יצרניות יין רבו: למי שייך המותג "יקבי ירושלים"?

יצרניות יין רבו: למי שייך המותג "יקבי ירושלים"? אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

חברת אנטיפוד עוסקת בייצור ושיווק יינות בארץ ובחו"ל החל מראשית שנות האלפיים תחת המותג "יקבי ירושלים" או "Jerusalem Winery". בשנת 2006 קמה חברה בשם "יקבי ירושלים" שגם היא עוסקת בייצור ושיווק יינות.

החל משנת 2009 מנהלות שתי החברות – שלאף אחד מהן אין סימן מסחר רשום על שם המותג – התדיינויות משפטיות רבות על הזכות להשתמש בו.

באוקטובר 2011, במהלך אחד הדיונים בבימ"ש המחוזי בירושלים, הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין שבמסגרתה התחייבה יקבי ירושלים להמנע מלעשות שימוש בשם המותג "יקב ירושלים" ובתרגומו לאנגלית לשיווק מוצריה, אלא בתוספת של מילה נוספת לבחירתה. תמורת התחייבותה זו שילמה אנטיפוד ליקבי ירושלים 30 אלף שקל.

הסכם זה היה אמור לסיים את המחלוקות בין הצדדים, אולם בפועל פתח מערכה נוספת במלחמה על המותג, הפעם סביב שאלת פרשנות הסכם הפשרה. לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף בבית משפט המחוזי בירושלים שהכריע בתביעות הדדיות שהגישו החברות היריבות האחת כנגד השנייה.

אנטיפוד – שלטענתה יקבי ירושלים ממשיכה להשתמש במותג בניגוד להסכם הפשרה תוך הטעיית צרכנים, פגיעה במוניטין שלה והתעשרות על חשבונה – עתרה בתביעתה לצו מניעה האוסר על יריבתה את השימוש במותג.

יקבי ירושלים טענה מנגד כי אנטיפוד מבקשת להרחיב את ההסכם, שכל מילה בו נבחרה בקפידה, וכי מעולם לא הייתה מסכימה לאסור עליה לחלוטין את השימוש בשמה החוקי. בתביעה מטעמה עתרה יקבי ירושלים גם היא לצו מניעה שיאסור על אנטיפוד להשתמש ב"יקבי ירושלים" כשם היצרן או המשווק על גבי מוצריה.

מעבר לסוגיות אלו נדרש ביהמ"ש אף להכריע בשאלה האם הוראות ההסכם חלות גם על מיצי ענבים או רק על יינות ומוצרי אלכוהול.

בידול

סגנית הנשיא, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, קיבלה את שתי התביעות באופן חלקי וקבעה כי יקבי ירושלים אינה רשאית לעשות שימוש בשם זה (כולל הטייתו ברבים או תרגומו לאנגלית) מבלי לשלב בו מילה נוספת על גבי מוצרים אלכוהוליים, אולם כן רשאית להשתמש בו על גבי מיצי ענבים.

השופטת קבעה כי הסכם הפשרה היה ברור ומטרתו הייתה ליצור בידול בין המוצרים של שתי החברות – כאשר אנטיפוד הורשתה להשתמש בשם יקבי ירושלים כמותג ואילו יקבי ירושלים הורשתה להשתמש בו בתוספת מילה נלווית.

העובדה שבעליה של יקבי ירושלים פתח לאחר הפשרה בהליך מיתוג חדש ויקר תחת השם Jerusalem gold Winery (שהופסק לאחר זמן מה), מעידה על המודעות לכך שההסכם אסר על החברה להשתמש במותג "יקבי ירושלים".

באשר לתביעת יקבי ירושלים, השופטת קבעה כי הסכם הפשרה לא התיר לאנטיפוד להשתמש בשם "יקבי ירושלים" בתיאור שם היצרן או המשווק אלא רק כשם המותג עצמו. על כן, תביעת יקבי ירושלים התקבלה בעילה זו.

לגבי יתר העילות שכל אחת מהחברות תבעה, כמו גניבת עין, דילול מוניטין ועשיית עושר, נקבע כי אף אחת מהן לא הוכיחה את תביעותיה בנושא. כך למשל, אף חברה לא הוכיחה כי רכשה מוניטין בשם "יקבי ירושלים" או שנגרם לה נזק כתוצאה מהשימוש בשם זה על ידי האחרת.

לאור האמור, ובהתחשב במשך ההפרות מצד יקבי ירושלים ומשקלן היחסי, השופטת חייבה אותה לשלם לאנטיפוד הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד אברהם אלבו
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עתי צמחוני

עורכי דין קניין רוחני • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד סער גרשוני עוסק ב- קניין רוחני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.