פרק ו': אנו עוסקים במכתבו החריף של כ"ק הרבי הריי"צ מליובאוויטש ל"מועצת התורה" (כדבריו), ועל תגובתו הארוכה של העסקן האגודאי רבי מנדל קמינר שיצא להגן בחירוף נפש על גדולי ישראל שכיהנו דאז במועצת גדולי התורה, כמרנן ורבנן הגאונים רבי חיים עויזר גרוזינסקי והרבי מגור, לאחר שהדברים שכתב הרבי הריי"צ "הורדתם את כבוד התורה והיראה, חיללתם אותה, בזותם את דבר ד' מילאתם עפר בעיני על היראים... שלובי זרוע ילכו את העגל אשר העמידו... הרוח אשר בפי נביאי אחאב... פרץ גדרם של ראשונים... הניף את החרבה אל צואר ילדי ישראל", צרמו לו.
מכתב דומה שלח הרבי הריי"צ למרן החפץ חיים, שלא השיב לו כפי שהובא בספר מכתבי הרב החפץ חיים, קורות חייו, דרכיו, נימוקיו ושיחותיו, (וורשא תרצ"ז עמ' 76).
- "תרמית פוליטיק"; ההתנגדות ההיסטורית של האדמו"רים ל"אגודת ישראל"
- העסקן ה'אגודאי' שננזף על-ידי האדמו"ר מגור
- היחס לציונות: חלופת המכתבים בין הרבי מגור לאדמו"ר הריי"צ
- התגובה החריפה לאגרתו של האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש
- מה הגיב העסקן האגודאי לטענות נגד מוסדות החינוך של אגודה?
החפץ חיים בחר שלא השיב, אולם לבנו הוא ציטט פסוק מפורש מהנביא יחזקאל ובו נשללה טענת הרבי הריי"צ שאסור לעסוק בחקלאות בארץ ישראל, אלא אך ורק בלימוד.
וכך כותב בנו של החפץ חיים רבי אריה ליב הכהן:
"זכורני כי באתי פעם למר רבי לבקרו בימיו האחרונים ומצאתי שם חוברת שלוחה מבית הרבי הליובאוויצי שליט"א, ובהביטי בו ראיתי כי הוא מתנגד לכל היישוב החדש, ובאש קנאתו הוא פוגע גם ברביים של חסידים שנותנים רשות לאנשי שלומם לנסוע להארץ, והוא אומר: ישלחו אותם לכל ארץ וארץ אבל לא לארצנו הקדושה, ולפי דבריו שם הארץ הזאת נבחרה רק לעבודת השם, וכהנה וכהנה מאריך שם בדבריו. ושאלתי את מר אבא אם עיין בהחוברת הזאת? ענה לי כי אין בכחו לעת זקנותו להתעניין בכל דבר הנשלח לו, ובקשתיו שאעפ"כ יעיין קצת. וכשהגיע להמקומות שמרעיש עולמות הניע בכתפיו, ולקח התנ"ך בידו והראה לי ביחזקאל קאפיטל ל"ח פי' י"ב באמרו על גוג "לשלול ולבוש בז להשיב ידך על חרבות נושבות ואל עם מאוסף מגויים עושה מקנה וקנין", עיי"ש, הרי שעמנו יעסקו במקנה קנין, אלא העיקר הוא שיתנהגו בדרך התורה, ע"כ דבריו".
תגובת הרבי הריי"צ להאשמותיו של ר' מנדל קמינר לא איחרה מלהגיע, והרבי הריי"צ כתב מכתב חריף ביותר לעסקני 'אגודה' ובראשם ר' מנדל קמינר, שלמרבה הצער של מאות אלפי גולשי 'כיכר השבת' היא צונזרה מאוסף המכתבים של הריי"צ, וד"ר יצחק אלפסי בספרו 'החסידות וארץ ישראל '(ירושלים תש"ע עמ' 284), כתב שהוא נמנע מלהביאה מפאת לשונה החריפה (ולאור הדברים החריפים באגרת הרבי הריי"צ שאלפסי כן הביא, לנו נותר לדמיין מה נכתב באגרת שהוא לא הביא...).
להרחבה ועיון נוסף:
'החסידות ושיבת ציון', (תל אביב תשמ"ו 1986), אלפסי יצחק.
"רבי מנדל קמינר ספר הזיכרון והצאצאים" (ירושלים תשע"ז), ישראל נתנאל רובין.
עיתון "דער יוד".
'שיחות קודש' תשל"ז א (ניו יורק תשמ"ו).
אלה אזכרה ב (ניו יורק תשי"ז).
רפאל נחמן הכהן, "שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים" (ניו יורק תש"נ)
ספר השיחות של הרבי הריי"צ, תרפ"ח - תרצ"א, ניו יורק תשס"ב.
מכתבי הרב החפץ חיים, קורות חייו, דרכיו, נימוקיו ושיחותיו, (וורשא תרצ"ז).
קראוס שמואל, 'נשיא וחסיד', (כפר חב"ד תש"ט).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות