סכסוך משפחתי: למי שייכת הדירה של ההורים?

האם הדירה ניתנה במתנה לתובעת? אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד גיסתה לשעבר טענה התובעת לזכויות בדירה בחיפה, שגיסתה קיבלה מהורי התובעת לפני כ-12 שנים. הדירה הועברה על שם הנתבעת, כלתם באותה עת, בשנת 2004, כדי לסייע לה ולבנם לקחת משכנתא ולרכוש דירה משלהם.

8 שנים לאחר מכן, הבן התגרש מאשתו והיא דרשה מאמו (האב נפטר בינתיים) לפנות את הדירה בטענה שהיא הבעלים. התביעה של גיסתה לשעבר הוגשה בעקבות המהלך הזה ובמסגרתה הציגה התובעת תצהיר מתנה עליו חתמה הנתבעת בשנת 2007 המורה להעביר לתובעת את הזכויות בדירה ללא תמורה.

לייעוץ בתחום:

עורך דין חוזים

לדברי התובעת, עסקת המתנה לא נרשמה בטאבו משום שהנתבעת רצתה להתנקם באחיה על רקע סכסוך הגירושים.

הנתבעת ביקשה בתגובה להכריז על בטלות תצהיר המתנה ולחייב את חמתה לשעבר לשלם שכירות עבור התקופה בה גרה בדירה. לטענת הנתבעת, היא ובעלה לשעבר הם אלו שרכשו את הדירה מלכתחילה, אך היא לא יכולה להוכיח זאת משום שהוא גנב את כל המסמכים ומסרב לשתף עמה פעולה. עוד לטענתה, הגרוש שלה הפיל אותה בפח וכפה עליה לחתום על תצהיר המתנה שעה שפניו פנו לגירושים.

התנהלות תמוהה

השופט אלכסנדר קיסרי האזין לעדויות בתיק, בהן עדויות התובעת ואמה מצד אחד, ועדותה של הנתבעת מהצד השני, וקבע כי הוא מעדיף את גרסת התובעת שנתמכה בראיות ובמסמך חתום.

השופט לא האמין לטענת הנתבעת כי חתמה על התצהיר בכפייה. אם כך היה הדבר, תמה השופט, כיצד לא עשתה במשך שנים דבר כדי לבטל אותו?

השופט אף דחה את נסיון הנתבעת להטיל את האשמה לחסר הראייתי על הגרוש שלה. הוא הבהיר כי לו הדברים היו נכונים, הנתבעת יכולה הייתה לבקש מבית המשפט לזמן אותו לעדות ולהוציא צו להבאת המסמכים הנחוצים.

השופט הוסיף ודחה את דרישת הנתבעת לקבל דמי שכירות מחמתה לשעבר בהיעדר חוזה שכירות.

לסיום השופט קבע כי תצהיר המתנה שריר וקיים והנתבעת חייבת להעביר את זכויותיה בדירה לידי התובעת, בהתאם לאמור בו.

תביעתה הנגדית של הנתבעת נדחתה כאמור, והיא חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני חוזים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין אמיר רוזנברג עוסק בדיני חוזים ומקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.