החוקים והפסיקות המשמעותיים בתשע"ח

(צילום: שאטרסטוק)

לכבוד ראש השנה, ביקשנו מעורכי דין, ממגוון תחומים לציין פסיקה או רפורמה אשר התקבלו השנה, המסמלים את נקודות האור שהאירו את עולם המשפט.

עו"ד אודליה חן.

תחום עיסוק: מומחית לדיני משפחה וירושה ויו״ר הפורום הארצי למשפחה ובתי הדין הרבניים בלשכת עורכי הדין:

פסק הדין המהפכני של מזונות במשמורת משותפת ניתן אמנם בשנת תשע"ז, אך עיקר יישומו והשאלות המשפטיות שצצו בעקבותיו התפרשו לאורך שנת תשע"ח. בחודש טבת האחרון, קבע בית משפט המחוזי, כי הלכת העליון אינה מוגבלת למקרה של מזונות ילדים המצויים במשמורת משותפת בלבד, אלא תקף למגוון מקרים נוספים. המחוזי קובע כי בבואו לחשב את דמי המזונות, צריך בית המשפט להתייחס לפרמטרים הבאים: היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים – אחד מול השני וחלוקת המשמורת בפועל.

בחרתי בפסיקה זו היות ועד אליה, פירשו בתי המשפט השונים את פסק הדין של העליון, כל אחד לפי פרשנותו הוא, פסק דין זה עשה סדר במדיניות פסיקת דמי המזונות במדינת ישראל.

עורך הדין: אורי גילת

תחום עיסוק: פשיטות רגל וחדלות פרעון

הרפורמה המהפכנית: חוק חדלות הפרעון החדש מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים. בנוסף הרפורמה מבקשת לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית. זאת, במקביל ליצירת מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של הליכים אלו. הרפורמה אף קובעת עמדה ערכית ולפיה עדיף לשקם חברות מאשר להביא לפירוקן. היא אף יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "משא ומתן מוגן" היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב.

יחד עם זאת, גם בחוק הנוכחי, פעולות השיקום נותרו עמומות מעט, ולא נקבעו לטובת החייבים עדכונים בנוגע להן כמו: קורסי ניהול ייחודיים, השתלמויות בהתנהלות כלכלית, ליווי ושיקום לחייב אשר היו יכולים להבטיח את השתלבותו חזרה, במארג החברתי והכלכלי.

עו"ד: אורי נחמני

עיסוק: דיני משפחה

פסק הדין: מזונות שוויוניים – בתי הדין הרבניים.

פסיקה מהפכנית: לפני כשנתיים, רעדה האדמה בבתי המשפט לענייני משפחה עת ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון הקובע את שיעור חיובם של ההורים במזונות הקטינים אשר זכה לכינוי "שווין לאבות". הגם שחלפו כשנתיים, פסק הדין זכה לככב בכותרות ובכתבי בתי דין ושופטי בית המשפט לענייני משפחה נקטו שיטות שונות באופן יישומו. בעוד בתי המשפט קיבלו את פסק הדין, הרי שבתי הדין הרבניים התקשו ליישם את ההלכה החדשה והיו מספר פסיקות אשר ניתנו בניגוד אליה וזאת מתוך גישה לפיה פסק הדין סותר את הדין העברי ואת תקנות הרבנות.

במסגרת פסק דינו של כב' ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, ברשות אב"ד הרב דניאל אדרי, ניתן פסק דין במסגרתו מנתח בית הדין את הגישות השונות ואת דעת הפוסקים וקובע כי הלכת השיוויון עולה בקנה אחד עם גדולי הפוסקים וכאשר ישנה חלוקת זמני שהות שווה או קרובה לכך וכל אחד מההורים דואג לצרכי הילדים באופן ישיר, זהו הדבר הטוב ביותר ובכך וודאי מתקיימת תקנת הרבנות ובאופן זה אנו מבטיחים שהילדים אכן יקבלו את הדרוש להם שכן כל הורה דואג לכל מחסורם כאשר הוא שוהה עימם.

עו"ד: אורן ליטוין

תחום עיסוק: פשיטת רגל וחדלות פירעון

הרפורמה המהפכנית: חוק חדלות הפירעון החדש

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כפי שעבר בחודש אדר האחרון, שם דגש על שיקומו של האזרח, מספק כלים עבור אזרח תמים שנקלע לחובות לצאת לדרך חדשה. ובד בבד, מקצה מנגונים שימנעו ניצול לרעה של החוק.

החוק משנה את סדרי הנשייה, מקטין את החלק של הנושים המתוחכמים ורשויות המדינה לטובת הנושים הקטנים. וכן, בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון של יחידים, הצעת החוק מציבה את השיקום כערך מרכזי, כך שהיא מאפשרת לחייבים מסלול ידוע ומוגדר לשיקום ולהפטר, זאת תוך שמירה על איזון ויצירת מנגונינים שימנעו מחייבים חסרי תום לב לנצל לרעה את ההליכים.

הרפורמה נועדה לתקן את המצב הקיים שהיה מוסדר עד כה בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, שנעדרה ראיה כוללת של התחום. דינים אלה אינם מיטיבים עם החייבים, עם הנושים ועם המשק כולו.

