לצד העכברת וקדחת הנילוס המערבית, מחלת החצבת ממשיכה להתפשט בישראל באחת ההתפרצויות החמורות שאירעו בשנים האחרונות בישראל: על פי משרד הבריאות, עד לאוגוסט 2018 הנתונים מראים עלייה של מאות אחוזים בשיעור ההתפרצות בהשוואה לשנים קודמות.
מנתוני משרד הבריאות המתייחסים לחודשים ינואר עד אוגוסט, עולה כי נצפו השנה 184 מקרי הדבקה ברחבי הארץ, זאת בהשוואה ל-16 מקרי הדבקה בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בעלייה של יותר מאלף אחוזים בהתפרצות המחלה הקשה, שעלולה להביא לפגיעה מוחית ונוירולוגית קשה גם שנים אחרי ההדבקה.
העיר הנגועה ביותר בחצבת השנה היא פתח תקווה עם 53 מקרים, אחריה צפת עם 47 מקרים, תל אביב ועכו שם דווח על 22 מקרי חצבת בכל עיר, וירושלים עם 20 מקרים. יש לציין, כי מדובר במספרים מינימליים, ועל פי ההערכות מרבית מקרי ההדבקה בחצבת כלל אינם מדווחים למשרד הבריאות כאשר מדובר בתחלואה קלה.
השבוע הזהיר ארגון הבריאות העולמי על התפרצות המחלה גם באירופה: עד כה נדבקו 41 אלף אירופאים ולפחות 37 מתו מהמחלה. מספר מקרי ההדבקה הגבוה ביותר נרשם באוקראינה שם חלו כ- 23 אלף איש.
מספר מקרי התמותה הגבוה ביותר נרשם בסרביה, שם גבתה המחלה את חייהם של 14 בני אדם. התפרצויות נוספות נרשמו בצרפת, גיאורגיה, יוון, איטליה ורוסיה. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, העלייה בשיעור הנדבקים היא בעקבות עליה בשיעור סרבני החיסון.
משרד הבריאות קובע, כי כאשר יש חשיפה לחצבת, יש לבדוק אם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך.
חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה ונגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני ומסכן חיים.