אלמנה ללא ילדים הורישה את כל רכושה לגיסה בכדי שישתמש בו לצדקה לשם עילוי נשמתה ונשמת בעלה המנוח. אחיה של המנוחה התנגדו לקיום הצוואה, אך בית המשפט קבע שאין בה כל פגם.
הבעל, צעיר בן 34, טען שבמשך חמש שנות הנישואין הוא היה "עקר בית" ועל כן זכאי למזונות משקמים. השופטת הבהירה: הדין היהודי הוא הקובע, אין עילה מוכרת בחוק, ואף אין הצדקה
