי התורה והיראה זצוק"ל בעלותם לארץ הקודש ועוללות משיגם ושיחם אודות החובה להיזהר ולהישמר בה מכל חטא ועוון".
כצפוי בכתבה הודגש "מצבנו בגלות בין יהודים בתוככי ארץ ישראל", מיד לאחר דברי הגר"א על קדושת אה"ק: "שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך, כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה".
בכתבה הביא זאב פלדמן את המעשה שאירע כאשר הגאון רבי איצל'ה בלאזר עלה לארץ ישראל, וברדתו את חוף ימה של יפו, נערכה לכבודו בבית כנסת הסמוך קבלת פנים בראשות רבה של יפו באותם השנים הראי"ה קוק.
בפלס לא צוטט שמו של הרב קוק, אלא רק "רבה של יפו" שבדרשתו ציטט את דברי חז"ל (ילקו"ש איכה תתרלח) "בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה, אמר הקב"ה הלוואי יהון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה".
לגבי דברים אלו הגיב רבי איצל'ה בלאזר שאין כוונת הדברים שעוברי עבירה רצויים הם בארץ הקודש, אלא המשמעות שהקב"ה מצטער ואומר הלווי והיה יכול להיות מצב שכזה שישבו בניו בארץ ואפילו שמטמאין אותה, אבל אין זה אפשרי שהרי כבר נאמר 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה' וכו'.
לא ברור לגמרי, אלא שמסתבר שבכתבה של זאב פלדמן במקור שמו של "רבה של יפו" צוטט בשמו כהראי"ה קוק, אלא הוועדה הרוחנית צנזרה, כפי היה לה לעשות בכתבה של הרב מ חבר בה צוטט ההיסטוריון והסופר מתנועת המזרחי ר' זאב יעב"ץ וזוהה כגאון יעב"ץ...
•
[1] הפלס מוסף תורני לקראת שבת (545) פרשת שלח תשפ"ג