למה החשש ממוסדות עם לימודי חול כה גדול?

בצלאל כהן, ארכיון (צילום: רשות הציבור, ויקיפדיה )

ביום שישי האחרון פורסם מכתבם של רבותינו שבדרום, בו הם פונים להורים לנערים המסיימים כעת את לימודיהם בתלמוד תורה, בקריאה לשלוח את ילדיהם אך ורק למוסדות המלמדים לימודי קודש בלבד לאורך כל היום. במכתב המנוסח בלשון חכמים מרפא, מובעת התנגדות לכל מוסד חינוכי המשלב בתכניו לימודים שאינם לימודי קודש, ואני מבקש לדון בדבריהם כתלמיד הדן לפני רבותיו. ניתן למצוא בדברי הרבנים שלוש נקודות מרכזיות:

1. זו דעת רבותינו שבדור זה ובדור שלפניו, שכל נער צריך ללמוד לימודי קודש בלבד.

2. גם אם לא יוכל כל ימיו להישאר באוהלה של תורה, דיה לצרה בשעתה.

3. הניסיון מלמד שרק מי שגדל בנערותו במוסדות על טהרת לימודי קודש, הקים בגדלותו בית על אדני התורה והיראה.

בנוגע לדעת רבותינו, חשוב לציין שבמהלך הדורות הוקמו לנערים שונים מסגרות חינוכיות שכללו לימודי מקצוע בתמיכתם של גדולי הדורות זיכרונם לברכה, כך נעשה בפרשבורג בהדרכת ה"חתם סופר", בגרובין תחת הנהגת ה"סבא מקלם", בירושלים תחת חסותו של המהרי"ל דיסקין, ואף בדור האחרון ישנה עדות ממקורבו של ה"קהילות יעקב" שהביע צערו על כך שלא הוקמו ישיבות מקצועיות לנוער הנצרך לכך.

הטענה שאין לדאוג בגיל הנעורים לפרנסתם העתידית, נראה שיש לדון בדברים לכאן ולכאן, אבל נדמה שאכן אין די בסיבה זו לשנות את הנוהג הקיים.

באשר לניסיון, בוודאי לא נסתר מידיעת הרבנים שישנם מאות או אלפי בני תורה ובכללם תלמידי חכמים גדולים מרביצי תורה ויושבי על מדין, שלמדו בנערותם בישיבות תיכוניות והמשיכו לאחר מכן בישיבות גדולות. אולם ככל הנראה כוונתם שדבר זה איננו שכיח כל כך, ויש לחשוש שמא ילכו הנערים בדרך אחרת. את ההכללה שבמכתב יש אפוא לפרש כדרך ששנינו "דברו חכמים לשון הבאי" (תמיד כט,א).

חרדים קוראים ללימודי אנגלית בתלמודי התורה (באדיבות כאן באמת)

העיקר החסר מן הספר במכתב זה, הוא התייחסות לחשש הגדול של הורים רבים וטובים שבניהם ינשרו מלימודיהם כבר במהלך תקופת לימודיהם ב"ישיבה קטנה", ולצערנו הרב הניסיון מלמד שבכל שנה נפלטים אלפי נערים יקרים מאוהלה של תורה ובמקרים רבים הם אבודים משני העולמות. זוהי ככל הנראה הסיבה העיקרית שהביאה בשנים האחרונות לפתיחת מוסדות חינוך המבקשים למצוא מענה לנערים אלו בשילוב קודש וחול. ניתן כמובן לטעון שניתן לפתור את הבעיה בדרכים אחרות, או שפתיחת מוסדות מסוג זה לא תפתור את הבעיה, אבל ההתעלמות מעובדות אלו אומרת דרשני.

נראה שהחשש העיקרי מפתיחת מוסדות המשלבים קודש וחול, הוא שמא מוסדות אלו יגרמו גם לנערים שעשויים בעזרת ה' להיות גדולי תורה, להעדיף את המוסדות האלו על פני ישיבות קטנות על טהרת הקודש, ובכך אנו עלולים להפסיד חלילה וחס תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה. זהו בוודאי חשש גדול שראוי לתת עליו את הדעת, ומן הראוי לטכס עצה כיצד לעודד כל נער שביכולתו לגדול בתורה לעשות זאת באופן הטוב ביותר.