היה זה ה'משפט' הקצר ביותר בהיסטוריה. הקטגור הציג את טענותיו, ועורך הדין במקום לענות לעניין, להגן על הנתבע ולפרוך את הטענות, אמר את המשפט הבא: "תשמעו, אני לא בנוי לשקרים ותככים, האמת אין לי מה להגיד".
הדיון תם. הנאשם, כמובן, יצא עם עונש גדול במיוחד. והכל 'בזכות' העו"ד שלו שלא עשה את עבודתו, ולא ייצג את מרשו נאמנה.
לא, זה לא דיון שהתרחש אצל השופט מני מזוז (שבאופן מוזר התבשרנו השבוע שהחליט לפרוש ולעשות לביתו, אחרי שעשה לביתם של עשרות מחבלים), זה 'אירוע' אמיתי שמתרחש כל יום ב...'כנסת'.
עורך דינם של עשרות מצביעי 'כחול לבן' מר בני גנץ, במקום לייצג את 'לקוחותיו' נאמנה, ולהשתמש ב'פוליטיקה' ככלי בעבור מה שהיא נועדה, מוצא את עצמו מצטט יותר מדי פעמים לאחרונה, את המשפט הבא: "אני מביא לציבור הישראלי משהו אחר. אם הוא רוצה תחמנים ושקרנים, אז שיצביע למקורי. לא באתי לדקור אנשים בגב".
כמה מצחיק. הרי כולנו יודעים שגנץ 'היה רוצה' להיות חד ודוקר, כמו שהוא מאשים את נתניהו. ולכן להשתמש במשפט עלוב זה כטיעון, זה בסיס אי-הבנת תפקידו כפוליטיקאי. כשבני גנץ 'משוויץ' בכך שהוא ישר, הוא בעצם מצהיר ומודה בכשלונו, ממש כמו אותו 'עורך דין' שלא ידע לייצג נאמנה לקוחותיו. וכפי שסיכם זאת אחד החכי"ם הוויתיקים: "אם הוא לא יודע א.ב. של פוליטיקה, איך הוא רוצה להיות רוה"מ".
אם למישהו היה ספק אם ביבי עושה את 'תפקידו' נאמנה, כן או לא, אז כשאתה שומע מה הם הטיעונים האחרונים שנשארו למתנגדיו ב'רובה', אתה מבין שגם הם בעצם, מודים בסאב-טקסט, שהוא הפוליטיקאי הגדול מכל הזמנים.
אני שומע את הביקורת של השמאל ושל כחולבן (ועכשיו גם של סער), על הטריקים של ביבי, ועל שאסור לשתף איתו פעולה. וליבי מתפלץ.
כיהודים, זה בהחלט טוב שיש בקרבנו רחמים כלפי מסכנים ונדכאים, אבל זה נראה שמישהו פה שכח, שב'מגרש' הפוליטי החוקים שונים. להאשים את מי שמבצע את עבודתו "נאמנה" ומייצר טריקים ושטיקים מתוקף תפקידו כפוליטיקאי - זה בעצם לברוח מהדיון. בתבוסה.
אילו היתה הטחת העלבונות הללו של גנץ, נובעת ממקום ערכי/מוסרי/דתי, כי אז אולי היה מקום להתרגש ולכאוב יחד איתו. אבל כשאתה יודע בוודאות שאותם אנשים שביום נועצים בו סכינים, בלילה הם יושב בחדרים סגורים מתחננים ללמוד כמה תרגילים פוליטיים שנתניהו כבר שכח מזמן, אז אין לך מנוס מלהבין שסיבת ההתקפות הפראיות הללו, הם לא בגלל שהם נגד טריקים פוליטיים (והראיה: ה'כפיים' שקיבל ניסנקורן על המחטף שביצע במחשכים), אלא רק מפני שפשוט "אין להם את זה", ומשכך, הרי שהדמעות הללו כבר הופכות למגוחות, מזויפות, צבועות.
כשפתאום בא מישהו ומצטט כמה פסוקים מהתנ"ך בגנות השקרנים - כאילו ביבי איזה ראש ישיבה גדול, זה פשוט להסיט את הדיון בצורה רדודה מדי. להאשים את ביבי ב'שטיקים' - זה בעצם להודות שהוא 'הפוליטיקאי מספר 1'. הנה כי כן, להפיל את הממשלה בגלל תכסיסיו של היריב - זה בעצם לא להבין את התפקיד שלך כפוליטיקאי.
כשהפרקליטות ואנשי מפלגות "רק-לא-ביבי" יבינו, שלתפור תיקים, ולעבור ממלחמה פוליטית לגיטימית, להאשמות שוא ולמכות בכף הירך - זה לא הנצחון שלהם, אלא יותר סוג של תבוסה, רק אז אולי יש סיכוי שהם יצליחו להתחיל להצמיח מולו מישהו שיוכל לשחק במגרש מולו.
ואם שאלתם את עצמכם למה ביבי לא רואה לנכון (כמה מוזר) להראות סימני כניעה או משבר מול רדיפת הפרקליטות שמנסה להחזיק אותו בגרון – הרי שזו בדיוק הסיבה. כי כאשר הויכוח הפוליטי של השמאל וההגמוניה, עובר ל'תפירת תיקים' ולהאשמות הדדיות - הרי שאין הוכחה גדולה מזו, על ניצחונו המוחץ וכשלונם המוחלט. זו גם הסיבה שציבורים שלמים שבמשך שנים נרדפו על-ידי אותם גורמים, יתייצב לצידו באופן אוטומטי.
ולכן, כשאתה שומע עוד שחקן מ'ימין' שמצטרף השבוע למנגינות כנופית השמאל. כשאתה רואה שתופרים לו תיק בכדי להסיט אותו מהמסלול שלא לפי כללי המשחק. כשמנסים לנצח אותו באמצעות השמצות, משלא הצליחו להביסו בקלפי - האם לא ברור שהוא צריך להשיב מלחמה השערה ולעשות כל טריק כדי לשרוד?! יש ספק למישהו שהרמת ידיים ו'עיסקת טיעון' פירושם תבוסה. להרים ידיים באמצע משחק 'שח-מט', זה בעצם לא להכיר את כללי המשחק. וביבי כן מכיר. היטב.
ומעתה, נדמה שבני גנץ, כמו שאר הגורמים, מימין ומשמאל, שאימצו לאחרונה את התאוריה הזו, מפספסים פה משהו.
הטענה שלהם דומה, לאדם עם שבר ברגלו שנרשם לתחרות ריצה, ומשלא הצליח במרוץ, התקומם וזעק שהשאר הלכו מהר מדי. חביבי זו השיטה פה, ברחוב - הולכים לאט, פה - רצים. אלו הם כללי המשחק!
אז אתם, אנשי האופוזיציה לביבי, כדאי לדעת, אזרחי ישראל רוצים 'עורך דין' טוב. ולכן, הצבעתכם על פיזור הממשלה לפני כשבוע, יותר משהיא עדות על ביבי, הרי שזו אות קלון עליכם עצמכם, על רשלנותכם וחוסר התאמתכם. אשמתכם, למה נרשמתם למרוץ?!
הצגת כל התגובות