שרידי נגיף פוליו התגלו בשבועות האחרונים במערכות הביוב של כמה ערים באיזור דרום הארץ. אזרחים רבים מודאגים מהגילוי, כאשר החשש מתעצם במצב בו מדובר בהורים לילדים שלא חוסנו נגד הנגיף. מסתבר, שבעקות 'חוק הפוליו' שעבר בשנת 2007, ניתן לקבל פיצוי כספי במקרה בו ל"ע אדם נפגע כתוצאה מהנגיף.
מחלת הפוליו (Poliomyelitis), היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף (וירוס) הפוליו, השייך לקבוצת נגיפי המעיים. הנגיף מועבר מאדם לאדם והוא חודר לגוף דרך הפה, ומופרש בצואה. רוב מקרי ההדבקה באדם הם ללא תסמינים - הנדבקים אינם מפתחים סימני מחלה או מפתחים סימנים קלים.
מחלת הפוליו פגעה בילדים רבים במהלך שנות החמישים והשישים. הנגיף גרם להיווצרות חום, כאבי ראש, כאבי גרון והקאות, אולם בעת התדרדרות במצב הרפואי החלו הילדים שחלו במחלה לסבול מכאבים בצוואר, בידיים וברגליים, וגרמו אצל חלק מהנפגעים לפגיעה בעצבי גזע המוח.
באתה עת המדינה החלה במבצע חיסונים נרחב לאחר שרכשה חיסון בשם "הזן המומת" אשר ייועד למגר את הנגיף. החיסונים החלו בפועל בשנת 1957 אך מסתבר שהחיסון גרם דווקא להתפרצות גדולה של המחלה כתוצאה מחוסר יעילותו, ורק בשנת 1961 החלו להשתמש בחיסון מהזן המוחלש שהיה יעיל יותר.
כתוצא מכך רבים מאותם ילדים של שנות החמישים שלא נתרפאו מהנגיף סבלו וסובלים מנכויות מסוימות המתבטאות בעיקר בריפיון שרירים ובעיות מוטוריות קשות.
חוק הפוליו
עו"ד שרונה תגר ממשרד תגר עורכי דין המתמחים בתביעות ביטוח לאומי מסבירה ומרחיבה על משמעותו של 'חוק הפוליו': "החוק לפיצוי נפגעי פוליו נועד לפצות את נפגעי הפוליו תושבי ישראל שחלו במחלת שיתוק הילדים בישראל, או שחלו מחוץ לישראל ונותחו בישראל בשל המחלה עד 01.01.1970"
"לפי החוק, מי שיוכר שנפגע פוליו ונגרמה לו נכות עקב המחלה – יהיה זכאי לפיצוי חד פעמי וכן לקיצבה חודשית או מענק במקום קיצבה, בהתאם לאחוזי הנכות או המוגבלות בניידות. חשוב להדגיש הפיצוי והקיצבה לנפגעי פוליו אינם משפיעים על הקיצבאות האחרות שמשולמות לנפגעי בפוליו" אומרת עורכת הדין תגר.
ב-27 פברואר 2012 הכנסת אישרה תיקון לחוק, המרחיב את תחולתו על חולי פוליו שלקו במחלה בטרם עלו לישראל. לפני התיקון, קיבלו את הפיצוי רק חולי פוליו ישראלים שלקו במחלה בעת היותם תושבי ישראל.
לאחר התיקון, גם אלו שחלו בפוליו לפני שעלו ארצה, יקבלו כסף מהמדינה - בתנאי שעברו ניתוח בישראל התיקון לחוק מכיר בכך שחולי פוליו רבים קיבלו טיפול רפואי בישראל, שגרם להם לנזקים ארוכי-טווח. החוק המתוקן נותן פיצוי לחולי פוליו שעברו ניתוח בישראל עד 1 ינואר 1970.
כחלק מהטיפול בפוליו שניתן על ידי המדינה. גובה הפיצוי יכול להגיע עד סכום של 120,000ש"ח- אם אחוזי הנכות הם 95% ומעלה ובנוסף יהיו מקרים שבהם יקבל הזכאי קצבה חודשית העשויה להגיע לסכום של 4,414 ש"ח".
משרד הבריאות מרגיע: מ-1988 לא נצפו מקרי תחלואה בפוליו בישראל
"התיעוד האחרון של תחלואה בישראל היה בשנת 1988 עת אירעו 15 מקרי תחלואה. מאז לא נצפו מקרי תחלואה בישראל" הרגיעו במשרד הבריאות לאור הגילויים האחרונים.
במשרד הבריאות הוסיפו: "בתחילת חודש יוני התקבלו תוצאות הניטור הסביבתי אשר הצביעו על נוכחות נגיף פוליו לא תרכיבי מסוג בביוב בישוב רהט. הרצף הגנטי של הנגיף שזוהה כמעט זהה לרצף הנגיף שבודד בשפכים במצרים לאחרונה, בדצמבר 2012. לא ידוע על מקרי פוליו, לא במצרים ולא בארץ".
אמנם המספרים נמוכים ולפי דברי המשרד אין חשש להתפרצות הנגיף המסוכן, אבל כחלק מהנחיות המשרד הם מציינים שחשוב מאוד לשמור על ההיגיינה: "יש להדגיש בקרב הציבור את החשיבות לשמירה על כללי ההיגיינה, במיוחד רחיצת ידיים לאחר ביקור בשירותים, לפני מגע עם אוכל ולאחר החלפה של חיתולים. משרד הבריאות נערך להסברה באמצעי התקשורת המתאימים כדי להגביר מודעות לחשיבות השמירה על היגיינה בנושא זה.
בנוסף החלו במשרד הבריאות באיתור והשלמת החיסונים לכל הילדים שאינם מחוסנים לפוליו עד גיל 6, בכל הארץ, בדגש מיוחד על אזור הדרום. במשרד הבריאות מציינים את החשיבות הרבה לערנות ההורים ומבקשים לבחון את פנקסי החיסונים של ילדיהם ולפנות לטיפות החלב להשלמת חיסונים במידת הצורך.
השאלה הגדולה - איך חזר הנגיף להיות אורח של כבוד במדינת ישראל של שנות האלפיים - נשארה ללא מענה. האם באזורים שבהם התגלו שרידי הנגיף לא מתבצעת אכיפה של משרד הבריאות? האם אין אחריות למדינה לאכוף בצורת חקיקה את לקיחת החיסון כדי למנוע ח"ו התפשטות של המגפה הנוראה שגרמה סבל וצער רב מאות ילדים שכל חייהם בילו בנכות קשה ומשפילה? עדיין לא ברור.