חוק הירושה קובע את הדרך בה יחולק עזבונו של אדם לאחר לכתו לעולמו. ברירת המחדל של החוק קובעת כי את מחצית העיזבון יורש בן או בת הזוג, ואילו המחצית השנייה מתחלקת בין הילדים. מי שמעוניין בפתרון זה, ואין לו סיבה לרצות לשנות הסדר זה, לא חייב ואפילו לא צריך לערוך צוואה.
לייעוץ בענייני ירושות וצוואות:
כל הסדר שנועד לקבוע חלוקה אחרת חייב להיעשות באמצעות צוואה; לא בהסכם ולא בהתחייבות חוזית כלשהי אלא אך ורק באמצעות צוואה.
למי מומלץ לערוך צוואה?
קודם כל למי שהרכב משפחתו פחות פשוט: למשל כשיש ילדים מנישואין קודמים, בקשר זוגי שהוא פרק ב', ילדים אשר מכל מיני סיבות ההורה לא רוצה להותיר להם חלקים שווים, בני זוג שחפצים בכך ש בן הזוג שלהם יזכה בירושה במלואה, ורק אחר כך הילדים. או למשל, כשיש ממון ורכוש רב ויש למנות לו מנהל, וכן בנסיבות בהן יש ילד בעל צרכים מיוחדים.
כאשר בני זוג מעוניינים כי בלכתו של אחד מהם לעולמו, בן זוגו יירש הכל ורק לאחר פטירת שני ההורים יזכו ילדיהם בעיזבון, מומלץ לערוך צוואה הדדית, כצוואת "יורש אחר יורש". צוואה כזו חוסכת מבן הזוג שנותר בחיים את הצורך להיות תלוי ברצונם הטוב של הילדים מצד אחד. מצד שני, בניסוח נכון וזהיר, ניתן להבטיח כי מה שבן הזוג יירש לא יפול לידיים זרות.
לא אחת קורה שכשנותר בן זוג לבדו, עטים עליו "שודדי ירושות". קצרה היריעה מלתאר מצבים בהם גורמים שונים ומשונים עשקו ושדדו את רכושם של קשישים חסרי ישע. במסגרת צוואה ניתן להבטיח שתרחיש כזה לא יתממש, ולהגביל את כוחו של הנותר בחיים להעביר נכסים בחייו או להוריש אותם לאחרים לאחר מותו.
במסגרת צוואה ניתן גם לקבוע הסדרים לחלוקה בלתי שוויונית או חלוקה של נכסים ספציפיים לאחד מהילדים. במקרה בו מורישים מספר נכסים למספר ילדים, הילדים יכולים לערוך "הסכם בין יורשים", ובכך לחסוך ממון רב, בתכנון מס נכון, ולחלק ביניהם את נכסי העיזבון, זאת, כיוון שחלוקה זאת לא מהווה "אירוע מס".
לעומת זאת, כשאחד הילדים הוא חסוי ובעל צרכים מיוחדים, קשה ולעתים אפילו בלתי אפשרי לערוך הסכם שכזה, וכך יוצאים כולם ניזוקים. אם ירשמו בטאבו כל נכסי העיזבון בחלוקה בהתאם לחלק שירש כל אחד מהילדים, הרי שהם ייפגעו כלכלית, הן משום שלא יוכלו ליהנות ממקלטי המס שהמחוקק מאפשר בחלוקת נכסי עזבון, והן בכך שהם יזדקקו לאישור בית המשפט בכל פעם שהם ירצו לממש או למכור נכס מן העיזבון השייך בחלקו לצאצא החסוי.
בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל עסקת מקרקעין בה מעורב חסוי טעונה אישור בית משפט. כך גם הסכם בין יורשים לא יכול להיערך אם בין היורשים נכלל חסוי. לא ניתן לדלג על אישור ההסכם על ידי בית המשפט לענייניי משפחה, שיעביר את ההסכם לבדיקת השמאי הממשלתי על מנת להבטיח שהחסוי לא קופח.
הצעות לפתרון
אם, לדוגמא, יש בעיזבון דירה אחת וכספים, כדאי לשקול להורות בצוואה להותיר בידי החסוי או כסף או דירה רק על שמו – ולא חלקים משניהם – תוך קביעת הוראות ברורות באילו תנאים ניתן יהיה למכור את הדירה, או כיצד לנהל אותה על מנת להבטיח הכנסה קבועה לחסוי או להבטיח לו קורת גג לכל חייו.
דרך זו תקל גם עם יתר אחיו, תפטור אותם מהצורך בנקיטת הליכים משפטיים למימוש הדירה ותבטיח מה יעלה בגורל הנכס שירש גם לאחר פטירתו. זאת, לאור האפשרות להוסיף בצוואה הוראה הקובעת הסדר של "יורש אחר יורש" פעמיים (ולא יותר).
במקרה הטוב, שבו ישנם מספר נכסי מקרקעין, כדאי להקצות לחסוי נכס אחד מסוים שלא יהיה בבעלות משותפת עם יתר אחיו. מהלך שכזה יחסוך מכולם את הסרבול, הטרחה, ההוצאה הכספית ואי הנוחות שייגרמו משותפות כפויה בנכסים.
להיות יצירתיים למען ילדיכם
כמובן שכדאי לחשוב באופן יצירתי כיצד להבטיח לאורך זמן את השוויון בשווי הנכסים שהנכם מתכננים לחלק בין הילדים, וגם להבטיח כי הנכס שהחסוי יורש מכם לא יאבד לו ולא יגיע לידיים זרות, אלא יוחזר לשאר צאצאיכם אחרי לכתו לעולמו (במידה שאין לו ילדים).
בתוך כך יש לציין כי ישנם בעלי צרכים מיוחדים שלא הוכרזו פסולי דין ואין מקום למנות להם אפוטרופוס. ובכל זאת, חשוב מחד לדאוג להם וכן לא להקשות על יתר הילדים, ומאידך לקבוע בצוואה מנגנון שיאפשר למי שאתם סומכים עליו לנהל את עיזבונכם, בכדי להבטיח את רווחתו של אותו ילד בעל צרכים מיוחדים.
* עורכת דין נורית פיש עוסקת בדיני משפחה
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.