בימין אבלים על לכתו של האדמו"ר מערלוי זצ"ל שנחשב לתומך מובהק של מפעל ההתנחלויות. "הימין איבד היום בן ברית אמיתי אידיאולוגי שראה בארץ ישראל כנושא שמחייב אותו וחלק ממנו והציבור החרדי חייב להיות חלק מהמאבק על הארץ הזאת", אומר פעיל הימין ברוך מרזל.
"כשאני הייתי נכנס אליו ורואה את הכוח שהוא מדבר על ארץ ישראל, הרגשתי שיש המשכיות לחת"ם סופר שדיבר על חשיבות ארץ ישראל. הרבי נתן לי המשכיות".
"הייתה לו אכפתיות לאנשי חברון, הוא דאג לתלמוד תורה שלי. כשרציתי לעזוב הוא הפציר בי להמשיך משום שטען שחייב להיות תלמוד תורה בחברון ולכן נשארתי".
לדבריו: "כל שנה הייתי מביא אל האדמו"ר את התלמידים, והוא התייחס אליהם כאב רחום. הוא בחן אותם, נתן לכל אחד ברכה, אבל לא שכח שאלו ילדים, וכל אחד קיבל גם שוקולד".
מרזל מספר על פגישה מרגשת בין האדמו"ר לרבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל: "באחד הביקורים זכיתי להפגיש אותו עם הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל במרכז גוטניק בחברון. כל ביקור כזה היה חגיגה מרגשת".
לדברי מרזל, אילו הרבי היה חי ובקו הבריאות, הסדר הפשרה בכותל לא היה יוצא אל הפועל: "אילו האדמור זצ"ל היה בקו הבריאות, ההסדר מול הרפורמים בכותל לא היה עובר בשקט, הקפאת הבניה והוצאת יהודים מבית שקנו בחברון היו זוכים גם הם לטיפול כדרכו בקודש. היום אנחנו יתומים, דור ענקים הלך, ומי יעמוד לצדנו בכל המלחמות על קדושת עם ישראל וארץ ישראל?".
מרזל מספר כי כשהיה במעצר בית, האדמו"ר היה מרבה לבקרו. "כשהייתי 3 שנים במעצר בית, האדמו"ר התעקש להגיע אלי לביקור ואח"כ לקחתי אותו לקבר ישי ורות ולבית העלמין העתיק בחברון, שם התפלל בקברות הצדיקים" סיפר.