התגובה החריפה לאגרתו של האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש

• "תרמית פוליטיק"; ההתנגדות ההיסטורית של האדמו"רים ל"אגודת ישראל"
• העסקן ה'אגודאי' שננזף על-ידי האדמו"ר מגור
• היחס לציונות: חלופת המכתבים בין הרבי מגור לאדמו"ר הריי"צ

אם הרבי מגור הגיב קצרות לרבי הריי"צ, מי שכן הגיב בארוכה הוא ר' מנדל קמינר מעסקניה הגדולים של 'אגודה' באותם השנים, שיצא להגן בחירוף נפש על גדולי ישראל שכיהנו דאז במועצת גדולי התורה, כמרנן ורבנן הגאונים רבי חיים עויזר גרוזינסקי, והרבי מגור ה'אמרי אמת', לאחר שהדברים שכתב הרבי הריי"צ "הורדתם את כבוד התורה והיראה, חיללתם אותה, בזותם את דבר ד' מילאתם עפר בעיני על היראים... שלובי זרוע ילכו את העגל אשר העמידו... הרוח אשר בפי נביאי אחאב... פרץ גדרם של ראשונים... הניף את החרבה אל צואר ילדי ישראל", צרמו לו.

להלן נצטט קטעים מתוך אגרתו של ר' מנדל קמינר שמלשונה החריפה מובן מדוע שנים רבות היא לא פורסמה מעיני הציבור, לאחר שגם אגרתו של הרבי הריי"צ לא פורסמה.

ווארשא יום ה' א' ניסן תרפ"ב

כבוד הרה"ק בנשק"ע[1] מוהרר"י שניאורסאהן שליט"א מליבואוויטש.

הנה קבלנו מכ"ק נשיאנו אדמו"ר מגור שליט"א מכתב ארוך וערוך מכ"ק שליט"א ל"מועצי התורה" (כנראה אין כ"ק מכירם למועצת "גדולי" התורה כשמם...) במדינתנו, ונרשה את עצמנו להשיב לכ"ק שליט"א בארוכה".

אם הרבי הריי"צ טען שכל "נשיאי ישראל המירו דגלם בפסל", ר' מנדל קמינר מגיב על כך בחריפות: "כל גדולי הדור בפולין, ליטא ואונגרין סלובקיא וכו' וכו' הנם עפ"י דבריו – "נביאי אחאב ועושי העגל" – ורק הוא הנהו היחיד שנשאר נביא לד'?!".

הרבי הריי"צ חלק על 'אגודה' בנושאים שונים, והמרכזי בהם הוא יחסה למצוות ישוב ארץ ישראל על ידי חקלאות, פעולה שלדבריו מדובר בעבירה, ולגבי טענה זו, מגיב ר' מנדל קמינר כי "כל החרדים בארץ ישראל ואף הקיצונים שבקיצונים וביניהם הרב רח"י זוננפלד והרה"ג מהר"י דיסקין שליט"א... צריכים... להתעסק בישוב החמרי הממשי, לבנות בתים ולקנות קרקעות והם בעצמם יסדו חברות על זה" [כוונתם על הקמת ישוב חומרי כהכנה להקמת ישיבות] והכי גם המה בעושי העגל חלילה?".

ר' מנדל קמינר כולו פגוע לכבוד התורה של רבותיו חברי מועצת גדולי התורה ובראשם הרבי מגור, ולאחר שקרא את דברי הרבי הריי"צ, הוא קבע שהיה מי דיבר סרה באוזניו, ולכך הרבי הריי"צ כעס וטעה לחינם: "ומי שאמר לו עתיד ליתן הדין שדיבר סרה על כל חכמי ישראל, והביא את כ"ק שליט"א לידי כעס וטעות".

