כתב האישום הוגש לפני כשנה וחצי ותיאר מסכת קשה של אלימות. לפי כתב האישום, במספר אירועים שונים, הכתה הנכדה את סבתה בצורה קשה ואף איימה שתרצח אותה. הנכדה הואשמה בעבירות של תקיפת חסר ישע, איומים והיזק לרכוש.
לייעוץ בתחום הפלילי:
אלא שהסבתא – קורבן העבירה שהובאה כעדה מטעם התביעה כמובן – השיבה שהיא לא זוכרת שום דבר. הסבתא תקפה בדבריה את המטפלת ש"גנבה ממנה" והכחישה שנכדתה, הנאשמת, הרביצה או איימה עליה. בשלב מסוים אמרה לפרקליטה: "אני ממש צוחקת מכל מה שאת מספרת לי"
בהמשך, מסרה הסבתא שהיא נוטלת כדורים רבים מדי יום, ולעתים מרגישה מטושטשת ואפילו "נופלת כמו פסל".
הפרקליטות הכריזה על הסבתא כ"עדה עוינת" והחלה לחקור אותה ב"חקירה נגדית", אולם תשובותיה לא השתנו. לכן, ביקשה הפרקליטות להגיש את ההודעה שהסבתא מסרה בזמנו במשטרה, בה התלוננה שהוכתה.
המדינה אף הביאה לעדות את המטפלת, שסיפרה כי ראתה את הנאשמת תוקפת את סבתה.
מנגד, טענה ההגנה, בין היתר, כי אי אפשר לסמוך על מילה אחת של המטפלת, הנמצאת ביחסים רעים עם הנכדה. הנאשמת עצמה הכחישה את כל המיוחס לה.
במשפט העידו גם אחותה של הנאשמת, אמה (בתה של הסבתא) ודודתה.
"כתב אישום איננו אגדה"
השופט שמאי בקר ציין כי במבט ראשון "ממעוף הציפור" התמונה נראתה קודרת ונראה כי כתב האישום לא הוגש סתם. ואולם, השופט המשיך וציין כי כאשר "הנמיך טוס" אל הראיות, התמונה השתנתה.
לאחר מכן, השופט תיאר וניתח בשיטתיות את העדויות והאירועים הנטענים. בסופו של דבר, השופט לא השתכנע שאשמת הנאשמת הוכחה מעבר לספק סביר ולאורך פסק דינו הציג נימוקים רבים. השופט התקשה לתת אמון גם בגרסה שהסבתא מסרה במשטרה, בין היתר משום שהיא סובלת מדמנציה מתקדמת וכן כי לא אישרה באף שלב שהדברים שנרשמו מפיה אכן נאמרו על ידה.
השופט הוסיף, בין היתר, כי גם גרסתה של המטפלת מעוררת לא מעט קשיים. כך למשל, לגבי התנהגותה לאחר אחד האירועים, להם הייתה עדה, ותוארו בכתב האישום.
"רואה עד, אובייקטיבי, סביר, אגרוף המונף לפניה של סבתא קשישה, ומוזעקת משטרה; מגיע שוטר, שולף פנקס ועפרון, מוכן ומזומן לשמוע ולרשום, ואותו עד נמנע מלספר לו, בהתרגשות רבה, על האגרוף הנוראי שזה עתה חזה בו? כיצד ייתכן הדבר?" השופט כינה את העניין "מוזר מאד", וציין כי המטפלת לא סיפקה תשובה לעניין.
השופט אף קיבל את שאלתה הרטורית של ההגנה והצטרף אליה בהתייחס למקרה נוסף שתואר בכתב האישום, כששאל איך יכול להיות שמטפלת רואה כיצד "לוקחת נכדה מנוולת את ראשה של סבתה ומטיחה אותו בקיר, ואין היא רצה, טסה, אל המשטרה?!"
לאחר מכן, נגע השופט בקצרה בעוד מספר "אי התאמות" אשר עלו מגרסתה של המטפלת. בהקשר זה, הוסיף השופט כי לא מדובר בעדה אובייקטיבית, שכן לא שררה הרמוניה בינה לבין הנכדה, בלשון המעטה.
בתוך כך, קיבל השופט טענה נוספת של ההגנה בנוגע לזמנים הכלליים המתוארים בכתב האישום, וציין כי "כתב אישום איננו סיפור אגדה, ותיאורים כגון 'פעם אחת' או 'איזה בוקר אחד' – מקשים מאד". לפיכך, זוכתה הנאשמת מכל העבירות שיוחסו לה.
- ב"כ המאשימה: עו"ד שירה שקדי-לייטרסדורף, מפת"א פלילי
- ב"כ הנאשמת: עו"ד אדוה אלאב, סנגוריה ציבורית
עורכי דין פלילי • להכרעת הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין רונית רם מייצגת נאשמים בהליכים פליליים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.