חוב ארנונה של חבר מועצה התיישן – והוא יוכל להמשיך לכהן

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לפני כשנתיים קיבל חבר מועצת עיריית אל טירה מכתב דרישה לסילוק חוב ארנונה של 178,357 שקל ובו התראה כי אם לא יסדיר את התשלום תיפסל כהונתו. השופט אבי גורמן קיבל לאחרונה עתירה שהגיש חבר המועצה וקבע כי רוב החוב התיישן שכן העירייה כמעט ולא נקטה בפעולות גבייה והעותר יכול היה להניח שדרישת החוב נזנחה.

העותר סיפר כי ב-2018 קיבל מהעירייה מכתב בו צוין שחוב הארנונה שלו עומד על סך של 178,357 שקל. במכתב נאמר כי אם הוא לא יסדיר את תשלום החוב, תיפסל כהונתו כחבר מועצת העירייה.

הוא ציין כי יש לו נכס אחד בלבד, דירת מגוריו. בעבר נשלחו אליו דרישות תשלום, תוך ציון שמו באופן מוטעה, ללא ציון מספר הזהות שלו. רק בשנת 2012 או 2013 החלה העירייה לשלוח דרישות תשלום גם בהתאם לשמו הנכון תוך ציון מספר הזהות שלו.

העירייה הודתה כי בתקופה כלשהי השיתה חיובי ארנונה כפולים על העותר. אלא שלטענתה, לאחר שהעותר התלונן על כך היא תיקנה את החיובים.

העותר לא הכחיש שקיבל במהלך השנים את דרישות התשלום ששלחה העירייה אך טוען כי לא מצא לנכון לנקוט כנגדן בהליך משפטי. הוא הסביר כי לאחר שבא בדברים עם העירייה אודות החיוב הכפול הוא סבר כי העניין הוסדר וכי אין יותר חובות.

לטענתו, החיובים שבוטלו הוטלו עליו שוב מתוך רדיפה פוליטית, בהיותו חלק מהאופוזיציה לראש העיר.

במקביל העלה העותר טענת התיישנות שכן לטענתו העירייה לא נקטה כנגדו בכל הליך גבייה ממשי עד למועד שליחת מכתב הדרישה, בתום שנת 2018.

הליך גבייה אפקטיבי

השופט אבי גורמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ציין כי עיון במכתב הדרישה שנשלח לעותר מעלה כי רוב החוב נובע מיתרות ארנונה לא מפורטות המכונות ״י.ארנונה עד 2008״.

הוא כתב שמחומר הראיות עולה כי עד אמצע שנת 2012 לא נקטה העירייה בכל פעולת גבייה. ממועד זה ועד לאמצע שנת 2015 כל שעשתה העירייה היה משלוח דרישות תשלום בודדות. באמצע שנת 2015 היא נקטה בהליך עיקול בודד, שלא בוצע. מ-2015 ועד סוף 2018 לא ננקטה כל פעולת גבייה ביחס לחוב.

יתירה מזו, דרישות התשלום שנשלחו לעותר לחיוב לפי מספר תעודת הזהות שלו התייחסו לחובות בסכומים נמוכים בלבד. היה בכך כדי להטעות את העותר, במיוחד לאחר שהגיע להסדר מול העירייה והאחרונה הודתה כי נשלחו אליו דרישות תשלום כפולות.

בנסיבות אלה השופט קיבל את טענת ההתיישנות של העותר והזכיר כי לפי הפסיקה על מנת שהליך הגבייה המינהלי יביא לעצירת ההתיישנות, על הרשות לנקוט בהליך ממשי לגביית החוב, הליך רציף וסדיר, וללא שיהוי. פעולה בודדת שאין אחריה כלום לא עוצרת את מרוץ ההתיישנות, הדגיש.

״איני רואה בהליכים הבלתי רציפים ובלתי אפקטיביים בהם נקטה העירייה, ככאלה העוצרים את מרוץ ההתיישנות״, כתב והוסיף כי מרוץ ההתיישנות נעצר רק במועד בו שלחה העירייה את מכתב הדרישה בדצמבר 2018.

בנסיבות אלה קבע השופט כי מרבית החוב התיישן ואין לנקוט בהליכי גבייה ובכלל זה הליכים להפסקת כהונתו של העותר כחבר מועצה בגין חובות שנצברו קודם לשנת 2011.

העירייה חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד לילה מסרי עוסק/ת ב- מיסים

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"