האסיר היהודי החרדי המפורסם שלום מרדכי רובשקין חושף לאחרונה פרטים חדשים על תקופת מאסרו - מהמעצר הדרמטי בשנת 2008, המשפט וההרשעה, ועד לשחרור המפתיע בחג החנוכה לפני 6.5 שנים בשנת תשע"ח.
רובשקין מגולל את הסיפור שנמשך על פני עשור והיה נראה כלפי חוץ מאוד רע ועצוב, אך בין דפי הספר ניתן לראות בחוש איך יד השם סובבה כל פרט ופרט עד לשחרור הניסי, כמו מגילת אסתר ממש.
פרט דרמטי ומעניין ביותר נחשף בספר על אופן השחרור שלו, פרט שלא פורסם בזמנו. משפחתו של רובשקין היו בקשר עם הנשיא טראמפ וסנאטורים בכירים מאוד במשך תקופה ארוכה וניסו בכל דרך לקדם את החנינה, אך עד היום לא נחשפה פעילותם של בני הזוג ג'ארד ואיוונקה קושנר.
השניים היו בקשר עם משפחת רובשקין מאז שאביהם הוכנס לכלא ותמכו במשפחה בכל דרך, לא רק הם בלבד אלא גם אביו של ג'ארד לקח את זה על עצמו כפרוייקט אישי לעזור ולתמוך במשפחה.
כאשר טראמפ נבחר כנשיא, משפחת רובשקין הפעילה המון קשרים להגיע לנשיא טראמפ ולשכנע אותו, אלו שהצליחו להביא את ההכרעה, יחד עם עוד רבים וטובים, למתן חנינה מהנשיא, היו איוונקה וג'ארד קושנר שהחליטו לשבת עם הנשיא לפגישה מכרעת בה הם אמרו לו שלמען הצדק יש לו חובה מוסרית לתת חנינה לאסיר היהודי שלום מרדכי רובשקין.
הנשיא הבין שעליו לקחת את העניין ברצינות, אך הנשיא עדיין לא קיבל החלטה סופית לתת חנינה. ככל הנראה, טראמפ חשש באותה תקופה מביקורת ציבורית רחבה הואיל והיה בכוונתו באותו הזמן להעביר את השגרירות האמריקאית בישראל לירושלים והביקורת על כך מהדמוקרטים היתה קשה מאוד, ומתן חנינה לרובשקין היה מגדיל את הביקורת מהדמוקרטים עוד יותר.
משפחת רובקשין החליטו להיפגש עם ננסי פלוסי שהיתה אז מנהיגת הדמוקרטים בקונגרס ונחשבה לקול המשפיע אצל הדמוקרטים בביקורת על טראמפ ולנסות לגרום לה להודיע שהיא לא מתנגדת לחנינה של רובשקין ובכך יזוז המכשול שימנע מטראמפ לבצע את החנינה.
משפחת רובשקין יצרו קשר עם הלשכה של ננסי פלוסי למרות שנאמר להם שהסיכוי שהיא תעזור להם הוא קלוש, אך באורח נס של ממש, פלוסי התעניינה במשך זמן רב סביב הסיפור, ולבסוף החליטה לכתוב מכתב תמיכה רשמי במתן חנינה לרובשקין ובכך חוסלה האפשרות של ביקורת ציבורית על הנשיא טראמפ לאחר שיש תמיכה למהלך אפילו מהדמוקרטית הקיצונית ביותר.
הזוג קושנר, שהיו מרוצים מהמהלך שהצליח הרבה יותר ממה שציפו, ניגשו לנשיא טראמפ והראו לו את המכתב והבהירו לו כי כעת הוא הזמן הטוב ביותר לבצע את החנינה. הנשיא קיבל את המלצתם והודיע על החנינה.
ג'ארד ואיוונקה קושנר ביקשו מהמשפחה להסתיר את הפעילות שלהם בעניין בגלל סיבות ציבוריות ופוליטיות, ולאחר השחרור ניתן קרדיט לרבים וטובים שהיו פעילים בסיוע לשחרר אותו אך השניים שעשו את זה בפועל לא הוזכרו כלל.
לפני פרסום הספר, היוצא לאור ע"י הוצאת הספרים קולמוס, ביקשה המשפחה רשות לפרסם את הפרטים, השניים אישרו להם לראשונה לפרסם זאת לכבוד הוצאת הספר.
רובשקין חושף פרטים מעניינים מאוד על המלחמה שלו בכלא לשמור על כל מנהגי היהדות בדקדוק רב - אחד מהם הוא סיפור הכיפה: בלילה הראשון כאשר הגיע לכלא לקחו לו את הכיפה, רובשקין אמר שהוא לא יכול ללכת ד' אמות בלי כיפה וסירב לזוז מהמקום.
בתגובה הסוהרים הביאו כסא גלגלים ולקחו אותו לצינוק ללילה, למחרת הם נכנעו, החזירו אותו לתא והשיבו לו את הכיפה. לאחר תקופה הם החליטו שוב לקחת לו את הכיפה והפעם גררו אותו על הרצפה המלוכלכת של הכלא זמן ממושך כאשר הוא נפצע שוב ושוב ונוזל ממנו דם עד שנהייתה לו דלקת קשה ונאלצו לאשפז אותו בבית חולים למספר ימים. כאשר שוחרר מבית החולים הם נכנעו סופית והשיבו לו את הכיפה לתמיד.
הצגת כל התגובות