החייב הסתבך לאורך חייו בתלאות כלכליות ופליליות שונות. כבר במהלך שנות ה-80 הוא נקלע לקשיים כלכליים בעקבות ניהול עסקי כושל, ועזב לארצות הברית. עם חזרתו ארצה עשר שנים לאחר מכן הוא רכש דירה בראשון לציון.
לשאלות בנושא גביית חובות:
פנו ל-עורך דין הוצאה לפועל
ואולם, בשנת 2001, לאחר ששוב הסתבך ולא עמד בתשלומי המשכנתא, הדירה נמכרה בהליך של כינוס נכסים מבלי שנותר לו דבר מהמכירה. זמן קצר לפני שהדירה נמכרה, ולמרות החובות הרבים, הצליחה אשת החייב לרכוש דירה אחרת באותה העיר תמורת 172,000 דולר. הפעם, הדירה נרשמה על שמה בלבד.
מאוחר יותר, החייב הסתבך גם בעולם הפשע. כתב אישום שהוגש נגדו ונגד שלושה אנשים נוספים ייחס לו מעורבות בפרשת מרמה חמורה. לפי כתב האישום, החייב וחבריו התחזו ליורשים חוקיים של אנשים שנפטרו, ובאמצעות זיוף מסמכים משכו כספים בהיקף של כ-3.2 מיליון שקל. החייב הורשע ונידון לשלוש שנות מאסר.
לאחר שחרורו בשנת 2006, הגיש החייב לבית המשפט המחוזי בקשה לפתוח בהליכים של פשיטת רגל כיוון ששוב צבר חובות רבים.
הליך כינוס הנכסים החל, ואז הנאמן גילה על הדירה של אשת החייב. בשלב הזה הוא ביקש מבית המשפט להעביר לו חצי מהזכויות בדירה על מנת שיוכל למכור אותן ולכסות לפחות חלק מהחובות של החייב.
טענת הנאמן הייתה כי הרישום על שם האישה היה פיקטיבי, והדירה שייכת גם לחייב – היחיד שהיה לו כסף לרכוש אותה. כהוכחה לטענותיו סיפר הנאמן כי החייב הודה בפניו שגרף כ-350,000 שקל ממעשי המרמה שבוצעו באותה תקופה שבה הדירה נרכשה.
החייב ואשתו דרשו לדחות את הבקשה על הסף, בטענה שהאישה רכשה את הדירה בכוחות עצמה, וזהו רכושה בלבד.
מאיפה הכסף?
כשהאישה נשאלה מהיכן היה לה כסף לרכוש דירה, היא השיבה כי נעזרה בקרובי משפחה. אך קרובים אלה מעולם לא זומנו לעדות, והיא לא הצליחה גם להביא כל ראיה אחרת לכך שקיבלה סיוע ברכישת הדירה.
בנוסף, בהתאם לעדותם של מוכרי הדירה, השופט דורון חסדאי מצא שהחייב היה מאוד מעורב ברכישה. מעבר לזה השופט הביע תמיהה לגבי התנהלות בני הזוג, שרגע אחרי שהסתבכו עם תשלומי משכנתא, הרשו לעצמם לרכוש דירה חדשה.
מעבר לזה, טענת הנאמן, לפיה הנאשם הוא היחיד שהיה לו כסף לרכוש את הדירה התקבלה על ידי השופט, שסבר גם כן שהחייב השתמש בכספים שקיבל במרמה.
השופט הדגיש כי אמנם טענת הנאמן כי החייב גרף כתוצאה ממעשיו 350,000 שקל סותרת את הממצא שנקבע בהליך הפלילי לפיו החייב קיבל "רק" 60,000 שקל, אולם מאחר שהנאמן לא היה מעורב בהליך זה, הוא רשאי להעלות את הטענה הזו, ובית המשפט רשאי גם לקבלה.
"בהתאם לאמור לעיל ולאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי את העדויות שבאו בפני, מצאתי לקבוע כי לחייב חלק (מחצית) ברכישת הדירה וכי רישום הדירה על שמה של אשתו בלבד, נועד להסוות את חלקו... מפני נושיו", כתב השופט בפסק הדין.
לפיכך, השופט הורה על העברת מחצית הזכויות בדירה לנאמן – על מנת שיוכל להחזיר באמצעותן כספים לנושים.
- ב"כ המבקש: לא צוין בפסק הדין
- ב"כ המשיבים: עו"ד איתן שווץ, עו"ד אלכסנדר בורוכוביץ'
עורכי דין דיני פשיטת רגל • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין אפרת אפק חיים עוסקת בדיני פשיטת רגל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.