לא פעם נראה לנו שאנחנו לא מצליחים, שום דבר לא הולך ובעצם 'אנחנו לא שווים כלום'.
ההרגשה הזאת מתעצמת שבעתיים כאשר מדובר בשידוכין. הצעות עולות ויורדות ונראה כי הישועה הולכת ומתרחקת.
מה עושים במצב הזה. איך אפשר 'להרים את עצמנו' ולהתנחם?
מענה מהרבי מליובאוויטש לבחור שהתלונן על חוסר יכולתו להצליח בשידוכים ובעבודת החינוך מגלה לנו שיטה פשוטה לזווית ראיה נכונה לשידוכין, ובעצם - לכל דבר בחיים.
וכך כותב הרבי: "עניתיו כמה וכמה פעמים, והוא חוזר עוד הפעם ועוד הפעם על אותם הדברים שהתחיל לכתבם (וכמה וכמה פעמים) מלפני כך וכך שנים, וכאילו בינתיים לא קרה מאומה, וגם במכתבו זה סותר את עצמו בכמה ענייניו:
"טענותיו: שהוא יוצא מן הכלל מכל בני ישראל וממילא 1) אי אפשר שמי שהיא תרצה להשתדך אתו - בה בשעה שיודע וכותב שכמה וכמה הצעות היו שרצו והוא לא רצה. 2) אי אפשר שיצליח בחינוך ובתור מורה וכו' - בה בשעה שיודע וכותב - שבכמה מקומות הצליח [בעבודת החינוך], וגם בשנה זו קיבל הצעות [לעבודה בתחום החינוך] וכו'".
ראשית הרבי מראה לו על ידי סיפור שהוא עצמו סיפר לו שהוא כן מוצלח. עובדה שהוא קיבל כמה הצעות. ב. שיסתכל ויראה בעצמו, בעבודת החינוך דווקא 'הולך לו' יפה. גם שם הוא קיבל כמה הצעות, אז למה הוא טוען שהוא 'לא מוצלח'?!
הכל תלוי בזווית הראיה שלנו. אם נרצה לראות שלא הולך לנו - זה קל ואפשר חלילה לשקוע בעצב ובדכדוך. אבל אם רק נעמיק ונסתכל רגע אחד נוסף על כל מה שאנחנו עוברים, ההצעות שאנחנו מקבלים, ההזדמנויות שבאות והדברים הטובים שאנחנו מקבלים בחיים - אנחנו נדע רק להעריך יותר את עצמנו ואת השפע שמגיע אלינו.
מקור: מענה בכתב-יד-קודש משנת תשכ"ז • באדיבות מכון 'אור החסידות'