איזה תואר הושמט? חמשת המכתבים שכתב 'הרב מבריסק' לראי"ה קוק נחשפים

הרב מבריסק והראי"ה קוק (צילום: ללא קרדיט, ספריית הקונגרס האמריקני)

מכתב ראשון

בתאריך כ"ג בסיון תרפ"ג (1923) בבית רבה הנודע של בריסק אשר בליטא, טבל הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק את הנוצה בקסת הדיו, וחתם בשמו על מכתב שנשלח לירושלים כדלהלן:

"ברכה ושלום לכבוד הרב הגאון המפורסם וכו' כ' מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב בק"ק ירושלים עה"ק תוב"ב"

>> למגזין המלא - כנסו

המכתב הסתיים במשפט:

"הנני ג"א בברכה לכ"ג הרמה שליט"א, הלא אך למותר לי לבוא אחרי דברי הרבנים הגאונים בי דינה רבה דפ"ק שי', ובטח כ"ג הרמה למען המצוה יעשה בזה כל מה שביכלתו. והיה ברכת כל טוב לכ"ג הרמה שליט"א.

"הנני המוקירו ומכבדו.

"יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק"

על המכתב חתמו חברי בית הדין מבריסק, כשמרן הגרי"ז מצטרף אליהם, אודות אלמנה בת העיר בריסק, בת יחידה להוריה שהתגורר בסוף ימיו ברחובות, ובמותו השאיר לה ירושה.

מתברר שהאב ערך צוואה בחייובנוכחות הראי"ה קוק, בה כתב לבתו את נכסיה, ולפיכך מבקשים חברי בית הדין מבריסק, שידאג לקיום הצוואה, ויאפשר לה לרדת לנכסי אביה.

מכתב שני

בתאריך ח' באייר תרצ"ד (1934), טבל שוב רבה הנודע של בריסק את נוצת כתיבתו בקסת הדיו, והפעם המכתב נכתב כולו בידיו וקיבל את הכותרת:

"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ק מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א קוק, רב דעי"ק ירושלים תובב"א נעימות בימינו נצח".

נשים לב שבמכתב זה נוסף לתוארו של הראי"ה קוק "תפארת ישראל" ובשינוי מהמכתב הקודם "רב בק"ק ירושלים", כאן נכתב "רב דעי"ק ירושלים" שזהו תואר שמכתירו כרב כל העיר ירושלים, ולא רק רב בירושלים.

מכאן נמצאנו למדים, שבשונה מהקנאים שלא קבלו את רבנותו של הראי"ה קוק, ואף לא בירושלים והקפידו שלא להכתירו כך במכתביהם - 'הרב מבריסק' לא ראה לנכון להשמיט את תואר זה "רב העיר ירושלים" ממכתבו מכתב ידו.

במכתבו זה כתב 'הרב מבריסק' אל הראי"ה קוק בקשה שיפעל להמציא אשרת כניסה לארץ ישראל עבור בחור מתלמידי ישיבת 'תורת חסד' מבריסק שנחלה ונחלש, ועל פי המלצת הרופאים הוא נזקק לעקור מפולין בעלת המזג הקר והערפילי לארץ ישראל, שמזג האוויר שבה עשוי להיטיב את בריאותו.

מכתב שלישי

בתאריך י"ח באדר תרצ"ה (1935), בשנת חיותו האחרונה של הראי"ה קוק, שוב כתב 'הרב מבריסק' מכתב אליו, אודות תושב פריז המתעתד לעלות לארץ ישראל, והרב מבריסק העיד על טיבו ומהותו, וביקש לקרבו ולתת לו מהלכים בענייני מסחר וכו'.

מכתב רביעי

בתאריך כ"ג באדר ב' תרצ"ה (1935), חתם 'הרב מבריסק' על מכתב ביחד עם דייני  ועד רבנים בורשא בבקשה לדאוג לאשרת עלייה לתלמיד חכם מהעיר לוקאוע.

מכתב חמישי

בתאריך י"ח באייר תרצ"ה (1935) כתב 'הרב מבריסק' מכתב לראי"ה קוק בבקשה לפעול להשגת סרטיפיקאט עבור בן ישיבה הנתון בסכנת גיוס לצבא (הלא הוא הבחור יצחק ניימן שלימים פיאר את עולם התורה בגאונותו).

