כבר יותר מ-20 שנה שבכל תחילת קיץ בהודו, עם עליית הטמפרטורות, היו עשרות הורים מבוהלים מגיעים עם ילדיהם לבתי החולים, מאותה סיבה: הילדים התעוררו לפנות בוקר כשהם בוכים, וכעבור זמן קצר החלו אצלם התקפי עוויתות. עם הזמן הם שקעו בתרדמת, ו-40 אחוז מהם אף מתו.
בעיקר בילדי הכפר באזור מוזפארפור פגעה המגפה המסתורית, שבאותה פתאומיות שהיתה תוקפת היא גם נעלמה - עם בוא עונת ה'מונסון' בחודש יולי. תחילה ייחסו מומחים את ההתפרצויות לגורמים רבים, החל ממכות חום ועד זיהומים מעכברים, אך אף אחד מהם לא הגיע למסקנה חותכת בענין. לפי ההערכות המצוטטות ב'ניו יורק טיימס' בו התפרסמה הידיעה, כבר אלפי ילדים מתו מדי שנה ממחלות שכאלו, ומחלות דומות דווחו גם בבנגלדש ווייטנאם.
זהו סיפור מתח רפואי בן שנתיים, שבמסגרתו חוקרים רבים עקבו מקרוב אחר חייהם של מאות ילדים חולים, בניסיון לברר כל מה שאכלו, שתו ונשמו. ד"ר ראג'ש יאדאב, חוקר מגפות בהודו, הגיע בעצמו למוזפארפור כדי לחקור מה גורם לילדים רבים כל כך לחלות ולמות, וכעת הוא מציג את ממצאיו, במחקר משותף של המרכז הארצי לבקרת מחלות של הודו והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה: פרי הליצ'י, הוא האשם.
"ילדים שסובלים מתת תזונה ואוכלים פרי בוסר של עץ הליצ'י על בטן ריקה — נפגעים", אומרת פדמיני סריקנטיה, אפידמולוגית בכירה במרכז לבקרת מחלות והמחברת הראשית של המחקר, לכתב העת הבריטי The Lancet Global Health.
מתברר, כי רמת הסוכר בדם בקרב ילדים רבים שנלקחו מהם דגימות שונות לבדיקה, היתה נמוכה מאוד. סריקנטיה מתארת, כי "תחילה זה לא נראה בהכרח כסימן, אך אחד הדברים ששמענו שוב ושוב מהאמהות הוא שהילדים לא אכלו ארוחת ערב של ממש".
זו היתה מחלת הקאות מג'מייקה, שגרמה לנפיחות במוח, ועיוותים בקרב הילדים, והיא קשורה לרעלן שמצוי בפרי הליצ'י. הרעלן מדכא את יכולת הגוף לפרק רב סוכר לגלוקוז, וגורם לרמות נמוכות של סוכר בדם.
"חלפו עשרות שנים, אולי אפילו מאה, לפני שהבינו מה הסיבה לכך", הסבירה סריקנטיה, "עכשיו אמהות וסבתות מזהירות את הילדים: אל תאכלו פרי ליצ'י בוסרי". זה היה פתרון התעלומה. באזור מוזפארפור במזרח הודו מגדלים 70 אחוז מיבול הליצ'י בהודו. ליד הכפרים שבהם התפרצה המחלה, אי אפשר לצעוד מאה מטרים בלי להיתקל במטע ליצ'י.
ילדי הסביבה נהגו לקטוף פירות ולאכול אותם עוד כשהיו בוסר. הבדיקה חתמה סופית את המחקר, ובעקבותיו הנחו רשויות הבריאות את ההורים באזורי סיכוי למחלה, לדאוג שילדיהם יאכלו ארוחת ערב מסודרות ויצמצמו את כמות הליצ'י בתפריטם. ואכן, רק 50 מקרי חולי שכזה אותרו מאז ייושמו ההמלצות, לעומת מאות באותה תקופה קודם לכן.