לפני כשבע שנים עזבה האישה את הארץ, מבלי שהסדירה את יתרת החוב בחשבונה בסניף בנק לאומי בקריית ים.
לשאלות בענייני בנקאות:
פנו ל-עורך דין בנקים
בינתיים, הצליחו האישה ובעלה לשעבר למכור לחברת הדיור הציבורי "שקמונה" דירה שבבעלותם תמורת 391,400 שקל.
בשנת 2010 הגיש נגדה הבנק תביעה על סך כ-50,000 שקל, ולאחר זכייתו בהליך, החל בהליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל. במסגרת ההליכים, הבנק הטיל צו עיקול על הדירה, אך לא פעל לממש את זכויותיו עד לשנת 2012, שאז התבקש על-ידי "שקמונה" להסיר את העיקולים, כיוון שקיבלה אישור לרישום זכויותיה בדירה מכונס הנכסים של החייבת.
הבנק סירב לבקשת החברה, ובשנת 2013 הגיש נגדה תביעה לבית משפט השלום בחיפה, בה דרש ממנה לשלם לו 95,000 שקל – סכום המשקף את חלקה של החייבת בדירה.
הבנק האשים את החברה בהתנהלות חסרת תום לב, תוך שציין כי לא בדקה את מצב הנכס לפני שרכשה אותו. לו הייתה עושה זאת, היא הייתה מגלה מבעוד מועד כי הטיל עליו עיקולים.
הנתבעת עמדה על כך שהתנהלה ללא כל דופי, וטענה כי הסכם הרכישה נכנס לתוקף עוד לפני ביצוע העיקולים, אולם חל עיכוב, שלא באשמתה, ברישום הערת האזהרה, שבסופו של דבר נרשמה כשנתיים לאחר רישום העיקולים מטעם הבנק. בנוסף, היא טענה כי הבנק התרשל כאשר לא פעל בזמן לעיקול כספי התמורה ששולמו לחייבת עבור חלקה.
מה קדם למה?
השופטת איילת הוך-טל נאלצה להכריע מה קדם למה: עסקת הרכישה שבוצעה לפני הטלת העיקול, או העיקול שהוטל זמן קצר אחריו, אך לפני שהעסקה או הערת האזהרה נרשמו במרשם המקרקעין.
לאחר בחינת הראיות והעדויות, הגיעה השופטת למסקנה שזכותה של הנתבעת – כרוכשת – גוברת על זכות הבנק כנושה מעקל.
השופטת התרשמה שהנתבעת פעלה בתום לב לכל אורך הדרך, כי חתמה על הסכם הרכישה לפני הטלת העיקול, וכי רישום הערת האזהרה התעכב מסיבות שאינן בשליטתה.
"התובע החמיץ את ההזדמנות לעיקול הנכס שכן העיקול נרשם מספר ימים לאחר שהנתבעת רכשה את זכויות המוכרים בנכס וכך לא רק שהפכה לבעלת זכויות עדיפות על זכותו של התובע, אלא למעשה העיקול שהטיל התובע נותר ריק מתוכן, מבחינה קניינית, בשלב שהוטל", כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת קבעה כי הנתבעת ביצעה בדיקות מקדימות לפני כריתת ההסכם, והאמינה להתחייבות המוכרים כי הדירה נקייה מכל חוב או עיקול, תוך שציינה כי לא ניתן לחייב רוכש לבדוק האם מוכר הדירה חייב כספים לנושים.
במקביל, השופטת הבהירה כי הבנק הוא זה שלא טרח לבדוק את מצב הזכויות בנכס לאחר הטלת העיקול, ולא פעל למימוש זכויותיו במשך תקופה ממושכת.
לפיכך, תביעתו של הבנק נדחתה, והוא חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבעת בסך של 15,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין דיני בנקים • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין סימה ברקוביץ עוסקת בדיני בנקאות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.