העיתונאי רוני דניאל, הכתב והפרשן הבכיר של חברת החדשות לענייני צבא וביטחון, הלך היום (שני) לעולמו בביתו - במפתיע, בגיל 73, ככל הנראה בעקבות אירוע לבבי. ברוך דיין האמת.
את הקריירה העיתונאית שלו החל בשנות השבעים ברדיו קול ישראל. בשנים מאוחרות יותר כיהן כראש חטיבת החדשות של הרדיו ובהמשך עבד בגלי צה"ל. כשנוסדה חברת החדשות מונה לכתב לענייני צבא וביטחון.
דניאל הפך לפס הקול של החברה. כמעט מידי ערב התארח בתכניות הפריים-טיים והפגין בידע צבאי ובטחוני נרחב. כשהיה צורך, ידע להרים את קולו, להתווכח, לשכנע בטיעוניו. לפני מעט יותר מארבע שנים, בחודש ניסן תשע"ז, פרסם מאמר חריף כנגד תוקפי החיילים החרדים במאה שערים.
בזמן מבצע עופרת יצוקה, בעודו משדר, סירב לנטוש את עמדת השידור כאשר נשמעה אזעקת צבע אדום. זאת חרף הוראת הממונים עליו. את מעשהו הסביר בטיעון, כי "אני פה בשביל לשדר ולא לברוח מהמסך בשעת מצוקה".
ח"כ יובל שטייניץ מהליכוד פרסם הודעת תנחומין על לכתו של דניאל: "המום מלכתו בטרם עת של הפרשן הצבאי הוותיק והמוערך רוני דניאל, ומשתתף באבלם הכבד של בני המשפחה ושל הידידים".
עמית סגל, הכתב הפוליטי של חברת החדשות ועמיתו של דניאל, ספד לו היום בעקבות פטירתו: "אם אני צריך לסכם את רוני דניאל, זה הסיכום: הוא האיש שרצה לא להתקלקל. היה לו חוש צדק והייתה לו ציונות בריאה, והוא היה הפרשן היחיד שהכרתי שגם חרש שדות וגם הוביל חיילים לקרב וגם שידר משחקי כדורסל. ״הדיבר האחד-עשר: אל תשתנה״, ציטט באוזניי שיר של יהודה עמיחי ואז הוסיף את ההמשך: ״והדיבר השנים-עשר: השתנה? תשתנה״. רוני ידע להשתנות כדי להישאר בדיוק כשהיה".
עוד כתב סגל: "רוני תמיד הודה על האמת, ולא נבהל להשיב גם כאשר לא כולם אהבו את הגישה שלו. שנים נוהל נגדו מערך השמצות פרוע. כינו אותו ״דובר צה״ל״ למרות שלא פעם הלם בצבא, כשזה לא היה מספיק יוזם ולוחמני לדעתו. הוא נשא באהבה את אלה שהציגו אותו שנים כצמא דם ומחרחר מלחמה, דבר שלא היה רחוק יותר ממי שידע לצטט שירים שלמים בעל פה והיה רגשן יותר מכפי שהסכים להודות. רוני שייך לעולם ישן שבו אהבת הארץ וציונות אינן מילים גסות ואינן מיושנות. ואת אשר אהב - הוכיח. מחר היינו אמורים להיפגש לצהריים במסעדת שיפודים בתקווה, שהכיר לי, קצת להתווכח והרבה להסכים. ולכל זה אני כבר מתגעגע. לא אשכח אותך רוני".
יאיר שרקי, הכתב לענייני דתות של חברת החדשות, כתב: "כולם יכתבו על רוני דניאל העיתונאי והפרשן הבכיר, אבל בשבילי הוא כמו דוֹד שנהג בי מהרגע הראשון בפרגון ובחברות שהתפתחה לשיחות טלפון ארוכות על צבא ויהדות ועל שכול, הקנטות (ועצות) על זוגיות, מתכונים (כן כן) רכילות ברנז׳אית וגם בדיחות קבועות. כמעט תמיד על סיגריה מגולגלת כבר מתגעגע".
הצגת כל התגובות