מה שמעניין הוא התיאור שחזר שוב ושוב במכתבים אלו לראי"ה קוק "רב ראשי בירושלים", שנראה שהגרי"ז כתב זאת, ולא "הרב הראשי לישראל" (או "מרן", כהחזון איש במכתבו המפורסם לראי"ה קוק), עקב ההתנגדות של חלק מהחוגים החרדים בזמנו, להקמת משרה זו, אולם הכיר בראי"ה קוק כרב בירושלים רבתי.

יובהר שהסרטיפיקטים ניתנו לראי"ה קוק בגלל שכיהן כרב ראשי ולא בגלל שהיה במקביל רבה של ירושלים, ולמרות זאת 'הרב מבריסק' הקפיד שלא להתייחס לתואר זה של 'הרב הראשי' הגם שאילולי היה הראי"ה קוק רב ראשי, לא היה שייך לפנות אליו ולבקש שיציל את הבחור יצחק נימאן שלימים צמח כאחד מגאוני ישראל.

יותר מעניין שהמכתב החמישי שנכתב עבור הצלת בן ישיבה מסכנת הגיוס, נכתב יומיים קודם (ט"ז אייר תרצ"ה), בשינוי מילים לגאב"ד העדה החרדית בזמנו, מהרי"ץ דושינסקי, עליו הובא התואר "רב ואב"ד למקהלות האשכנזים בעיה"ק ירושלים" בלבד, מה שמחזק את האינדיקציה ש'הרב מבריסק' אומנם כיבד ביותר את הראי"ה קוק, אולם נמנע מלכתוב לו את תפקידו הרשמי עקב המחלוקת בעניינו עם מהרי"ץ דושינסקי ממשיכו של הגרי"ח זוננפלד.

אין לשכוח ש'הרב מבריסק' התעלם מתוארו של המהרי"ץ דושינסקי כפי שהיה רשום על נייר המכתבים שלו - "הרב הראשי ליהדות החרדית בא"י", ותחת זאת כתב לו אך ורק "רב ואב"ד למקהלות האשכנזים בעיה"ק ירושלים", מה שנותן את הדעת, ש'הרב מבריסק' הילך בין הטיפות בין צידי המתרס של הקבוצות הירושלמיות[2].

נגד ה'מזרחי' ו'אגודה'

לא רבים מהציבור הדתי לאומי מודעים לכך, שהראי"ה קוק  פרסם סדרת מאמרים בביטאון 'הפלס' (בגלגולו הראשון שיצא לאור ע"י קרוב משפחתו הגאון רבי עקיבא רבינוביץ מפולטובה), כנגד תנועת המזרחי, בטענה שהיא פשרנית בדת ומקילה בענייני הלכה והנהגה.

גם תנועת 'אגודת ישראל' ספגה ביקורת מאת הראי"ה קוק בטענה שהיא פחות מחשיבה את ישוב ארץ ישראל, ותחת זאת מעלה על נס את עולם הישיבות.

הראי"ה קוק לכשעצמו ניסה להקים ולרומם תנועה שתמזג את המעלות של ה'אגודה' וה'מזרחי' לתנועה אחת בשם 'דגל ירושלים'.

הראי"ה קוק כ'חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל'

אם גילינו לבני הציבור הדתי לאומי שהראי"ה קוק מנהיגם הבלתי נשכח, ביקר את תנועת 'המזרחי', בל נמנע מבני הציבור החרדי את המידע המרתק שהראי"ה קוק מונה אחר כבוד לאחד מחברי מועצת גדולי התורה של תנועת 'אגודת ישראל', והוזמן להשתתף בכנסייה הגדולה בשנת תרע"ד בפרנקפורט, אלא שהמלחמה העולמית הראשונה, מנעה זאת[2].

לקריאה נוספת: 'אגרות מרן רי"ז הלוי', הרב שמעון יוסף מלר, ירושלים תשס"ח

[1] יהיו שיאמרו שפלפולים שכאלה בדקויות לשון הם טובים בעיקר לבריסקערס, ודפח"ח שכן אנו עוסקים במכתבו של רשכבה"ג 'הרב מבריסק'.

[2] ראה באגרות לראי"ה קיג, וכן את שכתב הרב ד"ר משה אוירבוך נשיא 'אגודת ישראל' בגרמניה. הובא ב'מהלברשטט עד פתח תקווה - זכרונות הרב משה אויערבך', בעריכת נתן רפאל אוירבך, ירושלים, תשמ"ז.