עירייה פתחה תיק הוצל"פ על חוב ששולם, ותפצה על לשון הרע

העירייה התנהלה עם "טייס אוטמטי" בהטלת עיקולים. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

הדבר האחרון לו אנחנו מצפים אחרי ששילמנו את חשבונות הארנונה, המים והחשמל, הוא להתמודדות עם דרישות תשלום של הרשות על החשבונות שכבר שילמנו. כולנו מצפים מהרשויות לנהוג כלפינו בהגינות ובזהירות – כפי שהן מחויבות לפי חוק.

מה רבה הייתה מידת הפתעתו של התובע, המתגורר ומפעיל עסק באשקלון, כשגילה לפני כשנתיים שהעירייה פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל על חוב ארנונה שהסדיר שבועיים קודם לכן.

לייעוץ בתחום:

עורך דין הוצאה לפועל

עם היוודע הדבר, התובע פנה לעירייה מספר פעמים בבקשה שתסגור את התיק, אך נציגיה לא נענו לו, ובינתיים הוטלו עיקולים על רכושו ועל העסק. התיק נגדו נסגר רק אחרי שהגיש בקשת רשות להתגונן במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל.

ואולם, האיש לא הסכים לשים את הפרשה מאחוריו מבלי להתחשבן עם העירייה שהתנהלותה הסבה לו עגמת נפש רבה, לטענתו, ובשנת 2014 הוא תבע ממנה פיצוי בסך 50,000 שקל מכוח חוק איסור לשון הרע.

לטענתו, הליך הסרק שנקטה נגדו העירייה פגע בשמו הטוב והסב נזק כלכלי לעסק שלו, שהתקשה לגייס אשראי כבעל חוב בהוצאה לפועל.

העירייה לא הכחישה כי חלה טעות בהתנהלות מול התובע, אך הטילה את האחריות עליו בטענה שהשתהה עם הפנייה אליה ועם הגשת הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל. בכל מקרה, הנתבעת טענה כי העיקולים, ככל שאלה באמת הוטלו, לא גרמו לתובע לנזק כלכלי.

נציג הנתבעת שהעיד בהליך סיפר כי ייתכן שעניינו של התובע "נפל בין הכסאות" ותשלום החוב לא עודכן בזמן.

פעלה על אוטומט

השופטת אורנה סנדלר-איתן הבהירה כי בניגוד לטענות העירייה, התובע עשה כל שביכולתו כדי לעדכן את נציגיה בדבר הסדרת החוב.

השופטת קבעה שהעירייה פגעה בתובע פעמיים: פעם אחת בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל ללא סיבה, ופעם שנייה בפעולות העיקול במסגרת התיק.

השופטת הבהירה כי הטלת עיקול שלא כדין יכולה להיחשב כלשון הרע, שכן מדובר בפעולה שמציגה את האדם כ"חייב" שאינו פורע חובות.

מצב זה עלול לגרום לקשיים כלכליים ממשיים לא מבוטלים כגון גיוס אשראי, הסבירה השופטת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבעל עסק.

השופטת הוסיפה כי ההסבר לפיו המקרה של התובע "נפל בין הכסאות" אינו מסיר את האחריות מהעירייה לפעול בזהירות ובהגינות כלפי תושביה. העירייה לא אמורה להתנהל עם "טייס אוטומטי" על ידי הטלת עיקולים ללא בדיקה, קבעה.

לפיכך, השופטת החליטה לקבל את התביעה והורתה לעירייה לשלם לתובע פיצוי בסך 30,000 שקל עבור לשון הרע. בנוסף העירייה תישא בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני מיסוי עירוני • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין סלים אבו-חמד עוסק במיסוי עירוני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.