עו"ד: לינוי אולניק

תחום עיסוק: תביעות מול ביטוח לאומי ומיצוי זכויות

הרפורמה: הקמת מנהלת עצמאית לבחינת תביעות ביטוח לאומי (עדיין בגיבוש)

כל מי שעוסק בתביעות נגד ביטוח לאומי מכיר את ניגוד העניינים המובנה בהליך. כיום, הזכאות לקצבה נקבעת במוסד לביטוח לאומי, הגוף שמשלם את הקצבה. הזימון לוועדות נעשה על ידי הביטוח הלאומי והוועדות יושבות במשרדיו, דבר היוצר תחושה שהוועדות אינן אובייקטיביות והאדם הקטן ניצב מול הממסד הגדול. בנוסף, ישנן טענות על קשר הדוק בין חברי הוועדות לבין המוסד לביטוח לאומי, שממנה את חברי הוועדות ומשלם בעבור עבודתם בוועדות. על פי הרפורמה, שמגבש שר הרווחה, חיים כץ, תוקם מנהלת עצמאית שתהיה אחראית על שבעה מרכזים של ועדות רפואיות ברחבי הארץ, אשר אינם נתונים לסמכות הביטוח הלאומי. במקביל, יפעלו מרכזים שיכינו את התובעים לקראת הגשת התביעה. בנוסף הרפורמה אמורה להביא לקיצור משך זמן הטיפול ולשיפור הבקרה על איכות המענה.

כיום כחלק מהתהליך הוקם מרכז אחד כזה בחיפה אך הדעות לגביו חלוקות מכיוון שבינתיים השירות איטי ולעיתים המעבר בין המרכז לבין המוסד לביטוח לאומי מאריך משמעותית את תק' ההמתנה במידה והרפורמה אכן תצא אל הפועל ויוקמו יתר המרכזים אני מאמינה שהדבר יוביל למהפכה של ממש

עו"ד עידית מילט בר עוז ועו"ד מור נוי.

תחום עיסוק: דיני עבודה ולשון הרע.

פסיקה מהפכנית: פסק הדין אליו אנו מתייחסות ניתן אמנם לקראת סוף שנת תשע"ז אך את השלכותיו ניתן היה לחוש היטב מראשית תשע"ח. בפסק הדין קבע בית הדין הארצי לעבודה שיש לשנות את "הלכת סנונית" שהנחתה במשך שנים את בתי הדין לעבודה בנוגע לאופן חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי. בית הדין הארצי קבע כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי תקנה 7 לפיה יחושב השכר על בסיס חלקיות המשרה של העובד וניתן ליישם עקרון זה גם לגבי עובד שעתי, שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מידי חודש.

חישוב פיצויי הפיטורים, לפי תקנה זו, מהווה ללא ספק שינוי הלכה ולפיה ממוקסם הסיכוי כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה האמיתיים של העובד. עד תחילת תשע״ח, בטרם פורסם פסק הדין, בוצע חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שעתי לפי תקנה 9, ואילו השינוי של מעבר לחישוב לפי תקנה 7 מונעת תוצאה לפיה במקרה מסוים עלול העובד להיות מקופח ובמקרה אחר יהיה המעסיק מקופח.

עו"ד: שלום בר

תחום עיסוק: דיני עבודה.

פסק הדין המהפכני: טיפ למלצר ייחשב כהכנסה מהמעסיק: בית הדין הארצי לעבודה פסק, בהרכב מורחב, בשאלת מעמדו של התשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות. בפסק הדין נקבע כי החל מה-1 בינואר 2019 ייכנס לתוקפו הסדר לפיו כל הכנסה של המלצר מתשר תיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. במסגרת פסק הדין, מצא לנכון כבוד בית הדין הארצי לעבודה למתוח ביקורת על המחוקק ופסק כי "חוסר מעש המחוקק במשך כחמש שנים לשינוי הדין הבעייתי הקיים, והמציאות אשר חייבה אותנו לתת מענה ראוי לתביעות התשר הרבות, חייבונו, להסדיר סוגיה זו מכוח סמכותנו הכללית במקרים המתאימים ביצירת משפט מקובל – common law").

ראוי להדגיש ולציין כי פסק הדין של בית הדין הארצי ניתן במישור הבלעדי של דיני העבודה ודיני הביטוח הלאומי וכלל לא נוגע ו/או לא דן בסוגיות המיסויות.

עו"ד שי הראל

תחום עיסוק: מקרקעין

הרפורמה המהפכנית: תזכיר החוק לפיו יוגדלו זכויות היזם בתכניות תמ"א (בגיבוש).

לפני כ-4 חודשים, הפיץ משרד האוצר תזכיר חוק, המהווה בשורה גדולה לכל מי שמתכנן לחזק את דירתו במסגרת תכנית תמ"א פינוי בינוי. על פי תזכיר החוק, יהנה היזם מזכויות בנייה גדולות באופן משמעותי מכפי שהחוק מאפשר כיום. בנוסף, התכנית תקודם במסגרת ועדה מקומית פחותה בירוקרטיות ולא במסגרת ועדה מחוזית כפי שהתנהלה עד כה.

מדובר בבשורה גדולה, מכיוון שהגדלת זכויות הבניה תתמרץ יזמים לבצע פרויקטים של תמ"א גם במקומות שהדבר לא היה כלכלי בעבר. אך האם הדבר ישפיע על מחירי הדיור? ימים יגידו.