יש לך חזון, אתה רוצה וחולם להשיג יעדים ומטרות, ושואף להגיע רחוק, ואתה - מתקדם בשלבים:
מנצח - ושמח! האושר מציף אותך, וליבך מתרחב מתענוג, ואתה - חוגג את ההצלחה!
התורה אומרת שטוב להיות 'השמח בחלקו' – אבל, זה לא עוצר לך את הרצונות והחלומות, ודווקא כשאתה מכיר וכל הישג קטן ושמח בו, חוגג את ההצלחה ומודה עליה, יש לך סיכוי גדול להגיע לעוד ועוד הצלחות, כי ההכרה בהישגים, השמחה וההודיה:
מתדלקים את הלב והנשמה, ונותנים כח ומרץ – להמשיך להתקדם הלאה!
אתה מרגיש שהכוחות הפנימים שבך, רוצים - לפרוץ ולנצח כל אתגר...
השמחה – מונעת סבל ויסורין
"אין אדם מת, וחצי תאוותו בידו" – כל חייך אתה רודף אחרי יעדים חדשים, והאמונה התקווה והשמחה מנצחים את הקשיים והמחיצות, ועם תפילה אתה מצליח להתמודד עם כל אתגר, ועוד דבר חשוב, השמחה:
ממתקת את הדינים, מושכת חסדים וישועות - והצלחות.
האם אני צריך לשמוח בדרגתי הרוחנית?
תודו... השאלה לא נשמעת הכי 'טוב'...
אבל, תשובתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק במכתב כב' מיוחדת ומדהימה:
חשוב וצריך לשמוח, בדרגה הרוחנית שהגעת אליה היום!
זה לא סותר את התורה? ממש לא! מפתיע? תקרא!
הרגילו אותך לחשוב, שאם נשמח בדרגה הרוחנית העכשווית, ירד לך החשק להתקדם ולשאוף לדרגה הבאה, אבל:
השמחה בהישג העכשוי - מעודדת ויוצרת רצון להתקדם לדרגה הבאה.
אתה חייב להרגיש תענוג!
תכלית בריאת האדם להרגיש תענוג "אז תתענג על ה'" – הקב"ה טבע בנפש האדם את הצורך להרגיש עונג ותענוג, כי תכלית בריאת האדם להתענג על ה', ולכן:
האדם מחפש תענוג גופני, כדי למלא חסרונו - ולהרגיש עונג תענוג!
אתה נהנה ממאכל טעים, ממשכורת טובה ומכונית שווה, הגוף מרגיש מסופק ושמח, ושואף להגיע לתענוג הבא...
הנשמה - רוצה להרגיש סיפוק ועונג
הגוף יודע להרגיש תענוג גשמי, אבל, הוא גם 'יודע':
להרגיש תענוג רוחני, בצורה - חושית ומוחשית.
לנשמה יש 'שפה' אחרת, התענוג שלה הוא:
להתבטל לרצון ה', להתאחד ולהתכלל בו.
יש לך גם הנאה מחלקים רוחניים שהשגת, ממצוה שעשית, מתפילה טובה או לימוד טוב, כי בטבע בריאתך יש לך תענוג גם מחלקים רוחנים, כי:
מקור התענוג הוא - מהנשמה.
כל מצוה מורידה – שפע אור רוחני
מכל מצוה שאתה עושה מורידה לך אור רוחני:
אם אתה מעריך את המצוה ושמח בה, אתה:
יוצר 'כלי' גדול - שמכיל את השפע הרוחני שנוצר מהמצוה.
כל מצוה שאתה עושה משפיעה עליך, ומותירה בך 'רושם' שיוצר בך 'כלי' ורצון להשיג עוד הישג רוחני, עוד הרגשת 'ואני קרבת אלוקים לי טוב'.
תהנה ותתענג - מכל מצוה
רבי מנחם מנדל מוויטבסק כותב בספרו 'פרי הארץ':
"כי הנה כלל גדול בתורה להיות שמח בחלקו, גם בעסק התורה והעבודה, אם מעט ואם הרבה, ויהנה ממנו".
'פרי הארץ' מבאר - שהאדם צריך להנות ולשמוח מכל 'חלק' רוחני שזוכה בקיום מצות או לימוד תורה.
וממשיך: "מה שאין כן, אם אינו נהנה ושמח, והנפש רוצה ליהנות מתאוה, ומכל מחשבות זרות, והוא מפני - שאינו שמח בעבודתו.
סוד נפלא – הנפש חייבת תענוג
הנפש מגיעה מעולם התענוג, ולכן, מטבעה היא זקוקה לקבל הנאה ותענוג למלא תאוותה, ואם היא לא תקבל שמחה והנאה מדבר רוחני, היא תחפש הנאה וסיפוק:
מדברים גשמיים, שיכולים לגרור גם לתענוגות אסורים.
