המנוחה, ילידת 1935, התגוררה עם בעלה ברבת עמון שבירדן עד לשנה האחרונה בחייה. ב-2012 חלתה בסרטן ועקב כך עברה להתגורר בישראל. למנוחה ולבעלה שנפטר לפניה, לא היו ילדים. באפריל 2013 נפטרה האישה והותירה אחריה שתי אחיות.
שאלות לגבי ירושה משפחתית?
פנו לעורך דין משפחה
בבקשה לקיום צוואה שהגישה אחת האחיות טענה המבקשת כי בסמוך למותה חתמה המנוחה על צוואה בפני נוטריון בה הורישה לה את כל רכושה – כספים המופקדים בחשבון משותף לשתיהן בבנק בנצרת.
האחות השנייה התנגדה לקיום הצוואה בטענה כי אינה משקפת את רצון המנוחה וכי בעריכת הצוואה נפלו פגמים מהותיים. לדבריה, המנוחה הודיעה לה ולאחותה – המבקשת – כי בכוונתה להוריש את רכושה לשתיהן בחלקים שווים. בנוסף, מצבה הרפואי הקשה של המנוחה פגע בשיקול דעתה ולמעשה היא חתמה על הצוואה מבלי להיות מודעת לתוכנה.
המתנגדת הוסיפה כי באישור הנוטריון נפלו פגמים מהותיים. כך, על הצוואה נכתב כי נחתמה בביתה של המנוחה בשעה 16:30 בעוד שבפועל היא נחתמה בבית חולים בנצרת בשעות הצהריים. יתר על כן, חתימתה של המנוחה על הצוואה מזויפת, ולכן אינה תקפה.
המבקשת בתגובה טענה כי החלטת המנוחה להדיר את אחותה מהירושה היא תוצר של יחסיה העכורים עם המנוחה בחייה, ובייחוד בתקופת מחלתה.
דעתנית, חדה וחכמה
השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ציין כי במקרה זה אכן נפל פגם מהותי בעריכת הצוואה. לדבריו, מכיוון שהצוואה נחתמה בבית החולים היה על הנוטריון לקבל תעודה רפואית המעידה שהמנוחה כשירה לחתום על צוואה, כמתחייב במקרים כאלה. לאור פגם זה, קבע השופט, על המבקשת להוכיח שהמנוחה היתה צלולה בעת חתימת הצוואה ואכן התכוונה להוריש רק לה את כל רכושה.
על בסיס העדויות שנשמעו בפניו קבע השופט כי המבקשת הוכיחה שהמנוחה חתמה על צוואתה בצלילות. השופט פירט כי מהתיעוד הרפואי עולה כי חרף מחלתה הקשה התייעצה המנוחה עם הרופאים לגבי אופציות הטיפול, הסכימה לפעולות פולשניות, דיברה לעניין והיתה ערנית. מקל וחומר כשירה היתה לחתום על צוואה, כתב השופט.
לעניין הפגמים בזמן ומקום עריכת הצוואה קיבל השופט את הסבר הנוטריון לפיו הכין את הצוואה יום קודם לחתימה, כשסבור היה שתתקיים בביתה של המנוחה, אך אשפוזה הבלתי צפוי הביא לשינוי במקום ובשעה.
השופט דחה את טענת המתנגדת לפיה הופעלו על המנוחה לחצים והשפעה בלתי הוגנת. לדבריו, אמנם המנוחה לא הייתה במיטבה בשנותיה האחרונות אך לא היתה תלויה במבקשת. להיפך, קבע השופט, מהעדויות עולה כי "מדובר היה באישה דעתנית, חדה וחכמה שידעה להביע רצונותיה היטב עד יומה האחרון".
השופט קיבל את גרסת המבקשת לפיה היה משבר ביחסים בין המנוחה למתנגדת שיתכן כי גרם להדרתה מהצוואה. עוד קבע השופט כי המתנגדת לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכחת טענת הזיוף.
לאור כל זאת דחה השופט את ההתנגדות לקיום צוואת המנוחה וחייב את המתנגדת לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
לעורך דין ירושות • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין מיכאל אבירם עוסק בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.