היו אלו שעות מאתגרות, עשרות רבות של אנשי חסד צעדו ברחובותיה הקודרים של ירושלים, במרכז החושך של העיר, במקום בו היא מציגה את חורבנה מידי ערב ובעיקר בסופי שבוע. היו אלו אנשים המפנים את סדר יומם בקביעות על מנת לסייע לנערים ולהציל אותם מנשירה סמויה או גלויה.
הם באו לראות בעיניים, לנסות להבין משהו מחוויותיהם של הנערים ומהאתגר הגדול שלהם בהתמודדות עם מה שסוחף אותם אל פי-שחת.
לאלו שלא היו רגילים למראות הקשים, הייתה זו חוויה מתישה, כזו הגורמת להם להזדעזע. לרגילים יותר הייתה זו חווית למידה עמוקה, להפנים שוב ולקחת צידה לדרך הסיוע והמלחמה הבלתי פוסקת בדרדור לתהום הפעורה תחת רגליהם של נערים חרדים רבים.
ישנם כאלו הנהנים להשתמש במצוקה, להעצימה, להפריח מספרים כבבלון ניסוי, לגעת בה חזק מדי, מבלי להתייחס למשמעות, מבלי לחשוב פעמיים מה יעשה לה השיווק והפרסום.
התכנסויות רבות שעסקו בטובת הציבור וברווחתו התקיימו בשנים האחרונות, כולם יכלו לעלות על נס את מצוקת ההידרדרות של נערים רבים, אולם בעלי אחריות מספיקה הם על מנת לדעת כי תפוח אדמה לוהט זה מקומו לדון בחדרי חדרים.
ישיבות רבות נערכות מידי יום על מנת להציב תשובה לשאלות המאתגרות הניבטות מן המערכה על נשמתם של צעירים רבים. אלו מתקיימות בדלתיים סגורות, מבלי שמעניקות את החור הצר להצצה תקשורתית, הצצה שרק תזיק לפעילות המבורכת.
מאה וחמישים איש מייצגים מכל הארץ חברו לקבוצה אחת מתפתחת חדורת מוטיבציה של אנשים הפועלים למען הנוער. האם היה כדבר הזה לפני עשור?!
הגילוי הנאות על עשייה מבורכת לא רק של אנשים חיצוניים, אלא גם של אנשי הקהילה, המיינסטרים של העולם החרדי, ההתמודדות של המסגרות הנורמטיביות עם מצוקתם של היחידים חייבת להיאמר.
עולם הישיבות מוכן כיום יותר מאי-פעם לצעוד כברת דרך ארוכה עם תלמידים הנמצאים ברחוב יותר מאשר בישיבה, להעניק אשראי בלתי מוגבל אף למטפלים חיצוניים שיהיו מסוגלים לעשות כל שביכולתם על מנת להציל עוד נער משברון. האם היה דבר כזה בעשרות השנים האחרונות?
רבני ישיבות ומרביצי תורה משקיעים מזמנם שעות רבות של למידה על איך לזהות בזמן, כיצד לנהוג בתבונה, והיכן לשנות התנהגות שהורגלו בה בזמנים אחרים, לשמוע על כך מאנשים שאינם מלמדים בישיבות, מדמויות חיצוניות אשר ניסיון רב להם. האם היה דבר כזה? קורסים כאלו וימי עיון מתקיימים כל הזמן, בתקופת הלימודים ובימי בין הזמנים. אנשי חינוך העוסקים בתחום מדירים שינה מעיניהם וכל העת עסוקים בלחשוב קדימה, במה נכון לעשות עוד וכיצד.
אכן, ישנה נשירה, תהיה כזו גם בהמשך. מחובתנו תמיד לנסות לעשות עוד. אולם אמירה חזקה צריכה להיאמר: יש הנהגה כיום בישראל אשר מנווטת על ידי גדולי הדור ומי שצריך יודע היכן לשאול. ישנם אנשי מקצוע ואנשי חסד העושים יומם וליל על מנת להציל עוד ומי שרואה בעצמו יכול להיות חלק מעשייה מפוארת זו תמיד ימצא את המקום הנכון לעשות. בעשייה הזו אין כיום את הזמן לנהל מרכזי מחקר, אין שעה פנויה מעשיה והנכונות של אנשי הציבור לפעול למען הצלחת מערכות אלו קיימת יותר מאי-פעם. ראויים הם האנשים העוסקים בתחום, ראויה היא היהדות החרדית היודעת לעכל מציאויות חדשות.
הצגת כל התגובות