ההיסטוריה חוזרת על עצמה? בשבת האחרונה מלאו 110 שנה לפרוץ מלחמת רוסיה-יפן שהחלה בפברואר 1904 וסימנה את תחילתן של המהפכות ברוסיה ואת שקיעתו של הצאר. שני איורים ליטוגרפיים שהגיעו לאחרונה לבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים מספקים הצצה מיוחדת ומפתיעה לזווית פחות ידועה של המלחמה: גיוסם של יהודים חרדים והאבדות בקרבם.
כ-30,000 יהודים מן הקיסרות הרוסית השתתפו במלחמת רוסיה-יפן. הפסדה של רוסיה במלחמה, כמו גם האבדות הרבות בקרב חייליה, הותירו צלקת של ממש בקרב יהודי הקיסרות שעקבו מדי יום ביומו אחר ההתפתחות של המלחמה בעיתונים היהודיים של התקופה. שני האיורים הנדירים הודפסו בווילנה בתקופת המלחמה. האיורים, מעשה ידיו של אמן בשם ח' לסקוב (Laskov), יועמדו למכירה פומבית בסוף החודש הקרוב בבית המכירות 'קדם'.
כותרת האיור הראשון (ברוסית): "חייל מילואים יוצא לקרב". האיור מתאר את רגע עזיבתו של חייל יהודי חרדי את משפחתו בשל צו-גיוס שקיבל (קצין הגיוס עומד מאחורי החייל ובידו הצו). באיור נראית המשפחה כולה נפרדת בצער מן החייל. אשתו מליטה את פניה בבכי, אבי החייל מברכו ב"ברכת הבנים". אחת הבנות מחבקת אותו והשנייה מושיטה לו את תיק התפילין.
באיור נראה פנים ביתה של המשפחה, וכך אנו מתוודעים לעיצוב בית יהודי באותם ימים: על הקירות תלויים דיוקנאות של דמויות יהודיות מפורסמות כגון: משה מונטיפיורי והמלבי"ם. לצד אחד הקירות ארון ספרי קודש (על הכריכות צויירו אותיות עבריות). לידו ניצב סטנדר, עליו מונחים סידור וזוג פמוטות עם נרות. על שולחן בפינת החדר מונחת טלית ועל הקיר תלויה חנוכייה.
האיור השני, ששמו "האלמנה הצעירה", מתאר את הרגע בו מתבשרת המשפחה על מותו של החייל. באיור נראה איש צבא מחזיק בידו מכתב. ידו השנייה מונחת על כתפה של אם החייל, אשר טומנת פניה בידיה. אשת החייל ובנותיו בוכות. עיצוב דירת המשפחה זהה כמעט לחלוטין לעיצוב הדירה באיור הקודם, עם כמה הבדלים קטנים: כעת לצד שאר הדיוקנאות תלויים על הקיר דיוקן החייל ומפה של המזרח הרחוק. הסידור אשר הונח פתוח על הסטנדר, מונח כעת סגור. מעל האיור כיתוב ברוסית: "האלמנה הצעירה". תחתיו הכיתוב: "חבר הביא מכתב מבית החולים המבשר כי החייל נפטר".
האיורים מעוררים עניין רב בקרב אספנים בייחוד על רקע הסערה הציבורית בימים האחרונים סביב סוגיית גיוס חרדים וההשוואות שנערכות בשיח הציבורי סביבה ל"גזרות שמד" מהעבר, כמו זו של מלחמת רוסיה-יפן, לפני 110 שנים בדיוק.
מרון ארן, מנהל מכירות בבית המכירות הפומביות 'קדם', מהגדולים בעולם בתחום היודאייקה, מסביר כי "לא לחינם החייל היהודי באיורים עוטה זקן וסוג של שטריימל, שכן, מסתבר, כי רבים מהיהודים המגוייסים היו, לא פחות-ולא יותר, חסידי גור".
התייחסות לעובדה זו נמצאת בספרו של הרב שלמה יוסף זוין 'סיפורי חסידים': "בשנה האחרונה לחיי הצדיק מגור (...) פרצה מלחמת רוסיה ויפן, ונלקחו לצבא אלפי אברכים מחסידיו, שהיו בגיל הגיוס, ונשלחו לשדות הקרב במזרח הרחוק. הצדיק היה מברך את חסידיו לפני צאתם לדרך הרחוקה (...) וגדולה הייתה חרדתו לגורלם של אנשי הצבא. כל אותם הימים שנמצאו חסידיו בחזית לא עלה על מיטתו, והיה שוכב על הרצפה, כשחלוקו בלבד מוצע תחתיו, והחלוק היה כולו רטוב מדמעותיו ששפך על צרת ישראל.
"וחסידיו היו אף הם נאמנים לו והיו כותבים לו מן החזית, מתוך החפירות, חידושי תורה, והיו מספרים במכתביהם מכל הקורות אותם. ואברך אחד, עילוי, מעיר אוסטרובצה, כתב אליו מן החפירות פלפול ארוך על רבנו יונה. בעל ה'שפת אמת' השיב לו, ואת מכתבו פתח במילים אלו: 'העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ', העידותי - מלשון עדי וקישוט, ורוצה לומר: קשטתי בכם, ביהודים כאלה, את השמים ואת הארץ".
הצגת כל התגובות