תחגוג הישגים, בלי קשר - לשאיפות!
ממשיך 'פרי הארץ': "ודאי מהראוי לומר מתי אגיע למעשה אבותי".
כך לימדו אותנו... אבל, ממשיך 'פרי הארץ' ואומר:
"ואפילו הכי יהיה שמח מאוד - בעסק עבודתו של עכשיו! ובשמחה של מצוה זו - יזכה לגדולה ממנה".
אם תשמח במצוה שקיימת עכשיו, ובדרגה הרוחנית שהיום השגת:
תזכה להגיע לחלקים רוחניים – יותר גדולים.
ואם עדיין תאמר: "ואם יאמרו הי תורה, והי מצוה שאין לו ממנו כלום, זה אינו!" עונה 'פרי הארץ' תשובת מחץ:
"והלא פושעי ישראל - מלאים מצוות כרימון"!
פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, ואתה, לא באמת פושע... נכון?
ומוסיף 'פרי הארץ':
"אבל, אינו שמח ונהנה ממנו, מה שאין כן כשישמח במעשיו, יהי כבוד ה' לעולם".
רק מי ששמח בחלק הרוחני שהשיג, יצליח להתקדם בעבודת ה'.
"חבלים נפלו לי בנעימים, אך נחלת שפרה עלי" (תהילים טז', ו') מבאר 'יסוד צדיק':
החלקים שזכיתי בם - בנעימות הרוחנית, גם בעיני הם - יפים וטובים!
הודיה על החלק הרוחני העכשוי, מביאה עוד - נעימות, עונג ותענוג אמיתי!
ואולי השמחה תביא - לגאווה?
ואם אשמח, אולי השמחה מרחיקה אותי מה' יתברך, ועלי נאמר:
"תועבת ה' כל גבה לב"? ממש ממש לא!
על שמחה בחלקך הרוחני, נאמר:
"ויגבה ליבו בדרכי ה'" – זאת גאווה מותרת!
לכל אחד חייב להיות שמץ גאווה על חלקו הרוחני שהגיע אליו.
החיים הם עליות וירידות 'רצוא' ו'שוב', ואתה מתמודד עם קשיים וניסיונות, רק:
'תדלוק' יומי – בשמחה והודיה, מביא תענוג רוחני שנותן כח ומחזק להתקדם לדרגה הבאה.
השמחה והסיפוק - סוד גדלות המוחין
סיפוק ושמחה מלימוד התורה וקיום המצוות, מביא:
לישוב הדעת וגדלות מוחין.
פתאום מתגלים לך כוחות פנימיים שלא חשבת שמצויים בך, אתה חושב חיובי וטוב על עצמך, ויורד לך החשק והרצון לחטוא, כי:
הטוב שבך, המהות האמיתית הפנימית שבך מתעורר!
אתה רוצה להמשיך הלאה ליעד הבא, לפעול עוד ועוד...
הלב מתחזק ומתמלא תקווה, והטוב שבך מתעורר, ואתה רוצה לעשות עוד ועוד טוב, ועוד יותר טוב...
רק אתה - יכול להוזיז עולמות!
עוברת בראשך מחשבה, כמה כבר שווה מצוה קטנה שלי... אבל, אתה לא יודע שאפילו:
מצוה הכי קטנה - מוזיזה את העולמות העליונים!
ועוד סוד גדול ועצום:
רק אתה יכול - במצוות שלך! להוזיז את - העולמות העליונים!
למלאכים, שרפים וחיות הקודש, אין יצר הרע... הם עושים בשמחה רצון קונם, אבל, לא מוזיזים עולמות...
ויותר מזה: "כל העולם כולו נברא, רק בשביל ההתפארות שיתפאר בישראל".
כל הבריאה נבראה, רק כדי שהקב"ה:
יתפאר בכל מצוה ומעשה של - כל אחד ואחד מישראל. אתה שומע?
רק אתה יכול לגרום תענוג לקב"ה!
בכל יום תחזור לשנן: "בשבילי נברא העולם".
אחרי שתרגיש תענוג רוחני, כל חיסרון גשמי - יאבד מחשיבותו.
כל תענוג רוחני קטן, עולה על כל תענוג גשמי שיש בעולם, כי:
תענוג רוחני - בלתי מוגבל, ויש לו כוח ועוצמה של - פצצת אטום 'רוחנית'!
"טעמו וראו כי טוב ה'" – אחרי שתיטעם... תרגיש שאת המנגינה הזאת:
שאי אפשר להפסיק...
בהצלחה!
לע"נ רבי מנחם מנדל מוויטבסק בן רבי משה זכותו תגן על ככל ישראל, ונזכה לכל הישועות בגשמיות וברוחניות, וביאת משיח וגאולה ברחמים, אמן!