כ10% מילדי ישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז, כאשר רבים מהם חווים גם אימפולסיביות, פעילות יתר ולעיתים גם בעיית התנהגות. המוסד לביטוח לאומי מכיר בקשיים מהם סובלים הילדים הללו ומזכה את הוריהם בגמלה בגין השגחה בגובה 1095 ₪ לחודש. עם זאת, המוסד, באמצעות הנחיות פנימיות מערים קשיים על הוכחת הזכאות ולמעשה, מתנהל "קרב שקט" בין ההורים לבין הביטוח הלאומי. הורים שזכו בפסקי דין פרטיים לטובת ילדיהם מבקשים לפרסם את סיפורם האישי באמצעותי לטובת כלל הציבור.
ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז, מעמידים אתגר של ממש בפני הוריהם המתקשים, לעיתים קרובות, להתמודד עם התנהגותם בביה"ס ובבית. מדובר בדרך כלל בילדים אינטליגנטיים מאד אולם מקובל לכנותם "בודקי גבולות". ילדים אלו נוטים לשחק משחקים מסוכנים, בעיקר תוך משיכה לאש, לטפס למקומות גבוהים, לשוטט במקומות מועדים לפורענות וכד'.
תקנות ילד נכה מגדירות את מי שזכאי להשגחה כמי שאינו מסוגל להישאר לבד "אפילו לפרקי זמן קצרים". הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי נוטות לעיתים לנסות ולמצוא פרקי זמן קצרים כאלה בהם נשאר הקטין לבד עמ"נ להוכיח כי הילד אינו זכאי להשגחה.
למשל, אחת השאלות הנפוצות בוועדות הינה האם הילד הולך לבד לביה"ס? חשוב לציין כי ילד שמלווה ע"י אח בוגר שבמידה ותהיה סכנה לא יוכל למנוע אותה – אינה נחשבת לליווי בעיני המוסד לביטוח לאומי, מה שמעיד, לדעת הוועדה על כך שההורים מאפשרים לילד להישאר לבד הואיל ואינו מהווה סכנה לעצמו או לסביבה.
במשפחות רבות נהוג כי אחים בוגרים, לעיתים בשנים ספורות ממש, מלווים את אחיהם למקום הלימוד. לאותן משפחות, אין כל אפשרות לנהוג אחרת בהעדר תקציב לליווי אחר. בעבר יצא לי לטעון לא אחת בפני הוועדה הרפואית שהעובדה שההורים נאלצים לשלוח את הילד לבד אינה מלמדת על העובדה כי אין מסוכנות בהתנהגותו אלא על חוסר ברירה של ההורים ולכן אין להסיק מכאן דבר וחצי דבר על מסוכנות.
שאלות אחרות שנהוג לשאול הן האם הילד נשאר לבד בבית האם רוכב לבד על אופניים למטה וכיוצ"ב. במקרים רבים, תשובה תמימה של ההורים יכולה להביא לקביעה שהילד אינו זכאי.
הורים רבים מתפלאים, כיצד למרות המסמכים שהציגו בפני הוועדה לא קיבל המוסד לביטוח לאומי את תביעתם ולא שולמה לילדם קצבת ילד נכה. רבים אף מתבטאים ואומרים כי לא ניתנה להם שום הזדמנות בוועדה להציג את העניין בצורה מפורטת "לא נתנו לי לדבר" "הייתי שם בדיוק ארבע דקות ולא נתנו לי לתאר את המצב של הילד" הן תלונות שכיחות...
הוריו של ד.פ בן 10 ממודיעין עילית ניהלו באמצעותי הליך בבית הדין נגד החלטת הוועדה הרפואית לקבוע כי היות והילד ישב בשקט בחדר הוועדה ונוסע לבד לביה"ס בליווי אחיו בן ה12 – אינו זכאי לגמלה. ביה"ד קבע במפורש כי העובדה כי הילד בזמן הוועדה היה שקט וענה לעניין אינה מבטלת את הצורך להתייחס עניינית לסכנות אליהן הוא חשוף בהתנהגותו ולטענה כי זכאי להשגחה.
גם י.כ מבני ברק, רק בן 8 שנים הוגדר ע"י הוועדה הרפואית כ"ילד שובב ופעלתן שאינו מסכן את עצמו''. הוועדה אף הקשתה וקבעה כי היות ולא הגיע לחדר מיון בשל אירועים מסכני חיים סימן כי אינו חשוף למעשה לסכנות. הוריו של י.כ ואנוכי החלטנו להילחם בהחלטת הוועדה שכן אחזנו מסמכים מפורשים המלמדים על התנהגותו המסוכנת.
גם הדחיה שספגנו בבית הדין האזורי אשר אימץ את גישת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לא ריפתה את ידינו. לשמחתנו, בשבוע שעבר קיבל בית הדין הארצי בירושלים את תביעתנו וקבע כי "אין מקום "להמתין" עד אשר ייפגע בילד או מי מסביבתו באופן המצדיק פניה לטיפול רפואי על מנת לקבוע אם הוא זקוק להשגחה אם לאו.
הנמקת הוועדה לפיה הילד לא הגיע לבדיקה רפואית בשל אירועים מסכני חיים אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתקנות, לפיהן עליה לשקול האם המבקש זכאי להשגחה נוכח בעיית התנהגות".
ואלה רק מקרים על קצה המזלג של הורים ועורכי דין המנהלים "קרב שקט" להוכחת טענותיהם, כאשר לא פעם, מתקבלות החלטות לטובת הילדים ונגד הניסיון של הוועדות הרפואיות למצוא סדקים מהם ניתן ללמוד כי הילד אינו נזקק להשגחה בפועל. הבעיה המרכזית היא שהחלטות אלה אינן מתפרסמות ואינן יכולות לשמש הורים אחרים בבואם לפני הוועדות הרפואיות.
הוריהם של ד.פ וי.כ הסכימו לפרסם את עניינם במטרה לסייע להורים אחרים כמותם, כמי שעוסקת בייצוג ילדים בוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי במשך שנים רבות וכמי שמנהלת בעצמה "קרבות שקטים" רבים נוספים, חשוב לי להביא את סיפורם.
מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
כותבת המאמר הינה עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות - לחץ כאן
או לפנות למייל: stagar.adv@gmail.com
הצגת כל התגובות