"כל לילה אני נעקץ עשרות עקיצות של יתושים וברחשים", סיפר לנו יהודה, תושב מודיעין עילית. "כל זה בגלל נחל הביוב שזורם כאן. השבוע, אחת העקיצות הזדהמה, נהייתה מוגלתית ואני מקבל אנטיביוטיקה, החלטתי שאני לא מוותר בנושא עד שנמצא פתרון. גם אשתי והילדים חוטפים. תאמין לי שעשינו הכל - מתקן נגד יתושים, ספריים ומשחות, אבל נגד כזו כמות של יתושים אין דרך להילחם. כשהערב יורד האוויר מתמלא באלפים. סיוט".
>> למגזין המלא - הקליקו כאן
גם משה, מתאר את אותה סיטואציה: "יש לנו חצר, אבל איך שיורד הערב אנחנו סוגרים הכל. כמות לא נורמלית של יתושים. מעולם לא היה דבר כזה. האמת שהם לא רק בלילה, גם במשך היום הם עוקצים, שזה דבר שמעולם לא חוויתי. אני לא יודע להגיד לך בוודאות אבל כנראה שזה בגלל בריכות הביוב שאת הריח שלהם אני מריח עד הבית".
האם מכת היתושים הזו בעיר החרדית נובעת רק בשל נחל הביוב? קשה לדעת, אבל מה שברור, שיש נחל של שפכים, שזורם לו בכמויות אדירות לאורך קילומטרים. בסרטונים שקיבלנו, ניתן לראות נחל לא נגמר של מים שחורים מזוהמים, ביוב שמגיע מהרשות הפלסטינית. משום מה, למרות שתקופה ארוכה זה זורם ומתקדם, יש התעלמות מהנחל ומההשלכות החמורות שלו, שמשמעותם יתושים ומזיקים ופגיעה בלתי הפיכה במי התהום והטבע.
כניסת זרם הביוב לשטח ישראל היא בתעלות המים שבגדר ההפרדה בשכונות המזרחיות של מודיעין עילית דרך אפיק נחל מודיעין / נחל דולב, שבעיקרון זורם רק בחורף. הביוב ממשיך לאורך הוואדי שבן קרית ספר, לפיד, כפר אורנים, שילת ומשם עובר תחת כביש 446 בסמוך לחשמונאים אל יער בן שמן - חוצה אותו עד מול מבוא מודיעין. יש כבר קילומטרים של זרימה, כל יום זה הולך ומתקדם הלאה והלאה…
שמואל, מ'השומרים מודיעין עילית', אומר כי "אנחנו מכירים מהעבר את משאיות הביוב ששופכות ביוב אל ערוץ הנחל, זאת מציאות שהכרנו בעבר, אך בחודשים האחרונים מדובר על כמות שפכים ענקית המגיעה בכמויות ענק. זה זורם כבר חודשיים תמימים. מעולם לא היה דבר כזה ומדובר בתוואי שזורם לכיוון גוש דן".
לדבריו, "בנתיים אף אחד לא עושה כלום, ניסינו לעורר ולהתריע ועכשיו כולם חוטפים מהיתושים אבל זה הדבר הכי שולי כאן. אני מניח שכשהאסון האקולוגי הזה יגיע למרכז מישהו יתעורר".
מי שבעקבות הפניה שלנו בא מספר פעמים לשטח הוא יאיר מולאי פקח נחלים חוצי גבולות של הרשות להגנת הטבע והמנהל האזרחי. לדבריו: "יש מערכת איסוף שפכים בעיר רמאללה וזה מגיע לנקודה מסיומת ליד מודיעין עילית. זה קורה כי רמאללה למעלה ומודיעין עילית למטה, וככה נוצר המצב.
בתמונה סמוך לצומת, רואים את כלא עופר ומחנה עופר. הבריכות, היכן שמתחיל הקו האדום, הן בריכות החמצון של רמאללה. מהבריכות, הביוב זורם בצינור, פחות או יותר כפי שסימנתי באדום, מתחת למחנה עופר, עד לקצה הצינור ומשם הביוב ממשיך בזרימה חופשית בנחל מודיעים. באזור בית חורון מצטרפים לזרם הקולחים (ביוב מטופל) של בית חורון ובסיס מג"ב הצמוד".
לדבריו: "הם לא היחידים, גם שאר הכפרים כמו לבתיר אין מערכת ביוב ולכן המשאיות מגיעות לנקודה מעל הוודאי ושם הן שופכות את מי השופכין שלהם".
"מה עושים?", שאלנו אותו. והוא ענה בתסכול שאין מה לעשות. "אין שם גורמי אכיפה משלנו. אם הפלסטינים לא יאכפו את זה – זה לא יקרה. צה"ל אומנם מסתובב שם אבל הוא לא יעשה את זה. עוד חודשיים אמור לצאת לאור ביצוע של צינור ענק למי שופכין מרמאללה שאמור לפתור את הבעיה, אלא שהוא התעכב בעבר ולא ברור אם גם כעת הוא ייצא לפועל".
