השופט הכריע לטובת הדייר המוגן הקשיש: לא בחר לעזוב את הנכס

(צילום: שאטרסטוק)

בשנת 1971 שכר הדייר את הנכס ברחוב הכובשים בתל אביב, בשכירות מוגנת בתמורה לדמי מפתח.

דמי מפתח הם תמורה הניתנת בעבור שכירות הדירה, שאחריה הדייר ממשיך לשלם דמי שכירות מופחתים. כל עוד הוא עומד בחובותיו, הוא מקבל זכות קבע לגור בנכס כל חייו.

לייעוץ בתחום

פנו ל- עורך דין מקרקעין

סוכם כי השימוש בנכס יהיה לצורך מספרה שהפעיל הדייר, אולם בתחילת 2013, כשכבר מלאו לו שמונים, החלה התדרדרות במצבו הבריאותי. הוא פיתח, בין היתר, קשיים קוגניטיביים שהקשו עליו להמשיך להפעיל את המספרה, וכשנה לאחר מכן מינה ביהמ"ש למשפחה את ילדיו לאפוטרופוסים שלו.

למרות ההתדרדרות במצבו, הדייר ביקש מילדיו לשמור על זכותו בנכס, משום שחלם לשוב למספרה, ולכן בתו המשיכה לשלם את השכירות המוגנת לחברה שהחזיקה בנכס.

החברה מצידה סירבה לקבל את התשלומים מהבת. במרץ 2014 היא אף הגישה תביעה לבית משפט השלום, בה טענה כי זכות האב לדיירות מוגנת פקעה, משום שנטש את הנכס ולא שילם בעצמו את דמי השכירות.

ביקש באופן מפורש

השופט גיא הימן דחה את התביעה. הוא הסביר כי זכותו של הדייר לא הופקעה, מאחר שהוא לא נטש את הנכס מבחירה. לדעתו, לא ניתן לראות במי שנאלץ לעזוב בעל כורחו את נכס, כמי שזנח את זכותו.

השופט הסביר כי הדייר חדל מלהשתמש במושכר, אולם לא רק שהמצב נכפה עליו בעקבות מצבו הרפואי, אלא שהוא ביקש מילדיו באופן מפורש לשמור על זכותו בנכס. לאור האמור, זכותו לא עברה מהעולם, גם אם מדובר בתקופה שאינה ידועה מראש.

נכון, לא מדובר בזכות למגורים, ציין השופט, אולם הוא הבהיר כי מבחינתו אין משמעות לכך שמבקרה זה מדובר בזכות להפעיל בית עסק, כל עוד הוא מבקש להמשיך להחזיק בזכותו.

מעבר לכך, הוסיף השופט, גם תשלום השכירות נמשך כדין, וברגע שבתו המשיכה בתשלומים כסדרם, החברה לא יכולה לטעון כי החוזה בטל. אמנם, הסביר השופט, התובעת סירבה לקבל את דמי התשלום עבור השכירות, כי אולי חשבה שזה יועיל לה בתביעתה – אך הדבר אינו מצדיק את ביטול החוזה.

לפיכך, דחה השופט את התביעה כאמור, ופסק כי על החברה לשלם לדייר שכר טרחת עורך דין בסך 11 אלף שקל.

למרות דחיית התביעה, בדרך אגב העלה השופט הימן הצעה לשיקול הצדדים. הוא הסביר כי מאחר שזכות הדייר המוגן נותרה, אולם הנכס עומד ריק ללא שימוש, החברה יכולה לקנות מהדייר את הוויתור על זכותו לדיירות המוגנת, וכך אולי שני הצדדים ייהנו.

• ב"כ התובעת: עו"ד שמעון האן
• ב"כ הנתבע: עו"ד אודי ששון

לעורך דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין חן ורשביאק עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.