חרדית לשעבר חויבה לשלם מזונות לילדיה

ראוי שהאם תשתתף בנטל גידול הילדים גם אם יצאה בשאלה (צילום: שאטרסטוק)

השופט נחשון פישר חייב לאחרונה אם לשלם 1,950 שקל לחודש לבעלה לשעבר עבור מזונות שלושה מילדיהם הקטינים. בני הזוג התגרשו לפני כ-6 שנים לאחר שהאם ירדה מהדרך. פסק הדין ניתן ברוח ערכי השוויון שהתוו בהלכה החדשה של בית המשפט העליון.

בני הזוג לשעבר נישאו ב-1996 והתגרשו ב-2013 לאחר שנולדו להם שישה ילדים. במועד הגשת התביעה ארבעה מהם היו קטינים. במהלך חייהם המשותפים ניהלו בני הזוג אורח חיים חרדי אך לפני 6 שנים האם יצאה בשאלה והשניים נפרדו.

בסמוך לפרידה אישר בית דין רבני את הסכמות הצדדים ביחס למשמורת הקטינים והיא נותרה בידי האב.

האב הגיש נגד האם תביעת מזונות לאחר שנודע לו כי היא עתידה לרשת מסבתה המנוחה 1.2 מיליון שקל. הוא טען כי האם מתעלמת מכל אחריות כלפי הילדים ואינה משתתפת בהוצאותיהם.

לדבריו, האם בקושי מתראה עם הילדים ונפגשת עמם מספר שעות בשבוע במרכז קשר. בנסיבות אלה נטל גידול הילדים, הן הכלכלי והן הרגשי, מוטל על כתפיו. בסך הכל הוא ביקש לפסוק עבור ארבעת הילדים סך של 12,000 שקל לחודש.

האם טענה כי אמנם ב-2017 קיבלה ירושה של 1.2 מיליון שקל אך לאחר סילוק חובותיה נותרו ברשותה 700,000 שקל בלבד. הסכום אינו מספיק לה לצורך רכוש דירה או לכלכל את עצמה בהעדר הכנסה.

לטענתה, מאז הגירושין לא עבדה במשך תקופה ממושכת ונצברו לחובתה חובות בסכום של אלפי שקלים. היא ציינה כי מצבה הנפשי השתפר לאחרונה והיא מתראה עם הילדים מחוץ למרכז הקשר אך האב מסית אותם נגדה.

לטענתה, היא קונה עבור הילדים בגדים ונעליים, ממתקים ומממנת להם חוגים. היא הוסיפה כי לא קיימת חובה בדין שלפיה עליה לשאת במזונות ילדיה לאור מצבה הכלכלי הקשה.

קשר חלקי

סגן נשיא בית המשפט למשפחה בראשון לציון, השופט נחשון פישר, ציין כי מדובר במקרה קשה ומורכב בו הילדים מקיימים קשר חלקי עם אמם בעקבות שינוי אורח חייה מחרדי לחילוני.

הוא כתב כי מהתסקיר שהוגש לבית הדין הרבני עולה שהאם מביעה רצון עז לפגוש את הקטינים ומודעת לעברה הנפשי והאב מתנגד לקיום המפגשים עם האם מחוץ למרכז הקשר.

השופט הבהיר כי המציאות בה פוגשים הקטינים באופן מצומצם את אמם כאשר גם לאב אחריות בדבר, משליכה באופן ישיר על היקף חיובה של האם בדמי המזונות.

הוא כתב כי הפסיקה בסוגית חיוב אם במזונות ילדים כשהאב הוא משמורן דלה, אך יש להניח שהלכת בית המשפט העליון תוביל לביסוס תפיסה שוויונית.

לאחר שבחן את הכנסות הצדדים, רכושם, צרכי הקטינים הסדרי השהות והפערים הכלכליים בין הצדדים השופט לא מצא לנכון לחייב את האם בהוצאות הקטינים בסכום שתבע האב. זאת מאחר שלא הוכח שמדובר ב״אם אמידה״.

עם זאת, הוא קבע שהאם יכולה לזון אותם באופן חלקי לנוכח כישוריה והירושה שנפלה בחלקה. בסיכומו של דבר נקבע שהאם תישא בסכום של 650 שקל לחודש עבור כל קטין ובסך הכל 1,950 שקל לחודש (האם לא חויבה עבור אחת הבנות שבגרה בינתיים, לנוכח הנתק המוחלט בין השתיים).

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ התובע: אלינור ליבוביץ, עורכת דין לענייני משפחה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ויקי פוני

הכותב: עו״ד חיים שכטר עוסק/ת ב- דיני משפחה

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.