פלפול לשבת: "נחל קישון" או "נחל תבור"?

מחר, בבוקרו של יום שבת קודש, יקראו בבתי הכנסיות בהפטרה את נס הצלתו של עם ישראל בהנהגת דבורה הנביאה ושר הצבא בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם על סיסרה שר צבא יבין מלך חצור שארע בנחל קישון.

"וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ--מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל-נַחַל קִישׁוֹן" (שופטים ד' י"ג), ומיד אח"כ מתואר מה ארע לתשע מאות הרכבים של צבא סיסרא: "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם" (שם ה' כ"א).

בכובעי כמדריך טיולים יצאתי עם "בני עליה" ממודיעין עילית שעז חפצם לראות את המקום בו אירעו ניסים ונפלאות לאבותינו, ולכן הלכנו למסלול הקסום, שופע המים "קניון הבזלת בנחל תבור".

וכאן כולם תוהים: "נחל קישון" או "נחל תבור"?! בשביל זה נתפלפל בסוגיה ד"נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם"...

היכן הנחל המדובר?! בימינו, נחל קישון מזוהה בין הר תבור להר הכרמל, מה שמזכיר לנו את האזכור הנוסף שיש לנחל קישון במקרא והוא: לאחר ירידת האש ממרומים בהר הכרמל, אליהו עושה שפטים בנביאי הבעל, ושוחט את 400 הנביאים בנחל קישון.

סביר להניח שיש לנחל קישון קשר הן להר הכרמל והן להר תבור כפי שמעיד המקרא "וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל בָּרָק.. הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֶת סִיסְרָא בְּיָדֶךָ.. וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו" (שופטים ד' י"ד)

בימינו, נחל קישון מזוהה ע"י ועדת השמות הממשלתית בין הר תבור להר הכרמל. והפלא הגדול שבספר הקדמון "כפתור ופרח" לרבינו אשתורי הפרחי שלפני 700 שנה סייר במשך שבע שנים בארץ הקודש וחקר ועקב אחר גבולותיה, (ספרו חשוב ביותר מצוטט פעמים רבות בספרי הפוסקים, ולהבדיל גם בספרי המחקר) נכתב "לדרום טבריה כחצי יום בית שאן ובאמצע הדרך נחל קישון קורין לו קיסון" (פרק יא) נמצאנו למדים מדבריו, שנחל קישון זורם מהר תבור, והוא עובר בין טבריה לבית שאן ולא בקרבת הר הכרמל!

הנחל מוזכר גם בפרק ז' "לדרום כניסת ירמוך בירדן כחצי שעה נכנס נחל קישון בירדן" וגם מפה ברור שכוונתו לנחל שמזוהה בימינו כנחל תבור, שנפגש עם הירדן, והיה לו פשוט שזהו נחל קישון ממלחמת דבורה.

לאור דברים אלו מעלה סברא הרב יואל אליצור שכנראה היו שני קישון, האחד של אליהו בין תבור לכרמל, והשני בין תבור לירדן, ונחל קישון שנעשו בו ניסים בזמן דבורה הנביאה, הוא נחל תבור המזוהה בימינו בטעות כנחל תבור.

סופה של המלחמה, שבמהלך הקרב חיממו הכוכבים את בגדיהם של לוחמי צבא יבין, ולא נותרה להם ברירה אלא להיכנס לנחל כדי לקרר את גופם, או אז החלו שיטפונות פתאומיים והטביעו אותם במים.

כדי להבין את התפרצות השיטפון דאז: מרתק בימינו לקרוא עדות מיוחדת במינה של עד ראיה המספר על שבר ענן עז ופתאומי באותו אזור. הכותב הוא יפרח חביב, איש קבוץ בית קשת, המספר: "הדבר היה ביום העצמאות תשכ"ד. היה זה יום אביב שרבי.. בערב לפתע נתמלא ברק מאופק עד אופק.. רעם אדיר כבימי המבול וארובות השמים נפתחו. והנה בתוך שעתיים ירדו 120 מ"מ מים, כל אותן שעתיים לא פסקה סופת הרעמים והברקים... עשרות מיליוני קובים זרמו,.. בוואדיות המעטים שבאזור, סחפו, גרפו, התנחלו, העתיקו סלעי מגור ועצים, עקרו גדרות, שינו פני הקרקע... נחל תבור היה לנהר גועש".

ממשיך הרב אליצור בספרו הנפלא "מקום בפרשה" ומביא עוד עדות מרתקת על הסחף והשיטפונות שכתב תושב האזור בשם דוד כהן תחת הכותרת "נחל תבור גרפם - זיכרונות מניווט גשום בנחל תבור".

"חורף 1993 אנו יוצאים לסדרת ניווט בדד בלילה... הגשם לא מפסיק לרדת כל הלילה. כשהגעתי לחצות את נחל תבור אני רואה שהוא זורם בחוזקה... תוך כדי כניסה למים גיליתי שאני לא עומד ונאלצתי לחצות את הנחל בשחייה מבוהלת... בלילה השני אנו יוצאים לניווט נוסף, ירון, חברי לצוות, שוקע בבוץ כשהוא לא יכול לזוז, זוהר שהיה בסביבה מנסה להגיע אליו וגם שוקע בבוץ עד המותנים בלי יכולת לזוז... שי המפק"ץ מנסה להגיע עם האביר (סוג של רכב צהל"י. י"ש) וגם שוקע בבוץ... חולץ רק לקראת בוקר ע"י טרקטור גדול שהובא מקבוץ גזית. באותו זמן חשבתי על סיפור ברק ודבורה ועל כך שלימדו אותנו שהמרכבות שקעו בבוץ של עמק יזרעאל - חשתי שהיינו במציאות דומה. כיום בהבנה מחודשת של הקרב אני באמת מבין את הביטוי "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם".

כאמור עדויות אלה על שיטפון, הובאו על נחל תבור, ולא על נחל קישון. אשרינו שזכינו להלך בארץ האבות ולהבין ולראות את המקומות שנעשו ניסים לאבותינו, יהי רצון שנזכה לראות עין בעין את בית המקדש במהרה בימינו אמן!

• לקריאה נוספת: ספר מקום בפרשה הרב יואל אליצור