פרק י"ג: בספר 'אוצר אגדות החסידים' שכתב רבה של יאסי לשעבר הרה"ח ר' מנחם גוטמן, הובא שביום ג' של חג הסוכות הבחינו חסידי ברדיטשוב שרבם דואג ומיצר ולא כמנהגו בזמן חג השמחה.
נגשו אליו ובקשו שיסביר להם את פשר מנהגו?
הפרקים האחרונים >>
- החסיד שהתחזה לבנו של הגאון מוילנה וטען שאביו מתחרט
- כשבעל התניא הציע שחכמי הספרדים יכריעו את הוויכוח
- החסידים חגגו בהלוויה והמתנגדים יצאו למסע נקמה
- הסופר החסידי שהותיר חותם היסטורי ופעל להעלאת עצמות הבעש"ט
ענה להם שהיום נכבה נר גדול הגאון מוילנה. המשיך וסיפר להם שכאשר הביאו את נשמתו של הגאון פסקו תיכף שיכניסו אותו לגן עדן, ועמד מלאך אחד וטען שיש לעכב הדבר, שכן הגאון התנגד לחסידות.
בית דין של מעלה פסק שהגאון חייב לשמוע מקודם את דרשתו של רבי נחום מצרנוביל ואם יסרב לשמוע אזי יעבירו אותו על פתחו של גיהנם.
המשך הסיפור (ע"פ המקור הנ"ל), שכמובן שאדונינו הגר"א סירב לשמוע את דרשתו של רבי נחום מצרנוביל, והוליכו אותו על יד פתחו של גיהנם, ובאו אלפי אלפים דפי גמרא והקיפו אותו שלא יראה פני גיהנם.
וכך הצילו את הגר"א דפי הגמרא, ונכנס ישר לגן עדן.
***
עוד הובא שם:
חסידים ראשונים ספרו שבשעה שהמתנגדים בעיר ברודי שרפו את ספר התולדות, הגיש רבינו הבעש"ט תלונה לפני בין דין של מעלה ותבע את עלבונו של תלמידו ושל כל החסידים בעולם התחתון.
ב'אוצר אגדות החסידים' (ח"ג עמ' 54) הובא מעשה מזעזע על בעל המאור עינים שהגיע לעיירה של מתנגדים, וביקש לדרוש והם עשו בערמה ואמרו שמרשים לו כאשר עלה לדרוש לקחו, ומתחו אותו על העמוד והכו אותו מלקות בפני על העדה, והוא תלמיד הבעש"ט, קיבל הכל באהבה.
עוד הובא באוצר אגדות החסידים (כ"א עמ' 94) שהגר"א מוילנה אמר לרבי חיים מואלוזין שכל מה שידע הבעש"ט היה על ידי שאלות חלום בכל לילה.
ספר 'אוצר אגדות החסידים' זכה לברכות והסכמות רבות ממאורי החסידות, ראה כתבה מאמש בה הבאנו את סיפורו של ספרו של המחבר הנכבד ר' מנחם גוטמן שכיהן כרבה של יאסי ברומניה, ועמד שנים רבות בראש "המרכז העולמי של רבנים חסידים".
נסיים באמרה שנונה מאת ה'פחד יצחק' זי"ע שאמר שהטעם שהבעש"ט נפטר בשבועות, והגר"א בסוכות, הוא כדי להראות שגם הגר"א היה קדוש וגם הבעש"ט היה גאון...
•
הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:
ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:
את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שתי הצדדים הם דברי אלוקים חיים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות