חברת "נידיילי תקשורת" מוציאה לאור עיתון שבועי בשם "המקומון רמת גן וגבעתיים" ומפיצה אותו בערים אלה.
לייעוץ בתחום:
ב-2014 הגישה החברה תביעה על סך 640,000 שקל נגד שני אנשים. היא טענה כי בתחילת אותה שנה פרסם אלמוני ברשת הפייסבוק שני סטטוסים מבזים כלפיה. בפרסום הראשון הופיע צילום של המקומון כשהוא בתוך פח אשפה, כשמעליו הכיתוב "הזיבלון פוגע בתושבי גבעתיים". בפרסום השני נראה כלב עושה את צרכיו על המקומון כשמתחתיו הכיתוב "מחרימים את המקומון".
לטענת החברה, שני הנתבעים עשו "Share" לסטטוס הראשון וסימנו "Like" לסטטוס השני ובכך פרסמו את הדברים המבזים כלפיה בניגוד לחוק איסור לשון הרע. הנתבעים לא הכחישו כי שיתפו את הסטטוסים והמחלוקת התמקדה בשתי שאלות: האם הפרסום המקורי היה "לשון הרע" ואם כן, האם עצם השיתוף מטיל אחריות אל הנתבעים.
התובעת טענה כי מטרת הפרסומים הייתה להציג את המקומון כדבר המעורר "טינופת וגועל". לדבריה, בכך הם חרגו ממתיחת ביקורת לגיטימית ומדובר ב"השתלחות חסרת רסן" שיצרה השפלה וביזוי.
הנתבעים מנגד טענו כי הדימויים שפורסמו אינם בהכרח שליליים. הם הציגו מספר דוגמאות מתולדות האמנות לפיהם זבל ואף צואה הוצגו כאובייקטים נחשקים בכמה מהמוזיאונים הנחשבים. הנתבעים הוסיפו כי דימוי הכלב בשפה החזותית מייצג "יושרה, נאמנות ואהבה".
מציאות משתנה
השופט עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב ציין את יצירתיות הנתבעים אך קבע כי אין ספק שהפרסומים המקוריים מהווים לשון הרע. הוא הבהיר כי יש לבחון את הדברים אובייקטיבית והצילומים הוצגו לא בהקשר חיובי אלא במטרה ברורה לפגוע ולהשפיל.
השאלה המרכזית בה נדרש השופט להכריע הייתה האם שיתוף הסטטוסים על ידי הנתבעים יכול להטיל עליהם אחריות בלשון הרע.
השופט הדגיש את השינויים הטכנולוגיים של השנים האחרונות. הוא ציין כי הרשת החברתית היא "כיכר העיר" החדשה אשר בה כל אחד יכול לפרסם את דעתו ולהגיב לפרסומים אחרים. כל זאת, במהירות של לחיצת כפתור ולעתים אף מבלי משים.
השופט ציין כי בחוק איסור לשון הרע אין את הכלים להתמודדות עם התפתחויות אלה במדיה החדשה ויש לפרש את הוראותיו מתוך "קריאה מעמיקה" ומבלי להתעלם מהמציאות המשתנה.
השופט ציין כי אמנם בעצם השיתוף הנתבעים פרסמו את הסטטוס הפוגעני אולם בפעולתם לא התקיים היסוד של "הבעת לשון הרע" שבחוק.
"יש לראות לחיצה על לייק כהסתכלות ממבט הציפור על הפרסום, במהירות הקריאה, מעין אמירה כללית של "אהבתי", "מצא חן בעיני הרעיון", "נחמד", "מצחיק", "מרגש" ולאו דווקא כהבעת תמיכה לכלל האמור בסטטוס הראשון", כתב השופט.
עוד לדבריו, פרשנות לפיה כל מי שמשתף סטטוס יהיה חשוף לתביעת לשון הרע תצמצם ותגביל את חופש הביטוי של המשתמשים, זאת, ללא הוראה מפורשת בחוק.
בסוף דבריו אזכר השופט הצעת חוק שפרסם באחרונה משרד המשפטים שבאה לטפל בהסרת פרסומים אסורים מרשת האינטרנט וקרא לו להסדיר גם את סוגיית לשון הרע ברשת החברתית.
בסיכומו של דבר נדחתה התביעה. לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין דיני לשון הרע • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אוהד מרחב עוסק בדיני לשון הרע
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
** הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.