בסעיף י"ב דוחה ר' מנדל קמינר את דברי הרבי הריי"צ שסבר שאין זה הזמן שניסע לארץ ישראל, בטענה שגם הרה"ק מוויטבסק מתלמידי הבעש"ט נסע לארץ ישראל, וגם זקנו של הרבי הריי"צ אדמו"ר הגר"ז מלאדי רצה לנסוע לאה"ק.

אחת מהטענות שהיו לרבי הריי"צ על אגודה היא, שמוסדות החינוך שעמדו תחת חסותה בפולין שכללו בית ספר לבנים "יסודי התורה", ותיכון לבנות בוורשא "חבצלת", מלמדים לימודי חול.

ובסעיף ט"ו נכתב: "ואם כ"ק שליט"א כותב הרבה פעמים שיסדנו "יסודי התורה" בדברים הנוגדים אל התורה" – ידע כי חטא גדול בזה נגד עמודי היהדות, ואתו תלון משוגתו, והשי"ת הטוב יכפר לו".

בסעיף י"ז נכתב: "דבריו מעוררים שחור אבל מכאיב לב גדול מאד, בראותנו איך הוא צועק ודואג... חס וחלילה, לא תהא כזאת בישראל! ובשום אופן אינם מבינים איך לקח לו כ"כ עוז ואומץ, לדבר דברים כאלה אשר אין להם שחר, כאלו רק מאמין אחד באלוקי ישראל נשאר בעולם, מה זאת? איך נקרה הדבר הלז?".

לגבי העלייה לארץ ישראל ש'אגודת ישראל' עודדה, הרבי הריי"צ הציע שמהגרי העבודה מאירופה יעברו לאמריקה, או לכל מקום אחר בעולם, אולם לא לארץ ישראל.

עוד כתב ר' מנדל קמינר במכתבו לרבי הריי"צ: "בראשונה בל נמנע מלהביע את השתוממותנו ופליאתנו הנשגבה על אופן כתיבתו, כי אף שהנהו רחוק מאד ממקום המעשה, זמן של שבע שני עוני עם מאורעות אלפי שנים, עבר מאת אשר ידע והכיר המצב במדינתנו, וגם היום עוד די מחיצות ותהומות מגבלות בינינו ובינו – הרהיב עוז בנפשו לכתוב כתב אשמה כזה על מנהגי עם ישראל גאוניו וצדיקיו רבניו וחכמיו שמדינתנו, ולא רק שבמדינתנו".

לדברי ר' מנדל קמינר התרופה היחידה לקיום התורה והדת היא ב'אגודת ישראל' "והיא הרבתה כבוד שמים"

לגבי האשמתו של הרבי הריי"צ כי רבני 'אגודה' הם "פורצי גדר של ראשונים - הורד כבוד התורה והיראה, חיללתם אותה, בזותם את דבר ד' מלאתם עפר בעיני כל היראים", כותב ר' מנדל קמינר: "הלא תצילנה אזני כל איש יהודי לשמוע דברים כאלה יוצאים מפי יהודי פשוט ומכל שכן מפי בנש"ק[2] ירא וחרד כמוהו... והכל על יסוד שמועות שקר ושוא, בנה מגדלים הפורחים באוויר והמציא כלילות ותואנות, על צידי ישראל וקדושיו – אשר תורת ד' ותורתו להם לקו – ואשר כל החרדים והת"ח במדינתנו יאמרו לכל הגה היוצא מפיהם".

על האשמת הרבי הריי"צ שאנשים "חטאים בנפשותיהם, בעלי כחש ומרמה היו בזה ללכוד את כת"ר שליט"א ברשתם", הגיב ר' מנדל קמינר: "ידע כ"ק כי אצל נשיאינו הרבי מגור שליט"א אין כלל אנשים כאלה, כי כך האיניציאטיבה של העבודה הוא רק מרצונו, והוא הוא המעורר אחרים".

אם לדברי ר' מנדל קמינר לרבי מגור אין עסקנים המשקרים עליו, אצל הרבי הריי"צ יש גם יש: "הננו מוכרחים לאמר, כי לדאבוננו סבבו את כ"ק שליט"א בכחש ומרמה".

