עדויות לחורבן ירושלים בידי הבבלים נחשפו לאחרונה בעיר דוד בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים. בחפירות המתרכזות במדרון המזרחי של עיר דוד, נחשפו מבני מגורים בני 2,500 שנה כשהם מכוסים במפולות אבן. בין אבני המפולות מתגלים ממצאים רבים: שרידי עץ מפוחמים- עדות לחורבן, גרעיני ענבים, כלי חרס, קשקשי דגים ועצמות דגים וחפצי אומנות מיוחדים ונדירים. ממצאים אלה מלמדים על עושרה ואופייה של ירושלים תחת שלטון בירת ממלכת יהודה, ומהווים עדות מרתקת לסופה של העיר ולחורבנה בידי הבבלים.
בין הממצאים הבולטים בחפירה נמצאים עשרות קנקנים ששימשו לאגירת תבואה ונוזלים, שעל חלקם הופיעו טביעות חותם. בין היתר, התגלתה טביעת 'רוזֵטָה' - דגם של ורד בעל שישה עלים. לדברי אורטל כלף ודר' ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "טביעות אלה אופייניות לסוף ימי בית המקדש הראשון והן שימשו את המערכת המנהלית שהתפתחה בשלהי ממלכת יהודה. סימון החפץ אפשר שליטה ובקרה על איסוף היבולים, ועל שיווקם ואחסנתם. טביעות ה'רוזֵטָה' החליפו, למעשה, את הטביעות 'למלך', אשר שימשו את המערכת המנהלית הקודמת".
עושרה של בירת ממלכת יהודה בא לידי ביטוי גם בחפצי הנוי המתגלים בחפירות.
לדברי אורטל כלף ודר' ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "ממצאי החפירה מראים באופן חד משמעי כי העיר ירושלים התפשטה אל מחוץ לחומה לפני חורבנה. שורת מבנים שנחפרים כעת, מופיעה מעבר לקו החומה שהיוותה את הגבול המזרחי של העיר בתקופה זו. לאורך תקופת הברזל, עוברת ירושלים תהליך של גידול תמידי, אשר באה לידי ביטוי בבניית חומות, ובהתפשטות אל מחוץ לחומות. חפירות שנעשו בעבר באזור הרובע היהודי הראו איך גידול היישוב בסוף המאה ה-8 לפנה"ס גרמו לסיפוח האזור המערבי של ירושלים אל תוך היישוב. בחפירה הנוכחית, אפשר להציע כי לאחר ההתרחבות העיר מערבה, גם ממזרח נבנו מבנים מחוץ לקו החומה".