הבעל ביקש לחייב את אשתו במזונות זמניים, מה הכריע בית המשפט?

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בני הזוג נישאו ב-2010 ומאז נולדו להם שני ילדים, וכיום מנהלים הליכי גירושין בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב. לאחרונה פסק בית המשפט מזונות של כל אחד מהילדים בסך 2,000 שקל לחודש.

לשאלות על הליכי גירושין:

פנו ל-עורך דין דיני משפחה

הבעל הגיש "תביעה למזונות בעל", בסך 2,500 שקל לחודש והוצאות רפואיות. לפני כמה שבועות הוא הגיש בקשה למזונות זמניים.

הוא סיפר שמעולם לא עבד, נפלט מכל מסגרת שהיה בה, ועסק בטיפול במשק הבית ובגידול הילדים, בעוד שאשתו עובדת ומרוויחה כ-8,000 שקל בחודש.

זה היה ההסדר ביניהם, לדבריו – היא עובדת והוא מטפל בבית ובילדים. לטענתו, הוא פיתח תלות כלכלית באשתו. לדבריו, כי מאחר שהוא סירב להסכים לדרישתה להתגרש, היא "..החליטה למרר את חייו, עזבה את הבית עם הקטינים, תוך שהיא מוציאה את הקטינים ממוסדות החינוך ומהגנים, בלי ליידע את התובע ומבלי לקבל את אישורו..".

הוא ביסס את תביעתו על ההלכה שהתפתחה בעניין "מזונות משקמים", שהם מזונות מן הדין האזרחי, ולא הדתי, המבוססים על עקרון תום הלב (ובינתיים ניתנו במקרים של בני זוג שאינם כפופים לדין הדתי – בני זוג שנישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים, ידועים בציבור וכו').

בהקשר זה הבעל הפנה לפסק דין של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה, ובו השופטת ברק ארז אמרה בדרך אגב כי:

"עד כה טרם הוכרה זכאותם של בני זוג נשואים כדת משה וישראל ל"מזונות משקמים" בבית משפט זה, עם זאת לפחות לכאורה, אין לשלול את האפשרות של הכרה בחיוב מזונות מכח עקרונות דומים של הגנה על הסתמכות, הגינות ותום לב, גם כאשר בני הזוג נשואים כדין...".

מנגד, האישה טענה שלבקשה אין שום בסיס משפטי או עובדתי, והוגשה רק במטרה להכביד עליה. לדבריה, חייהם ביחד תמיד היו מלווים באלימות מילולית ואף פיזית.

היא סיפרה שהבעל החליט חד צדדית שאינו חייב לפרנס את משפחתו, סירב לצאת לעבוד, וכיום, למרבה האבסורד, הוא מבקש שתפרנס גם אותו.

האישה הוסיפה שהיעדר יכולת להסתגל ולהתמיד, אינה סיבה שפוטרת את האב מחובת המזונות כלפי ילדיו.

אין תלות כלכלית

השופטת שפרה גליק הבהירה כי מאחר שבמקרה של הצדדים, הדין הקובע הוא הדין היהודי, "למעשה כבר כאן הייתי צריכה לדחות את בקשת המבקש למזונות זמניים, אך אתייחס גם לנימוקי הבקשה באשר למזונות אזרחיים".

כמו כן, השופטת הבהירה כי האמירה שעליה הבעל ביקש להתבסס נאמרה בנוגע למקרה שונה לגמרי. שם דובר על אישה (ולא גבר) בשנות ה-50 לחייה שלא עבדה 30 שנה, ועל שאלת ההשפעה של סרבנות גט מצד האישה על מזונותיה.

לעומת זאת כאן, קבעה השופטת, אין הצדקה לפסוק מזונות זמניים לטובת הבעל – אדם בן 34, שאינו עובד כי "קשה לו" להסתדר במסגרות, לטענתו.

"אין כאן 'תלות כלכלית' כפי שטען המבקש, של גבר צעיר, לאחר 5 שנות נישואים בלבד, ולפחות לצורך מזונות זמניים – אין כל עילה מוכרת בדין", סיכמה השופטת.

בתוך כך השופטת גם פקפקה בתום הלב של הבעל, והזכירה שבנוסף לתביעה למזונות הוא גם הגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני.

לפיכך, השופטת דחתה את הבקשה, וחייבה את הבעל בהוצאות משפט בסך 2,500 שקל.

• ב"כ המבקש: עו"ד דוריס גולשה-נצר, עו"ד רועי אשכרי
• ב"כ המשיבה: עו"ד מרקוס

לעורכי דין משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורך דין רמי ביאזי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.