ליאיר, חשוב שנכתוב על נקודה חשובה נוספת: "ילדים נכנסים למים, בעיקר בחורף אבל גם עכשיו ראיתי ילדים משכשכים רגליים בנחל, זה ממש לא בריא ובנוסף אני מקווה שהרשות העירונית פועלת לטפל במפגע היתושים שמביא לסבל ומחלות לתושבים".
עד שיפתרו את נושא זרימת השפכים, פניתי לעיריית מודיעין עילית לבדוק מה הם עושים למען התושבים שלהם. אחרי שיחות עם נציגים בעירייה מתברר שהמציאות מורכבת. "אל הביוביות ששופכות פסולת, אין לנו דרך להגיע ולאכוף, ונושא סידור המתקן באחריות המנהל האזרחי, לנו אסור לטפל ואין לנו מה לעשות", אומר לנו בכיר בעירייה. "גם אנחנו תושבים כאן ואנחנו סובלים יחד עם כולם. אנחנו פונים שוב ושוב לכל הגופים הרלוונטים".
ומה עם הדברה?
"נעשתה הדברה, זה לא מספיק. אבל בשביל שיגיעו שוב צריך להביא את המנהל ואת איכות הסביבה. ולהביא אותם זה סיוט. הסטטוס של המקום בעייתי מאוד. אבל אני כן יכול להגיד לך שיש גופים אירופאים שנותנים תקציב להסדרת הביוב בצד הפלסטיני ולגבי החלק שלנו, זה אמור להסתדר".
במקביל, פניתי לגופים השונים המעורבים בנושא. האחראים הישירים הם המנהל האזרחי שלא מצאו צורך להגיב או להסביר. ממועצת בנימין שבתחום אחריותה חלק גדול מהמושבים הסובלים, נכון לעכשיו לא קיבלתי תגובה. אני מקווה שתושבי מתתיהו, לפיד, אורנים, חשמונאים ותושבי מודיעין שהנחל בדרך אליהם - ידרשו תשובות ויקבלו אותם.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מקור המפגע הוא מתחום הרשות הפלסטינית. המפגע חוזר על עצמו בכל שנה, כאשר בשיאו השפכים חוצים את גדר המערכת ומגיעים לאזור מודיעין עילית וגם מערבה אליה. מפגע זה אף גורם למטרדי יתושים באזור. הפתרון למפגע הוא חיבור שפכי רמאללה למערכת הביוב באזור גבעת זאב, ומשם יוזרמו לטיפול במט"ש שורק.
"הסמכויות לנושא זה אינן נתונות בידי המשרד להגנת הסביבה. המנהל האזרחי אחראי על התכנון והביצוע של החיבור, וניתן להתעדכן אצלם באשר ללוחות הזמנים וכן מול רשות המים, בכל הקשור לתכנון שלה לשנות את קוטר הקו כדי לחבר יישובים נוספים".
עוד נמסר כי "בתחילת החודש, הממשלה אישרה את החלטת הממשלה שהגישה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לקידום הטיפול במפגעים סביבתיים וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון. באזור קיימים מפגעים סביבתיים רבים המביאים לזיהום משמעותי וסיכון לבריאות הציבור, למשאבי הטבע, ולמקורות המים, הן בתחומי אזור יהודה ושומרון והן בתחומי ישראל. בכוונת המשרד לטפל בנושאים אלה ולרתום לנושא את כל בעלי הסמכויות.
"מפגעים אלו נובעים, בין היתר, מהעדר תשתיות טיפול מתאימות בפסולת וכן העברה בלתי מבוקרת של פסולת מתחומי ישראל. כתוצאה מכך מבוצעות שריפות פסולת, האסורות גם על פי תחיקת הביטחון באזור יהודה ושומרון, וגורמות למפגעים חמורים. שינוי מצב זה מחייב הירתמות וגיוס משאבים".
לסיום, פניתי אל הארגונים הירוקים, אל תושבי מודיעין שדואגים שחלילה וחס לא נהרוס את הוואדי עם כביש גישה נוסף לעיר מודיעין עילית. אלו שכל כך דואגים לצבאים ולטבע. יש להם הרי קבוצות יעודית הפועלות בנושא הכביש. האמת בתחילה חשבתי שזה לא ממש מעניין אותם.
אך שיחה עם מירי פוקס מדריכת ליקוט ופעילה סביבתית קצת שינתה את דעתי. לדבריה "אנחנו נאבקים בכל כוחנו בכל הארץ. על הריסת עמק הצבאים ועל בניית התחמ"ש של חברת החשמל באזור כפר רות וכן גם על ההרחבה של מודיעין ללא התחשבות בסביבה". היא גם ספרה לי על הפניות שלהם למנהל האזרחי ולגופים המפקחים, לצערה כרגע ללא הצלחה. "אנחנו חייבים לשלב ידיים. מדובר בטבע של כולנו וזו הריאה הירוקה שלכם. למה שלא יהיה לתושבי מודיעין עילית עמק יפה ומטופח לטייל בו?".
בכל מקרה. גם אלו שעדיין סוגרים את העיניים מול הזיהום הנוראי הזה, לא ירחק הזמן והם יצטרכו גם לסתום את האף, הביוב בדרך אליהם.
הצגת כל התגובות