המכתב הינו ארוך וארוך והינו פס הקול של האידאולוגיה החרדית, וחבל ששנים רבות הוא צונזר מעיני הציבור.

לדברי ר' מנדל קמינר 'אגודה' שוללת את הציונות בתכלית, ולאחר הצהרת בלפור יצאו בקול חוצב להבות אש נגד הציונים והמזרחים, והזהירו שחלילה לומר על זה גאולה או ענין של שופר של משיח, כי זהו כפירה בעיקרי הדת. ברם מדגיש ר' מנדל קמינר שאי אפשר לבטל מצוות ישוב ארץ ישראל שהיא נצחית מהתורה.

על פרשנותו של הרבי הריי"צ על המעשה המובא בחז"ל על ר' ינאי שנטע ארבע מאות נטיעות, (וממנו מובן שישוב מצוות ישוב ארץ ישראל מקויים גם בחקלאות), שלדברי הרבי הריי"צ מדובר בדברי נביאות, כתב ר' מנדל קמינר: "לפלא שלא ראה דברי ה'שיטה מקובצת' במקומו בשם הראב"ד, שכותב שממש היא מטעם ישוב ארץ ישראל! וייסוד בתי חרושת אולי יותר טוב מנטיעות, שצריכים להיזהר בהן מתרומות ומעשרות ושמיטה".

מוסיף ר' מנדל קמינר: "ולא חינם כנראה כתב הראב"ד ז"ל הרבה פעמים שרוח הקודש הופיע בבית מדרשנו – כי ראה שבעקבתא דמשיחא יוכל לשאלהו אחד המבין לצוות לנסוע לאמריקה ולא לארץ ישראל, מאין ומנין לקחת זאת...".

ר' מנדל קמינר טוען שגם כשעלה הרמב"ן לארץ ישראל הוא ראה אומן במלאכתו 'צורף', ודחה על הסף את דבריו של הרבי הריי"צ שאין לפעול בארץ ישראל ולהקים חקלאות ובתי חרושת. ר' מנדל קמינר טוען שכדאי להקים בתי חרושת יותר מחקלאות, כי בהם אין בהם חשש של שמיטה.

נסיים את שכתב ר' מנדל קמינר בסעיף ח': "כבודו של נשיאנו אדמו"ר מגור שליט"א חשוב בעינינו יותר מדי שנעשהו עצם לויכוחים, ולשנצטרך להגן עליו. אבל מה מגוחך הוא הדבר וגם מסוכן מאד. מצד אחד עומדים אלפים ורבות יהודים חרדים, יראים ושלמים וביניהם כל גדולי הדור שהנם במקום המעשה ואמרים שהרבי שליט"א מגור בעבודתו להאגודה ובענייני הכלל קידש ש"י ברבים וחיזק הדת ותוה"ק באופן הכי נחשב והכי נעלה – ומצד השני עומד כ"ק שליט"א מצד השני וכרואה חלום באסמפיה אומר עליו "פרץ גדרן של ראשונים" "והניף חרב על ילדי צואר ילדי בני ישראל" – שומו שמים! לכתוב דברים כאלה שלא שמעתן אזן מעולם, בלי שום יסוד!!".

להרחבה ועיון נוסף:

'החסידות ושיבת ציון', (תל אביב תשמ"ו 1986), אלפסי יצחק.

"רבי מנדל קמינר ספר הזיכרון והצאצאים" (ירושלים תשע"ז), ישראל נתנאל רובין.

עיתון "דער יוד".

'שיטה מקובצת' ב"ב י"ד ע"א ד"ה דילמא.

•

[1] בנשק"ע הוא ראשי תיבות של "בנן של קדושי עליון", ונכתב בדרך כלל לצעירים מיוחסים.

[2] בנש"ק הוא ראשי תיבות של "בנן של צדיקים", ובדרך כלל נכתב לצעירים מיוחסים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com