לפני חמש שנים חתמו בני זוג על הסכם לרכישת זכויות בנחלה במושב ניר עקיבא תמורת 1.1 מיליון שקל.
במסגרת ההסכם התחייב המוכר לשלם את דמי ההסכמה למינהל מקרקעי ישראל, בסך של 158,767 שקל. ואולם, הוא לא עשה זאת, והרוכשים נאלצו לשלם זאת במקומו.
לשאלות בתחום המקרקעין:
פנו ל-עורך דין מקרקעין
לאחר מכן, הם הגישו נגדו תביעה להחזר הכסף לבית משפט השלום באשדוד. בנוסף, הם דרשו פיצוי מוסכם של 115,000 שקל עבור הפרת ההסכם ועוד 10,000 שקל עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם כשנאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים מכיסם.
הנתבע הודה שלא עמד בהתחייבותו והסביר זאת בבעיות כלכליות שנקלע אליהן. עם זאת, הוא טען כי גם התובעים לא עמדו בהתחייבותם כלפיו, שכן השיק האחרון שקיבל מהם לא כובד.
הנתבע הוסיף וטען כי בניגוד לסכום שנקוב בהסכם המכר – 1.1 מיליון שקל כאמור – בפועל הוסכם בינו לבין התובעים שהתמורה תעמוד על 1.35 מיליון שקל – סכום שצוין גם על זיכרון דברים שהציג. לטענת הנתבע, לבקשת התובע הוא הסכים להכניס להסכם המכר סכום נמוך יותר, כדי לשלם מיסים מופחתים.
הנתבע הודה שטעה, וטען כי למעשה הסכם המכר בלתי חוקי ולפיכך ראוי לבטל אותו.
בתגובה, טענו התובעים כי שילמו את כל התמורה שסוכמה. ואולם, הם לא הצליחו להסביר מדוע העבירו לנתבע את אותו שיק אחרי שלכאורה שילמו את כל התמורה לפי ההסכם – מה שהעיד על אמיתות גרסת הנתבע.
הפרה הדדית
סגן הנשיא גיל דניאל התרשם מעדותו המלאה והמפורטת של הנתבע, שבמסגרתה חשף גם דברים שלא החמיאו לו. לעומתו, עדותו של התובע לא שכנעה את השופט, שהתרשם כי הוא מתחמק ממתן תשובה ישירה לשאלות שנשאל.
בהתאם, השופט הגיע למסקנה ששני הצדדים הסתירו מעורכת הדין שערכה את הסכם המכר כי התמורה הנקובה בו אינה התמורה האמיתית שסוכמה ביניהם.
"שני הצדדים הפרו את ההסכמות ביניהם בקשר למכירת הנכס. התובעים הפרו את חובתם בתשלום מלוא התמורה, בעת שנאחזו בהוראות חוזה המכר אשר לא שיקפו את ההסכמה האמיתית בין הצדדים ואילו הנתבע הפר את חובתו בתשלום דמי ההסכמה למינהל, באופן שאילץ את התובעים לשלם במקומו חלק ניכר מהתשלום למינהל", כתב השופט דניאל.
ממצאים אלה הביאו את השופט לקבוע כי אף אחד מהצדדים אינו זכאי לפיצוי כלשהו עבור הפרת ההסכם.
השופט המשיך וקבע כי בניגוד לטענת הנתבע, העובדה שחוזה המכר אינו חוקי בכל הנוגע לנושא התמורה, לא מחייבת את ביטולו ואין הצדקה להתעלם מההסכמות האמיתיות בין הצדדים.
בהתאם לכך, השופט קבעה כי הנתבע עדיין חייב לשלם לתובעים את דמי ההסכמה ששילמו במקומו, ואילו הם מחויבים לפרוע את יתרת התמורה עבור הנכס, בסך של 81,000 שקל.
בהתחשב בתוספת ריבית והצמדה יוצא שהנתבע חייב לשלם לתובעים 73,808 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט בסך 7,850 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד ושמאי חיים מסילתי עוסק בתחום המקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.